בחדר מקושט בחרבות סמוראים בתוך גורד שחקים נוצץ במיאמי, ישבו נציגי האופוזיציה הוונצואלית והקשיבו להצעה. הם נשלחו על ידי מנהיג האופוזיציה חואן גואידו לסקור את כל האפשרויות במסגרת המאמץ – הנתמך על ידי ארה"ב – להדיח את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו. באותו אחר־צהריים בספטמבר על חופי מפרץ ביסקאיה, חבר "הכומתות הירוקות" לשעבר הציע להם פתרון: מבצע "רזולושן".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקורונה חשפה את היריבויות והשחיתויות שסובבות את פוטין
– בחסות הקורונה: ארדואן מנסה להגביר אחיזה במזרח ירושלים
– לקראת החורף הבא: חשש מפני מחסור במנות חיסון נגד שפעת
ג'ורדן גודרואו (43), בוגר הכוחות המיוחדים האמריקניים ומי שניהל חברת אבטחה אסטרטגית באזור חוף החלל בפלורידה, הגיש תוכנית שנשמעה כמו תסריט למותחן ביון. גודרואו טען שיש לו 800 לוחמים שמוכנים לחדור לוונצואלה ו"לחלץ" את מדורו ואנשיו, מספר חואן חוסה (ג'יי־ג'יי) רנדון, האסטרטג הפוליטי מוונצואלה שנבחר על ידי גואידו להוביל את הוועדה הסודית.
"גואידו אמר שכל האפשרויות על השולחן ומתחתיו", אומר רנדון לוושינגטון פוסט. "אנחנו מונינו כדי לממש את האמירה הזו".
באוקטובר הגיעה התוכנית לשלב של הסכם חתום, שהיה מותנה במימון ובסעיפים אחרים. רנדון כינה את ההסכם 'בלון ניסוי', מבחן שנועד לראות אם גודרואו יוכל לעשות מה שמעולם לא קיבל אור ירוק רשמי. אך שפת ההסכם לא הותירה כל עמימות בנוגע ליעדו: "מבצע ללכידתו/מעצרו/סילוקו של ניקולס מדורו… הפלת המשטר הנוכחי והחלפתו בנשיא ונצואלה שזכה להכרה, חואן גואידו".
אך לדברי רנדון, זמן קצר לאחר החתימה החל גודרואו להתנהל באופן לא יציב. הוא לא הציג ראיות לגיבוי הכספי שטען שעומד לרשותו למימון המבצע, ודרש תשלום מיידי של מקדמה בסך 1.5 מיליון דולר. לא הייתה כל הוכחה ל־800 האנשים שעליהם דיבר. רנדון העביר לו 50 אלף דולר עבור "הוצאות" כדי לקנות זמן, אך היחסים בין השניים העכירו במהירות. "בוושינגטון מודעים לחלוטין להשתתפותך הישירה בפרויקט, ואני לא רוצה שהם יאבדו אמון", הזהיר גודרואו במסרון ששלח לרנדון ב־10 באוקטובר. בנובמבר התנהל ויכוח בדירה של רנדון במיאמי סביב מימון הפעולה. לדבריו, הוא ונציגי האופוזיציה האחרים חשבו שהמבצע מת.
עד ליום ראשון, 28 באפריל.
בתחילה הודיעו גורמים רשמיים בוונצואלה שסוכלה "פלישה" לפני עלות השחר, שמטרתה הייתה להרוג את מדורו. ואז הופיע גודרואו בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות יחד עם קצין ונצואלי לשעבר, לבוש מדי קרב. שניהם הכריזו שהתחיל מבצע "לשחרור ונצואלה". גודרואו אמר שאנשיו נכנסו למדינה, אבל עד אז, המבצע – שככל הנראה חדרו אליו סוכנים של מדורו – ספג מכה קשה. שמונה אנשים נהרגו ו־13 אחרים נלכדו, שניים מהם עמיתיו של גודרואו מהכומתות הירוקות.
