ברחבי ג'נין יורים חמושים לעבר משרדי בנקים, שורפים כספומטים וחזיתות סניפים ומאיימים בהבערת השטח. הסיבה: תיקון לצו הוראות ביטחון ביהודה ושומרון הקובע כי החזקת חשבון בנק של אסיר פלסטיני היא עבירה על החוק. אלוף פיקוד המרכז נדב פדן קבע בתיקון כי אסור לספק שירותים בנקאיים לאסירים ביטחוניים ולאסירים משוחררים. תיקון זה חושף את הבנקים ועובדיהם לעונשי מאסר וסנקציות כלכליות. בנוסף, בנקים בינלאומיים המחזיקים גם בחשבונות זרים, ובהם חשבונות של בכירים ברשות בארה"ב, חשופים לסנקציות בינלאומיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מתרחבת המחאה נגד העסקה לשחרור מחבלים תמורת גופות חיילים
– הפלסטינים תובעים בהאג את ארה"ב בניסיון למנוע החלת ריבונות
– 50 אלף פלסטינים חוזרים לעבוד בישראל הקטנה
בעקבות זאת הודיעו כלל הבנקים הפועלים בשטחי הרשות ללקוחותיהם כי עליהם למשוך את כספם לפני סגירת חשבונותיהם. הבנקים הודיעו כי החל מהחודש הבא לא תתאפשר הפקדת כספים מהרשות לחשבונות האסירים. מקורות פלסטינים ציינו כי מדובר בכ-12 מיליון דולר מדי חודש.
בקבטיה, הסמוכה לג'נין, תקף רעול פנים את הרשות הפלסטינית. בהודעה שהקריא, אמר כי הרשות ממשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל כשהיא מאפשרת את סגירת חשבונות הבנק. על רקע קולות ירי מחמושים שלצידו, הכריז כי ההחלטה רק מוכיחה עד כמה בזויה האמירה על קיומה של מדינה פלסטינית. עוד הבטיח מאבק בשטח ותמיכה באסירים, בפצועים ובשהידים.
ההחלטה התקבלה כבר לפני שלושה חודשים, אך לא זכתה ליחס מצד הרשות. "הצפנו את נושא התגמולים שמשלמת הרשות למחבלים כבר לפני שנים. אנחנו מברכים את החקיקה החדשה באיו"ש שמאמצת את הוראות חוק המאבק בטרור", אמר למקור ראשון עו"ד מוריס הירש, שעומד בראש המחלקה המשפטית של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית'. מוריס הוסיף כי מכתבי אזהרה נשלחו לבנקים הפועלים ברחבי הרשות, ובהם נכתב כי אם יאפשרו את תגמולי הטרור יהיו חשופים לאכיפה פלילית, ואף לתביעות אזרחיות.
ראש הממשלה הפלסטיני הודיע כי סיכם עם הבנקים על הקפאת הצעדים נגד חשבונות האסירים, והרכבת ועדה שתדון על כך. כמו כן הודיעו ברשות כי תוקם קרן סיוע לאסירים ולפלסטינים שייפגעו בעקבות תיקון הצו.
בניגוד אליו אמר נשיא המועצה הכלכלית הפלסטינית העולמית, ד"ר עדנאן מגלי, כי האיום הישראלי על הבנקים הפלסטינים מחייב פעולות דרסטיות יותר. "יש להבטיח את העברת זכויותיהם הכספיות של האסירים באמצעות המוסדות הפלסטיניים. צעדים כמו הקמת וועדות וקיום התייעצויות הן אשליות שמבזבזות זמן, שנועדו לצרכי תקשורת". עוד ציין מגלי כי ההסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות הפלסטינית הם שפוגעים באלו שהקריבו את חירותם למען העם הפלסטיני. "יש לגבש הגנה על הבנקים מפני צעדים משפטיים בינלאומיים".
עו"ד הירש קישר בין התקנה החדשה להודעה בדבר הלוואה בסך מאות מיליוני שקלים שממשלת ישראל עתידה להעביר לרשות. "ההלוואה הזו מערערת את חוק הקיזוז שבאמצעותו ישראל מבקשת להילחם בתשלום תגמולים למחבלים. הממשלה נמנעת מליישם את החוק, וכעת היא מוסיפה לכספי המיסים סכום סיוע נוסף תוך התעלמות מוחלטת מההסתה ההרסנית של הרשות נגד ישראל ויהודים. הרשות יכולה להשתמש כעת בהלוואה, המשולמת מכספי משלם המסים הישראליים וכספי קרבנות הטרור, כדי לתגמל את אותם טרוריסטים. באופן הזוי לא פחות, סביר להניח שהרש"פ תשתמש בכספים אלה כדי להמשיך במימון וקידום חקירת ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ממשלת ישראל מממנת כעת את הקמפיין נגד עצמה, צה"ל ואזרחי המדינה".
מדובר צה"ל נמסר: ביום 9 בפברואר 2020 חתם אלוף פיקוד המרכז, אלוף נדב פדן, על תיקון חקיקה באזור יהודה ושומרון. תיקון החקיקה נועד להרחיב את הכלים הפליליים והמנהליים, הנתונים בידי גופי הביטחון לשם התמודדות עם איומי הטרור באזור יהודה והשומרון. זאת בזיקה להוראות חוק המאבק בטרור, שנחקק בישראל לפני מספר שנים.
בתיקון החקיקה נקבעו, בין השאר, מספר עבירות ביטחוניות חדשות והחמרת מדרגי הענישה בצידן. בין העבירות – נשיאת תפקידים בארגוני טרור (עמידה בראש ארגון ומילוי תפקיד ניהולי או פיקודי במסגרתו); הכנה לביצוע עבירות ביטחון חמורות ופעולה ברכוש במטרה לתמוך בפעילות של ארגון טרור.
כמו כן בתיקון החקיקה עוגנה ופורטה סמכות כוחות הביטחון לתפוס ולהחרים מידי אדם רכוש השווה ערך לכסף שמקורו בארגון טרור, או שהתקבל כתוצאה מביצוע עבירת ביטחון חמורה. התיקון נחתם לאחר עבודת מטה בהשתתפות הפרקליטות הצבאית, השב"כ, משטרת ישראל וגורמים נוספים. במסגרת עבודת המטה נבחנו הסדרי החקיקה הקיימים והצורך בתיקונם, כאמור, בין השאר, לאור הוראות חוק המאבק בטרור החל בישראל. תיקון החקיקה נחתם בחודש פברואר ופורסם לציבור. הוא נכנס לתוקפו שלושה חודשים מיום חתימתו, כלומר ביום 9 במאי 2020.
