שש פעמים במהלך הקריירה הפוליטית שלו עמד השר גלעד ארדן בפני האפשרות להמריא לארה"ב ולייצג שם את ישראל. בכל פעם היא ירדה מהפרק מסיבות שונות, בעיקר משום שהוא דחה אותה מנימוקיו שלו. גם השבוע, עם הדיווחים על ההצעה שהונחה על שולחנו בפעם השביעית, לא היה ברור לאן מועדות פניו של השר הוותיק. רק בתום פגישה עם נתניהו בבלפור וההודעות המפורשות שפרסמו השניים, נודע כי המינוי הראשון והכפול של ממשלת האחדות יצא לדרך: שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה
– צפו: איך תראה מערכת החינוך בעוד עשור?
– פעילת שמאל שסטרה לפניו של תובע צבאי תשב במאסר
"קרו כמה דברים שעשו את השינוי בעבורי", מסביר השגריר המיועד ארדן בריאיון שקיימנו השבוע במשרדו. "אחד, מי שרוצה להמשיך בקריירה פוליטית חושש שכאשר לא יהיה פה הממשלה תיפול, והוא יישאר מחוץ לעשייה הציבורית הרבה שנים. עכשיו, עם הקמת ממשלת האחדות, שאני מקווה שתשרוד לפחות שלוש שנים, יש לי פרק זמן ארוך מספיק להתרכז בעשייה הדיפלומטית. דבר שניי, ראש הממשלה הוסיף לייצוג באו"ם גם את הנדבך של ייצוג ישראל מול הממשל האמריקני, כך שאוכל להביא לידי ביטוי את הניסיון והיתרונות שלי מהעשייה הפוליטית ביצירת מערכות קשרים, בין אם זה בקונגרס ובסנאט ובין אם מול הממשל. הצירוף של שני התפקידים דיבר אליי מאוד.
"ודבר אחרון", ממשיך ארדן לנמק את ההחלטה החיובית שקיבל הפעם, "אני כבר חמש שנים שר לביטחון פנים, וזה אחד התפקידים הכי חשובים וגם הכי אינטנסיביים בממשלה. אני מרגיש שעשיתי בו הרבה מאוד רפורמות ושינויים. ביטחון הפנים בישראל התחזק בשנים האחרונות, ויש שיפור בכל תחום. אני מרגיש היום שיש לי אפשרות ללכת לכיוון שעוד לא הייתה לי הזדמנות לעסוק בו, וזה הזירה הבינלאומית. לכן נעניתי להצעה".
בעוד חודש ימריאו השר ארדן ובני משפחתו לארה"ב. תחילה הוא יכהן בתפקיד שגריר ישראל באו"ם בלבד ויחליף בתפקיד את דני דנון, ולאחר כחצי שנה יחליף גם את רון דרמר שיסיים את תפקידו כשגריר ישראל בוושינגטון. האדם היחיד עד כה בתולדות המדינה שמילא את התפקיד הכפול היה אבא אבן, שעשה זאת במשך תשע שנים בשנות החמישים. "אני לא משווה את עצמי לאבא אבן", אומר ארדן בחיוך, בהתייחסו למי שנודע כדיפלומט ונואם מבריק, "אבל בכל 11 השנים שלי בממשלה ניהלתי והובלתי שני משרדי ממשלה במקביל, וסליחה שאני מעיד על עצמי, אני ידוע כאדם שעובד הרבה מאוד שעות ומתמסר לעבודה".
הכפילות בתפקידים צפויה להימשך שנה אחת, שכן תפקיד השגריר בוושינגטון הוא מינוי אישי של ראש הממשלה, והוא עשוי להתחלף עם מימוש הסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ. ארדן מוסיף ומציין כי ישנן מדינות נוספות ששולחות לארה"ב שגריר אחד לבצע את שני התפקידים. "זה דורש ממני מאמץ גדול והתמסרות טוטלית, ואני מוכן לכך. זה ייתן לי כוח השפעה לקדם יותר דברים, ובואי נאמר שיהיה תיאום מלא בין השגריר באו"ם לשגריר בוושינגטון", הוא אומר בהומור.