הדיווח שלפניכם מבוסס על ראיונות עם יותר מ־20 אנשים שמכירים את האירועים, והוא מספק פרטים שלא נחשפו, על דיוני האופוזיציה סביב מה שהמעורבים כינו בסתר "תוכנית C": פלישה חמושה ללכידתו של מדורו.
הנשיא דונלד טראמפ ופקידים אמריקנים אחרים הכחישו שידעו על הפעולה הכושלת. מזכיר המדינה פומפאו אמר בשבוע שעבר ש"לא הייתה מעורבות ישירה של ממשלת ארה"ב". גודרואו אומר שכשל בניסיונו לגייס סיוע אמריקני רשמי באמצעות עוזר במשרדו של סגן הנשיא מייק פנס. הוא סירב לומר באיזה עוזר מדובר. דוברת משרדו של פנס התעקשה כי לא היה "שום קשר" בין משרדו של פנס לגודרואו. "לא היה שום תיאום, שום קשר", אמרה הדוברת קייטי מילר. לדברי רנדון, הוועדה רק חשפה את פרטי עבודתה בפני קבוצה קטנה ומעולם לא שיתפה אותם עם גורמים אמריקניים, מכיוון שהתוכנית רק "נלמדה".
גודרואו מתעקש שהמבצע עודנו "נמשך" באופן כזה או אחר, וכי האופוזיציה המרכזית של ונצואלה בגדה בו כשחזרה בה מההסכם שנחתם. הוא אמר שבחר להתקדם במה שלדבריו נשכר לעשות. לדבריו, זה לא קשור לכסף; הוא עשה את "הדבר הנכון". "זו לא פעולת מלחמה, זו פעולת שיטור", אמר גודרואו. "העולם מכיר באדם אחד (גואידו) כנשיא, אז הם שכרו אותי לעצור את האדם השני שהשתלט על הנשיאות – ניקולס מדורו".
מחסנים של דולרים
גודרואו, אזרח אמריקני יליד קנדה, נחשף לראשונה לזירת ההתנגדות למדורו בפברואר שעבר, כאשר עסק באבטחת קונצרט צדקה לסיוע לוונצואלה, שנערך על גבול קולומביה ואורגן על ידי המיליארדר הבריטי ריצ'רד ברנסון. הוא שירת 15 שנים בצבא כאיש מרגמות בחי"ר, ובהמשך כסמל רפואי בכוחות המיוחדים. לדבריו הוא נשלח לעיראק ולאפגניסטן, פעמיים לכל אחת, בין 2006 ל־2014. "הייתה בו אינטנסיביות חריגה במקצת", אומר ג'ו קנט, חייל בכומתות הירוקות לשעבר, שהשתתף לצידו בתוכנית מנהיגות בשנת 2007. "היה נראה שהוא מכין את עצמו למשהו".
בשנת 2012 פתחה מחלקת ההגנה בחקירה נגד גודרואו בגין גניבה והונאה לכאורה בהקשר של דמי דיור בסך 62 אלף דולר שאסף לאשתו, כך עולה מרישומי בית המשפט. גודרואו אמר שהנושא נפתר ללא הגשת כתב אישום. הוא הקים את "סילברקורפ" בשנת 2018, חברה שמציעה מגוון שירותים, בהם סיוע לנפגעי חטיפה וסחיטה. על פי ביוגרפיה שלו שמופיעה באתר החברה, גודרואו תכנן והוביל "צוותי ביטחון בינלאומיים עבור נשיא ארה"ב ושר ההגנה".
עד הקיץ האחרון, האופוזיציה המקרטעת של ונצואלה חיפשה אפשרויות. גואידו ניסה להוביל התקוממות צבאית נגד מדורו ב־30 באפריל, אך העלילה שנבנתה בקפידה התמוטטה לחלוטין כאשר קושרים שהיו קרובים לשליט נסוגו ממשימתם או שהיו סוכנים כפולים מלכתחילה.
ההתפתחות הזו הותירה את גואידו, נשיא האסיפה הלאומית ומי שמוכר על ידי ארה"ב ויותר מ־50 מדינות אחרות כמנהיגה החוקי של ונצואלה, במאבק להאיץ מחדש את תנועת האופוזיציה שלו. מרכיב פחות ידוע באותו מאבק הוא הקמתה באוגוסט האחרון של "ועדה אסטרטגית" חדשה. רשימת חבריה המלאה נותרה חשאית, אך פניה הציבוריים ביותר הם חואן חוסה רנדון.
האסטרטג הפוליטי בן ה־56 התאים למשימה באופן מושלם. הוא גורש מוונצואלה על ידי הסוציאליסטים בשנת 2013 ואוים בעינויים אם יחזור, ולכן "לא היה חבר" של מדורו. מהעולם הסבוך ורווי התככים של קהילת גולי ונצואלה במיאמי, הוא הפך ליועץ פוליטי מבוקש ברחבי העולם. משימת הוועדה שלו הייתה לחקור תרחישים להחלפת המשטר. החברים בחנו אפשרויות סטנדרטיות כמו להגביר את הלחץ הבינלאומי נגד הממשל, אך גם בדקו את האפשרות לחטוף את מדורו ומקורביו.
המאמץ היה כרוך בשיחה עם יותר מעשרה עורכי דין על החוקיות של מבצע כזה, הסביר רנדון. הם בחנו את טיעון "האויב האוניברסלי" – שנעשה בו שימוש בעבר כאשר העמידו לדין שודדי ים, ושהיווה את הבסיס לכמה מקרים שבהם נאצים נחטפו ונשפטו לאחר מלחמת העולם השנייה. הם אספו מידע על הפלישה הכושלת למפרץ החזירים ב־1961, כאשר ארה"ב ניסתה לשחרר את קובה מאחיזתו של פידל קסטרו. השאלות בדבר החוקיות העיבו על הסיכויים להוציא לדרך מבצע כזה בוונצואלה. אולם בסופו של דבר חברי הוועדה החליטו כי סעיפים של החוקה הוונצואלית, יחד עם אמנת האו"ם נגד פשע מאורגן בינלאומי, עשויים להציע את הכיסוי החוקי הדרוש להם כדי להתקדם.
כאשר גודרואו הגיע לסלון של רנדון ב־7 בספטמבר, הוועדה כבר פגשה כמה מועמדים פוטנציאליים לביצוע המשימה. אבל הם רצו עד 500 מיליון דולר בתמורה לעבודה. גודרואו, לעומת זאת, הציג תוכנית במימון עצמי עם מקדמה ותשלום צנוע יותר – כ־213 מיליון דולר – לאחר סיום המשימה. הכסף היה אמור להגיע מייצוא עתידי של נפט מוונצואלה תחת ממשלת גואידו.
אבל היה להם קלף נוסף, ששימוש בו היה מבטיח שהמבצע לא יעלה אגורה למשלם המיסים הוונצואלי. האופוזיציה זיהתה מחסנים פרטיים בוונצואלה, המלאים ברכוש שנצבר באופן לא חוקי לכאורה על ידי המעגל הפנימי של מדורו. תמונות ששותפו בין רנדון לגודרואו והועברו לוושינגטון פוסט, מציגות חבילות של דולרים אמריקניים עטופים בקפידה, מונחות בערמות על משטח עץ. על פי ההסכם, גודרואו היה זכאי ל־14 אחוז מהרכוש שייתפס.
התוכנית כללה הרבה מעבר ליעד העיקרי של לכידת מדורו ואנשיו והעברתם. הסכם שירותים כללי ציין שכחלק מהמבצע, סילברקורפ, החברה של גודרואו, תאמן חיילי צבא ונצואלה לשעבר שגלו מארצם. לגודרואו היו 45 ימים להכנת כוח, רכישת ציוד ומוכנות למשימה. צוותים היו אמורים להיכנס לוונצואלה בחשאי, וליצור תאים שיחדרו עמוק יותר לתוך המדינה כדי לכבוש מתקני נפט ומבנים אסטרטגיים. הם היו אמורים לתקוף כוחות ביטחון ממשלתיים, וגם את בריוני האופנועים תומכי מדורו המכונים "קולקטיבוס", וארגוני גרילה מקולומביה הפועלים על אדמת ונצואלה.