איך התקבלה ההחלטה במשפחה שלך? הפעם לא מדובר בעוד תפקיד חדש, אלא בנסיעה מורכבת לחו"ל.
"שלומית אשתי נותנת לי גב המון שנים, לא מעכשיו, ודווקא לפני חצי שנה היא התחילה תפקיד חדש כדוברת עיריית בת־ים, אז זה לא פשוט. היא מבינה מה עובר עליי כי גם היא באה מהתחום, ובאמת זכיתי שיש לצידי מישהי שמייעצת לי ויחד אנחנו שותפים בהחלטות. בנוגע לילדים (ארבעה; שא"כ), גרמנו להם הרבה חוסר ודאות כי כבר שנתיים הדיון הזה מתקיים בבית – נוסעים, לא נוסעים. אני חייב להגיד שהם לא שונים מאיתנו. הם מבינים את היתרונות, לראות עולם ולהכיר חברים, ומצד שני לכל אחד יש חששות וזה טבעי. גם בהקשר הזה, בסוף היה תהליך הבשלה שהרגשנו כהורים שהם מוכנים לזה. אני מקווה שיהיה בסדר, אומרים שזו חוויה משפחתית מלכדת".
אחד הנושאים שעלו בחודש האחרון על שולחנה של משפחת ארדן הוא החשש מהמעבר לניו־יורק לנוכח משבר הקורונה הרחב שם. "אני חייב לומר שאנחנו נוטלים פה סיכון מסוים, ודיברנו על זה הרבה. היו רגעים שרצינו לרדת מזה לגמרי, גם בגלל החשש של שלומית. זו לא החלטה פשוטה, אבל בהסתכלות הגדולה על השליחות והזכות להגן על ישראל, אנחנו מוכנים לקחת את הסיכונים הללו".
בינך ובין ראש הממשלה ישנה רמת האמון הנדרשת למילוי התפקידים שאתה נשלח אליהם כעת?
"תראי, הדבר הכי משמעותי הוא האידיאולוגיה והדעות. זה נשמע אולי כמו קלישאה, אבל לפעמים גם קלישאות יכולות לייצג את האמת. אני מלווה את ראש הממשלה כבר 25 שנה, הייתי היועץ שלו לענייני פניות הציבור ב־96', כשהן עוד הגיעו בדואר. אנחנו שותפים לדרך וחולקים את אותה השקפת עולם. יש דברים שעלולים להעיב ויש שחקנים מסביב, ויכולים להיות ימים עם יחסים חמים יותר וחמים פחות, אבל באופן עקרוני האמון היה ונותר. סיכמנו שהעבודה היא ישירות מולו. זה תפקיד שמצריך אמון גבוה, ואני שמח שהאמון הזה קיים".
"התאהבתי בשוטרים"
עוד נחזור לתפקיד הדיפלומטי המורכב שממתין לארדן, אבל לפני כן – זמן לסיכומים. נדמה כאילו כל אירועי הממשלה האחרונה עברו תחת המשרד לביטחון הפנים: גל הטרור בירושלים, חקירות ראש הממשלה, המסתננים בתל־אביב, הניסיונות למנות מפכ"ל ועוד. המשרד ששניים מבכירי הליכוד נאבקו עליו השבוע הוגדר לא פעם כמשרד "כפוי טובה" לפוליטיקאים. ועדיין, ארדן מסכם את חמש שנותיו בו בסיפוק ניכר לעין.
"הייתה לי זכות גדולה להיות במשרד הזה", הוא אומר. "כל האיומים המשמעותיים על חיי היומיום שלנו עברו לעורף האזרחי, ולא משנה אם זו נפילת טילים ורקטות, פנדמיה או טרור יחידים. המשרד הזה נמצא בחזית המאבק, בין אם אלה סוהרים שמתמודדים עם מחבלים או אסירים מסוכנים, ובין אם כבאים או שוטרים שמתמודדים בזירות רבות. לצערי נאלצתי להשתתף בכמה הלוויות של שוטרות ושוטרים שנפלו כשעצרו פיגועים במהלך הקדנציה שלי".