"הבחורים האלה משוגעים?"
ההסכם נחתם בוושינגטון ב־16 באוקטובר. באותו יום הקליט גודרואו שיחת וידאו קצרה עם גואידו, ואותה העביר לוושינגטון פוסט. "אנחנו עושים את הדבר הנכון למען המדינה שלנו", נשמע גואידו אומר, ובהמשך: "אני עומד לחתום". גואידו סירב להתראיין לכתבה הזו. הוא הכחיש כל חוזה עם גודרואו, ואמר כי לממשלת המעבר שלו אין קשר למבצע – שכנראה עודנו מתמשך – נגד מדורו.
במשך זמן מה, רנדון ואחרים חשבו שגודרואו עשוי להניב תוצאות. אולם הם התחילו להיזהר לאחר שהחל לדרוש את תשלום ה־1.5 מיליון דולר כמקדמה. רנדון מתאר את התשלום כמחווה גרידא, תשלום שלא היה אמור להינתן על ההתחלה, כדי לסייע לגודרואו לגייס 50 מיליון דולר מגופים פרטיים. גודרואו טען מצידו כי ההסכם – שחלקו סופק לוושינגטון פוסט על ידו, יחד עם גרסה שלמה יותר שסופקה על ידי רנדון – חייב את האופוזיציה להשתמש בשירותיו ולשלם את שכרו הראשוני. מסמך בן שבעה עמודים שסופק על ידי גודרואו נושא את חתימתו של גואידו, יחד עם אלה של רנדון ובכיר האופוזיציה סרחיו ורגטה. "תראה, ג'יי־ג'יי רנדון התעקש על סכום של 50 מיליון דולר עבור המבצע, שהיה בעצם ניסיון הפיכה", אמר גודרואו. "אף אחד כאן לא תמים. הם חשבו שהם הולכים לתפוס את השלטון".
מנגד, רנדון מתעקש שהמסמך שגודרואו סיפק מעולם לא נחתם על ידי גואידו, והעביר לוושינגטון פוסט הסכמים קודמים ומאוחרים שלא נשאו את שמו של גואידו. לדברי רנדון, יו"ר האופוזיציה ידע רק את קווי המתאר הכלליים של "התוכנית הראשונית", אך הפך לחשדני כלפי גודרואו עם דיווחי הוועדה. "לכולנו היו דגלים אדומים, והנשיא לא חש בנוח עם הפעולה", אמר רנדון. היו שחששו שמדורו ישתמש במבצע של גודרואו כדי לנקוט פעולה שהוא התנגד לה עד כה: מעצרו של גואידו. בשבוע שעבר הוא קרא לחקירת מעורבותו לכאורה של מנהיג האופוזיציה.
כמה ימים לפני הפלישה לוונצואלה העבירו עורכי הדין של גודרואו מכתב לרנדון ובו דרשו סכום של 1.45 מיליון דולר. גורמים באופוזיציה החלו לחשוש שגודרואו עשוי להפוך את דיוני השנה החולפת לפומביים. כשרנדון התעורר ביום ראשון ושמע על המבצע, הוא היה המום. "חשבתי 'מה, הבחורים האלה משוגעים?'", אמר. "הם ניסו לסחוט מאיתנו כסף. חשבתי 'וואו, אתם הולכים לקחת את זה כל־כך רחוק?'"
לאחר שסיפק שירותי ביטחון באותו קונצרט על גבול המדינה ב־2019, פתח גודרואו במגעים עם קילבר אלקאלה. הגנרל בדימוס בצבא ונצואלה היה מקורב למנהיג הסוציאליסטי המנוח הוגו צ'אבס, אך ערק תחת יורשו, מדורו. אלקאלה התגורר בקולומביה ואימן חיילים מוונצואלה לשעבר במסגרת תוכנית להדיח את מדורו. הפגישה התקיימה במלון בבוגוטה. שם, מספרים מעורבים באירועים, למד גודרואו את פרטי התוכנית של אלקאלה. בשלב מסוים, אומרים המקורות, התוכנית הייתה לכבוש במהירות את בירת הנפט, מרקאיבו, ואז להתקדם מזרחה לעבר קראקס.
כמה מבכירי האופוזיציה דחו את התוכנית כ"פנטזיה". כשגודרואו הצטרף, התוכנית הפכה למבצע ללכידת מדורו, אשתו וגורמים אחרים בממשל, כולל מקורבו דיוסדאדו קאבלו. אבל נראה שהתוכנית הזו נפגעה.
במרץ, הרשויות האמריקניות הגישו נגד מדורו ובכירים בעבר ובהווה בוונצואלה כתבי אישום בגין נרקו־טרוריזם (טרור בינלאומי הקשור לסחר בסמים). בנאשמים נכלל גם אלקאלה, שהועבר לאמריקה. כעת ממשלתו של מדורו פרסמה אישומים משלה: מזימה נגדו שמתבשלת על אדמת קולומביה. מדורו טען שסוכניו ידעו כל פרט על הפלישה של יום ראשון, והמתינו לה במארב. "ידענו הכול", הכריז נשיא ונצואלה. "מה שהם אכלו, מה שהם לא אכלו, מה שהם שתו, מי מימן אותם".
גורמים רשמיים בארה"ב היו מוטרדים ממאות החיילים לשעבר בצבא ונצואלה שערקו וחיו בתנאים קשים בקולומביה. בכירים בארה"ב ובקולומביה היו שותפים לדאגה שאם החיילים יהיו חסרי כול, הם עלולים לפנות לפעילויות בלתי חוקיות. נערכו דיונים האם וכיצד ניתן להאכיל את אותם חיילים, או לארגן אותם לסייע לקהילת הפליטים מוונצואלה. אבל הרעיון שאפשר לארגנם לכוח לוחם נתפס כ"טירוף מוחלט". "הקולומביאנים היו נגד זה ואנחנו היינו נגד זה", אומר גורם אמריקני. "אף אחד לא אמור לעסוק בהתארגנות צבאית מסוג זה".
לקראת סוף השבוע שעבר הכריז מדורו כי נעצרו ארבעה "טרוריסטים" נוספים. הוא חשף סרטון שבו מוצגת חקירה של אדם המזוהה כלוק דנמן, אחד משני חיילי הכומתות הירוקות לשעבר, ששירת עם גודרואו ונלכד עם תחילת המבצע.
דנמן, שנראה מרופט אך רגוע וללא פגע, השיב לשאלותיו של חוקר שלא נראה בסרטון. הוא אישר כי מטרת המשימה הייתה ללכוד את מדורו, וכי הוא היה אמור לקבל בין 50 ל־100 אלף דולר עבור אימון החיילים בקולומביה. הוא אמר שההכשרה והארגון של המבצע התרחשו בסמוך לעיירה הקולומביאנית ריואצ'ה, הסמוכה לגבול ונצואלה. רק שני אמריקנים היו במחנה האימונים, כולל הוא עצמו. נשק ומדים סופקו, לדבריו, על ידי "ג'ורדן (גודרואו), דרך סילברקורפ".
הם נאספו בשדה התעופה והוסעו על ידי אישה שהזדהתה בשם אנה. הוא תיאר "גבר בכיסא גלגלים" שהופיע באחד משני הבתים המאובטחים בריואצ'ה, ש"נראה היה שיש לו השפעה מסוימת". הוא "הגיע ברכב שטח יפה, לבש חולצה יפה, היו לו תכשיטים מזהב".
"ניסיתי לעזור לאזרחי ונצואלה לקחת בחזרה את השליטה על ארצם", אמר דנמן.
* * *
הערת המתרגם: בימים שחלפו מאז המבצע הכושל, יו"ר האופוזיציה גואידו הכחיש בפומבי כל מעורבות בניסיון ההפיכה, בעוד יועצו הנזכר רנדון הכריז על התפטרותו. המשטר בוונצואלה דרש את הסגרתם של גודרואו, רנדון וּורגטה מארה"ב כדי למצות את הדין עימם.
תרגום: אלחנן שפייזר