ארדן: "כל האיומים המשמעותיים על חיי היומיום שלנו עברו לעורף האזרחי, ולא משנה אם זו נפילת טילים ורקטות, פנדמיה או טרור יחידים. המשרד הזה נמצא בחזית המאבק"
לנוכח תדמיתה החבוטה לעיתים של המשטרה, ארדן מבקש להגן עליה. "אני התאהבתי, כן התאהבתי, באנשים האלה, וכואב לי שהרבה פעמים הם שק חבטות של הציבור וסופגים האשמות מכלילות. זה לא שאין שוטרים שמתנהגים לפעמים לא טוב, יש 33 אלף שוטרים ברחובות ויכול להיות שיש בהם גם כאלה שמפעילים אלימות שלא לצורך, אבל המדיניות שלי הייתה ברורה: שוטר שמפעיל אלימות שלא לצורך צריך לעוף מהמשטרה.
"אחד הדברים שפגעו בתדמית המשטרה הוא המחלקה לחקירות שוטרים, שנמצאת בכלל תחת משרד המשפטים ולא במשרדי. אחד התסכולים הגדולים שלי היה כשרציתי ששוטר ייענש מיידית על משהו שעשה, אבל התהליך המשפטי מאוד מאוד ארוך. זה פוגע באמון הציבור. לכן, אחד הפרויקטים שאני גאה בהם שהכנסתי למשטרה הוא מצלמות הגוף, שכמעט כל שוטרי השטח נושאים. בשנה האחרונה, כשאזרחים המציאו טענות נגד שוטרים, הייתה דרך להראות מה באמת קרה באותו אירוע. להיות שוטר במדינת ישראל זה אחד התפקידים הכי קשים ומורכבים. אנחנו עם שמאמין באלתורים, ואין פה צייתנות אירופית. הרבה פעמים כששוטר פונה לאזרח זו תחילתו של ויכוח".
בעיני ארדן, עבודת השטח של המשטרה השתפרה מאוד במהלך כהונתו. "הייתה לי זכות אדירה לחזק את המשרד הזה", הוא אומר. "בכל פרמטר שתמדדי, הביטחון האישי של האזרחים התחזק בחמש השנים האלה. ירידה של עשרות אחוזים בפריצות לבתים ובגנבות רכב, בלימת הטרור בירושלים, מספר העולים היהודים להר הבית גדל פי ארבעה. צריך להסתכל על התמונה הגדולה, תחושת הביטחון של אזרחי ישראל היא מהגבוהות ביותר בעולם המערבי, אני יכול להראות לך את זה בכל מדידה שהאו"ם ביצע, והקרדיט צריך להינתן למשטרה".
זירה שזכתה לקידום משטרתי בשנים האחרונות היא החברה הערבית. "כשהגעתי היו רק שלוש תחנות משטרה ביישובים ערביים, ומאז נוספו עוד שמונה תחנות חדשות ו־150 שוטרי קבע בכל תחנה", מציין ארדן. "זו מהפכה היסטורית. המדיניות שלי היא תמיד להיות במתקפה ולא במגננה", הוא מצהיר במשפט שהוא מוטו מבחינתו, וילווה אותו גם בעבודה הדיפלומטית מחוץ לגבולות ישראל. "אל תחכה במזרח ירושלים שיצאו משם מחבלים – תיכנס פנימה ותבצע מעצרים. הקמנו תחנות משטרה בשכונות מזרח העיר. לא הגענו לאידיליה, אבל הכיוונים השתנו".
"כבר חמש שנים אני שר לביטחון פנים. אני מרגיש היום שיש לי אפשרות ללכת לכיוון שעוד לא הייתה לי הזדמנות לעסוק בו, וזה הזירה הבינלאומית. לכן נעניתי להצעה"
הניסיונות שלך למנות מפכ"ל נתקלו בחומה של התנגדויות. מדוע בישראל קשה כל־כך למנות מפכ"ל?
"אני חושב שזה לא רק מפכ"ל. הכול חוזר למשפטיזציה של התהליכים הציבוריים בישראל. מצד אחד יש נבחרי ציבור שהציבור רואה אותם כאחראים אבל יש להם מעט מאוד סמכות, ומצד שני יש משפטנים ושופטים. אתה יכול להביא מפקד ראוי כמו גל הירש או צ'יקו אדרי, ואז צצים תהליכים לא קצובים בזמן. זה חוזר בכל פעם לאותה נקודה, ולצערי אני לא רואה שיהיה שינוי דרמטי כי המחיר של ממשלת האחדות הזאת וחוסר ההכרעה בשלוש מערכות בחירות הוא כבד מאוד. כשהייתי חבר בוועדה לבחירת שופטים נאבקתי על כניסתו של השופט נעם סולברג לביהמ"ש העליון. אמרתי את זה אז בריאיון אצלכם, שם הכול מתחיל".
לארדן בטן מלאה על פעילות המשפטנים, שלטעמו הצרו את צעדיו לאורך הדרך. "אחת הבעיות העיקריות במשטרה היא הסמכויות של השר מול המפכ"ל והמשטרה", הוא מציג את השקפת עולמו בעניין. "אני מקבל את זה שהמשטרה צריכה לקבל את העצמאות שלה בכל מיני חקירות שלא הגיוני שפוליטיקאי יתערב בהן. מצד שני, העצמאות של המשטרה מוגזמת. בשם נושא החקירות היא מקבלת עצמאות בחוק גם בהרבה תחומים אחרים. היו לי על זה הרבה חילוקי דעות עם המפכ"לים. הבאתי תיקוני חקיקה שיגדילו את עצמאות השר מול המשטרה, ושלמשל יעבירו את חשב המשטרה אלינו כדי לשלוט בתקציבים, וכחלון טרפד את זה. כחלון היה סוג של לשון מאזניים בכל דבר שנראה כאילו פגיעה בשלטון החוק, ולכן לא היה לנו רוב בקדנציה הזאת לשנות את האיזונים הנדרשים בין הרשויות. אם יש דבר אחד שאני מייעץ לשר הבא אחריי, זה להתמקד בתיקון חקיקה שמקביל את סמכות שר הבט"פ מול המשטרה כמו שר הביטחון מול הצבא. שם כתוב במפורש שהצבא צריך לממש את מדיניות הממשלה".
את כהונת המפכ"ל שהוא כן מינה, רוני אלשיך, הוא כזכור לא האריך בשנה נוספת כמקובל. ארדן מתחמק מתשובה לשאלתי אם הוא מתחרט בדיעבד על המינוי, אך לא נמנע מלמתוח ביקורת. "הגענו למינוי של רוני אלשיך כהחלטה משותפת שראש הממשלה תמך בה מאוד. הוא בעל יכולות גבוהות אבל לא ראינו עין בעין את ניהול המשטרה. ברמה הציבורית, וגם בנושא של חקירות אישי ציבור, הוא שם את המשטרה ואת עצמו במקום שהם לא אמורים להיות בו, מכיוון שממילא כל ההחלטות על פתיחת חקירות של אנשי ציבור חוסות תחת היועמ"ש והפרקליטים במשרד המשפטים. בהקשר הזה ציער אותי מאוד שהמשטרה, שיש לה תפקיד חשוב מאוד למען כלל האזרחים, נקלעה לאור הזרקורים בעניין הזה, אף שכל ההחלטות אם לפתוח בחקירה ואיך לנהל אותה הן של הפרקליטות והיועמ"ש. לצערי בכל הקשור לדוברות ולממשק עם הציבור, ואילו דברים צריך לשים בפרונט ואילו לא – הוא לא שיתף איתי פעולה. זה הזיק".
"הגענו למינוי של רוני אלשיך כהחלטה משותפת שראש הממשלה תמך בה מאוד. הוא בעל יכולות גבוהות אבל לא ראינו עין בעין את ניהול המשטרה"
מהיכרותך עם המשטרה, את מי תמליץ למחליפך במשרד למנות למפכ"ל? אולי את ממלא המקום הנוכחי, ניצב מוטי כהן?
"אני לא חושב שנכון שאומר למחליפי מי צריך להתמנות למפכ"ל. אני משאיר את זה לשיקול דעתו או דעתה. מוטב שהשר החדש יעבוד שלושה חודשים לפחות עם המשטרה, יתרשם מהקצינים ויגבש לעצמו דעה מה על המאפיינים הרצויים של המפכ"ל. לכל שר הדגשים שלו, והרקע המקצועי או הדרישות עשויים להיות אחרים".
תושבים בדרום תל־אביב טוענים שהמשטרה איננה נאבקת בפשיעה של המסתננים, לא רושמת דו"חות ואף מטייחת עבריינות מצידם. האם איבדנו ריבונות שם?
"הטענות האלה שקריות ועושות עוול ענק. אני מזכיר: היחידים שהציבור רואה ברחוב הם השוטרים, ולכן כל טענה שיש להם כלפי מערכת המשפט מתגלגלת לשוטרים. אני מזכיר גם שהמדינה הותירה את השוטרים כמעט בלי שום כלי מול המסתננים. היו הסדרים שאני יזמתי כשר הפנים ליציאה כפויה של המסתננים, זה חתום על שמי ואז הייתי הגיבור של התושבים – אבל בג"ץ ביטל אותם. בנוסף, בוטלו פה חוקים שנועדו להוציא אותם מהמדינה, וזה אחרי שסגרנו את מתקן חולות. לכן למעשה אין היום כמעט דרך אפקטיבית להעניש מסתננים. אין מתקנים להעביר אותם, אין להם כתובות קבועות, אין מהיכן לעקל להם כספים. זו אחת הבעיות שהמשטרה נתקלה בהן עכשיו עם אכיפת הקורונה. נעשו מאמצים בשיא המהירות לייצר מסלול מיוחד כדי לגבות מהם קנסות, וניתנו מאות קנסות. הסתובבתי שם אישית כדי לראות אם יש שם הפרה בוטה ששונה מאזורים שונים במדינה, ולא היה פער חריג.
"הקמתי יחידת סיור רגלי של 50 שוטרים נוספים ליחידת המשטרה שם, והם נותנים ביטחון ומענה לאירועים ברחוב. זו עשייה נרחבת לטובת התושבים שאני כל־כך אוהב והייתי רוצה להחזיר להם את איכות החיים שהייתה להם בעבר, אבל לצערי בגלל הרבה מאוד החלטות של מערכת המשפט זה לא קורה. המשטרה בטח לא אחראית למצב הזה. היא הגוף שנותן את הסיוע לתושבים ומבצע את האכיפה".
חלום ילדות
את המורכבות של הזירה הפוליטית הוא משאיר אפוא מאחור, אבל אני מבקשת את הערכתו כפוליטיקאי מנוסה לצפות אם ממשלת נתניהו־גנץ תצליח להאריך ימים אחרי סדרת הקמפיינים רוויי ההשמצות והתיעוב ההדדי.
"כן, הפוליטיקה היא אומנות הפשרות", משיב ארדן. "כל עוד מדינת ישראל חצויה ולשום גוש אין 61 מנדטים, אם לא רוצים להמשיך ולכתוש את עצמנו במריבות צריך להגיע להסכמה שמתפשרים בלית ברירה ומתמקדים במה שהכי חשוב לעת הזאת. מחנה הימין החליט שהחלת ריבונות היא מה שהכי חשוב לעת הזאת, כי לא בטוח שעידן טראמפ יחזור. גם מערכת המשפט היא נושא קריטי ודרמטי, אבל לצערנו אין לנו רוב בכנסת לנושא הזה. אני מקווה שהיום הזה יגיע במהרה, כי זה הנושא הכי חשוב.
"אני מעריך שלממשלה יש יכולת גבוהה להמשיך שלוש שנים, אבל אצלנו תמיד יש הפתעות ויכול להיות תרחיש לא צפוי שיקצין עד הפלת הממשלה. הקיום הכלכלי של מאות אלפי אזרחים במצב קשה, וממשלה יציבה ומתפקדת שמעבירה תקציב ויוצרת צמיחה – זה הדבר הקיומי והדחוף ביותר. את ההכרעות האחרות ייאלצו בלית ברירה לדחות מפאת האינטרס הדחוף יותר. הייתי בין אלה שדחפו שבנושא הריבונות אסור להחמיץ את ההזדמנות שנותרה בפנינו". ארדן, כזכור, היה בין ראשי המורדים בליכוד נגד אריאל שרון, לפני ההתנתקות.
נכון לעכשיו אתה עומד להמריא, בנט בדרך החוצה מהממשלה, ומנכ"לי משרד הבריאות והאוצר הודיעו על פרישה. אין סיבה לחשוש מהאופן שבו תנוהל המגפה בגל ההתפרצות הבא, אם חלילה יבוא?
"לא, אין אדם שאין לו תחליף", הוא משיב בחדות. "כששאלו אותי בזמן שיא ההתפרצות אמרתי שלא נכון להחליף עכשיו את האנשים, ודיברתי גם על עצמי. אבל עכשיו, כשאנחנו חווים ירידה משמעותית, והדמוקרטיה עושה את שלה ומוקמת ממשלה חדשה, צריך להתקדם. אני בטוח שיהיו אנשים אחרים וטובים שידעו לקבל את ההחלטות".
העבודה שעשית במשרד לעניינים אסטרטגיים משיקה לאתגרים שמצפים לך באו"ם, אבל שם תצטרך להתמודד עם עוינות רבה לישראל. איך מתכוננים לזה?
"כחבר קבינט בשמונה השנים האחרונות אני מכיר לפרטי פרטים את כל הנושאים הכי דחופים שעל סדר יומה הבינלאומי של ישראל: ההתגרענות של איראן, ההליכים שהפלסטינים מקדמים נגדנו בהאג, רעיון החלת הריבונות, וכמובן המאבק בארגוני החרם ובאנטישמיות שהרימה ראש בשנים האחרונות. כך שיש לי אפשרות להיכנס מהר מאוד לעניינים. הדבר הכי חשוב לי לעשות עכשיו זה ללכת לשם, לשבת עם דני (דנון) ולשמוע ממנו, להכיר את שגרירת ארה"ב באו"ם ששיתוף הפעולה איתה הכי חשוב, ולהבין איך עובד המנגנון.
"נכנסתי כמה וכמה פעמים למשרדים חדשים, ויש לי מתודולוגיה של תהליכי למידה. אני מפרק לנושאים ויושב על כל נושא שעות וימים. אל תצפי ממני בחודשיים הראשונים, ואפילו שלושה, להצהרות ונאומים. לפני כן אני רוצה להבין יותר מה אני אומר ועושה, והזהירות מתחייבת. אני מביא איתי גם ניסיון פוליטי והבנה של תהליכים פוליטיים, והיכרות עם כל הארגונים שנגדנו וכמובן גם עם הארגונים היהודיים שאני עובד איתם בשיתוף פעולה מלא. אני אומר להם תמיד שאנחנו נאבקים בשדה הקרב פיזית אבל הארגונים היהודיים בעולם הם חלק מתשתית ההגנה של ישראל, כי המלחמה היום היא לא רק בשדה הקרב אלא גם ברמה התודעתית. העבודה המשותפת שהנהגתי איתם תהיה נכס במסדרונות האו"ם".
ארה"ב של עידן טראמפ מצמצמת מאוד את נוכחותה באו"ם. האם ישראל לא צריכה לעשות כך גם היא?
"אני מסייג את דבריי כי עוד לא למדתי מספיק, ואני אומר את הדברים עכשיו עדיין כשר בממשלה שחווה הרבה פעילויות של האו"ם. הגוף הזה בנוי כמודל פוליטי של 193 מדינות, ושם באופן אוטומטי אין לנו רוב. כשהגוף הזה מנצל לרעה את הרוב הפוליטי הזה לדברים שהם מטורפים, למשל כדי להכחיש את ההיסטוריה היהודית בירושלים, זה חייב לקבל תגובה תקיפה מאוד של כל מי שאנחנו יכולים לרתום. קראתי הרבה פעמים לקצץ את התקציב של גופים באו"ם, בין היתר כשר לנושאים אסטרטגיים, כשהאו"ם אמר שיפרסם את הרשימה השחורה של חברות שפועלות ביו"ש. גם השגרירה ניקי היילי יצאה אז בהודעה דומה. זו הדרך. אין לנו דרך אחרת חוץ מלגבות מחיר כלכלי. אסור לאפשר ניצול לרעה של הכוח הפוליטי הזה, וכשזה קורה צריך להגיב בתקיפות. כך מזכ"ל האו"ם והגופים השונים יבינו שיהיה לזה מחיר מבחינת היכולת התפקודית של האו"ם. אנחנו מדינה מוסרית, צודקת וחזקה ואין לנו במה להתבייש. למדינות רבות יש מה ללמוד מאיתנו, מאבק נגד ישראל חייב להיתקל במחיר משמעותי".
"אני מקווה שהממשלה תחיל ריבונות על ההתיישבות ביו"ש. ברור שיבואו מתקפות מהאו"ם, ועדיין לא ידוע איזה ממשל יהיה בוושינגטון. זו זירה מרכזית וחשובה"
בקרוב עשוי לחזור לוושינגטון ממשל דמוקרטי, שאוהד את ישראל פחות מהנוכחי.
"ישראל וארה"ב חולקים אתוס וערכים מאוד קרובים, ולכן יש תחושה קרובה של שותפות בין העמים. יכולים להיות יותר או פחות חילוקי דעות עם מפלגה כזו או אחרת, אבל בבסיס יש שותפות שהיא מעבר לשאלה איזו מפלגה מובילה את ישראל או את ארה"ב. אני בטוח שנעבוד בצורה טובה עם כל ממשל שיהיה".
אתה רואה את התפקידים הללו כמקפצה לתפקידים בכירים יותר בפוליטיקה כמו הנהגת התנועה ואף ראשות הממשלה, בדומה לנתניהו שהתחיל כשגריר באו"ם?
"אחרי 17 שנה בכנסת קשה להגיד שאני מתחיל עכשיו", הוא צוחק. "זה איזשהו חלום ילדות שלי. מילדות רציתי להיאבק על צדקתה של ישראל ולחשוף את הצביעות של מבקרינו בעולם. הצהרות על מטרות לעתיד לא מייצרות תמיכה במועמדות, מה שמייצר אותה זה עשייה ואידיאולוגיה וסט תכונות וערכים שהציבור מתרשם מהם. יום אחד אחרי עידן נתניהו אבחן את עצמי ואקבל החלטה. כל אחד יכול להבין שהקדשתי את חיי לשירות הציבורי, ובאופן טבעי כל אחד רוצה להתקדם עד לטופ בתחום שלו".
נדמה שאת המילים הרבות הללו אפשר לסכם באחת פשוטה: כן. ארדן שואף "להתקדם לטופ", כלשונו.
בעולם הפוליטי נוהגים להזכיר את המונח שטבע אריאל שרון, "ירידה מהגלגל", בהקשר למי שעוזבים לתקופה את הזירה הפוליטית ואולי לא יצליחו להשתלב בה שוב. אתה לא חושש מכך?
"ממש לא, ההגנה על ישראל בעולם היא לא ירידה מהגלגל", משיב ארדן. "אתן לך את הדוגמה הכי טובה. אני מקווה שאחת ההחלטות הראשונות של הממשלה תהיה החלת ריבונות בהתיישבות ביו"ש. ברור שיבואו מתקפות מהאו"ם, ואני עדיין לא יודע איזה ממשל יהיה בוושינגטון. אז להירתם למאבק הגנתי מול כל העולם על זכותנו ההיסטורית והמוסרית והתנ"כית על ההתיישבות ביו"ש, זה אולי לא להיות בראש הגלגל אבל זו עשייה מרכזית שההצלחה בה חשובה מאוד לעם ישראל ולמדינת ישראל.
"נכון, אתה מתרחק מהמעגלים היומיומיים, אבל אלה לא השיקולים שלי. יש לי סיפוק מהעשייה למען המדינה, ולייצג את ישראל בעולם זו זכות גדולה וגם התרגשות אמיתית. כשלמדתי בבית הספר סיני באשקלון והייתי מתווכח עם ילדים, החלום שלי היה להוציא לפועל את כישורי השכנוע והדיבייט שלי, עם כל הלהט, מול אלה שמסיתים נגדנו ומוציאים את דיבתנו רעה. סוף־סוף אני יכול להגשים את זה".
