ה-20 במאי 2016 היה היום האחרון שבו נעל רמטכ״ל לשעבר את נעלי שר הביטחון. מאז אותו יום שבו משה (בוגי) יעלון התפטר מתפקידו, איישו אותו רב״ט במילואים אביגדור ליברמן, וההייטקיסט לשעבר ורס"ן במילואים נפתלי בנט. ארבע שנים אחרי, ואם לא תתחולל כאן איזו דרמה פוליטית, צפוי השבוע רא"ל במילואים בני גנץ להיכנס ללשכתו שבקריה, ללא טקסים מפוארים ועם תאריך תפוגה של שנה וחצי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בין צל"ש לתר"ש: סיכום כהונתו הקצרה של בנט בביטחון
– סודוקו המינויים של נתניהו יגבה מחיר ציבורי כבד
– ביזיון המינויים היה נחסך אם עוד היו שרים בלי תיק
גנץ, שפשט מדים בפברואר 2015, מכיר את קציני המטכ״ל מקרוב. חלקם כולל הרמטכ״ל אביב כוכבי שירתו תחת פיקודו במספר תפקידים. בהיבט הזה גנץ צפוי להיכנס לתפקיד באופן חלק ומהיר. בימים הראשונים הוא יקבל בעיקר סקירת מודיעין מעודכנת, אך הסיור ביחידות השונות יחסך ממנו מטבע הדברים.
התוכנית הרב-שנתית 'תנופה', שמטרתה לייעל ולחזק את צה"ל במישור המבצעי והמודיעיני מחכה מזה זמן לאישור הממשלה. על שר הביטחון הנכנס תוטל המשימה להעביר את התוכנית מחד, ומאידך לאפשר לצה"ל להתמודד עם האתגרים בצל הדרישה לקצץ דרמטית בתקציב הביטחון, שנאמד באופן חסר תקדים בכ-40 מיליארד שקל לעשור.
לא מדובר בקיצוצים שיפגעו רק בטייסות ובחטיבת הטנקים, אלא החשש הוא בעיקר מכך שכוח אדם איכותי יפגע מהקיצוץ ויחפש את דרכו לאזרחות. כשכיהן כרמטכ״ל עמד גנץ מול אתגר דומה, כמעט זהה, אך נכשל כישלון גדול ולא הצליח לשכנע את המערכת הפוליטית בנחיצות התקציבית למערכת הביטחון. במשמרת שלו צה״ל נפגע קשה מאוד, נעצרו אימונים רבים, טיסות, וטייסות, והמערכת נכנסה להתנגשות חסרת תקדים מול משרד האוצר. שיח פורה לא היה שם וגם לא אהבה גדולה. אגב מי שעמד אז בתפקיד שר האוצר היה החבר והשותף לשעבר יאיר לפיד.
השאלה הגדולה האם הרמטכ״ל שנכשל בהעברת תוכנית רב-שנתית לאורך כל כהונתו יצליח לתקן בתור שר את שאירע בפרק זמן כל כך קצר.
ולא רק תוכנית רב-שנתית מחכה לו. ממשלת ישראל קיבלה כבר לפני יותר משנה החלטה לבצע הסדרה ברצועת עזה. על הפרק עומדים שיקום רחב לתושבים, שיתופי פעולה תעסוקתיים ובכלל זה פתיחת גבולות עזה לכניסת עשרות אלפי פועלים ובניית אזורי תעשייה משותפים. עזה רוצה יותר חופש לדוג ויותר חופש להכנסת סחורות. התוכנית המלאה מדברת על שיקום משמעותי של רצועת עזה בתמורה לשקט ארוך טווח.
גם נושא השבויים והנעדרים יעלה על הפרק, ולגנץ תינתן הזדמנות פז לתקן את כישלון מבצע צוק איתן שם נפלו בשבי שני החללים אורון שאול והדר גולדין. אם גנץ יצליח להוציא את ההסדרה לפועל זו תהיה הצלחה גדולה, ואם גם יצליח להביא את השבויים והנעדרים במחיר נמוך זו תיחשב הצלחה כבירה. אתגר גדול ולא פשוט.
המוקש הגדול שמחכה לגנץ דווקא מגיע ממקום אחר. עד היום אף אחד לא יודע מה היא עמדתו המלאה בנושא הסיפוח. לעיתים מדווח כי הוא דווקא בעד, ויש מי שטוענים כי גנץ היה מקווה שהאמריקנים יבלמו את המהלך.
אם ראש הממשלה נתניהו יחליט לקדם את נושא הסיפוח, גנץ ימצא את עצמו בפלונטר פוליטי-מדיני. תמיכה של שר ביטחון במהלך כזה הוא קריטי, ובמידה שלא יתמוך בכך הוא יפוטר או יאלץ להתפטר, דבר שיוביל להתפרקות מוחלטת של השותפות הפוליטית וגניזתו של החלום על ראשות הממשלה בעוד שנה וחצי. אם יש משהו שיכול לפרק את השותפות הפוליטית, הסיפוח הוא בהחלט אתגר גדול.
גנץ נכנס לתפקיד שלא אמור להיות זר לו. בשנה וחצי של כהונה גם הוא יודע שהחלק המרכזי בתפקיד הוא לשמור על יציבות של משרד שעובר טלטלות לא פשוטות בשנים האחרונות, וצפוי לעבור עוד טלטלה בעוד שנה וחצי במקרה הטוב. גם גנץ יודע שבשביל מהפכות גדולות הוא צריך יותר זמן בתפקיד, אך את זה לא יהיה לו.
בנוסף, גנץ יחלק את זמנו במשרד הביטחון עם עוד שלושה תפקידים לפחות, ח״כ, ראש ממשלה חליפי ויו״ר מפלגה שמסוכן עבורה להירדם בשמירה. כשיטייל בין ארבע הלשכות, גנץ יידע שהוא חייב לסמוך על האנשים שלו בקריה, בשני הבניינים. בבניין ממולו יושב הרמטכ״ל כוכבי, השניים הם ״צנפים״ (כינוי לצנחנים) שסומכים אחד על השני. בבניין שלו יצטרך גנץ למצוא מנכ״ל מחליף לזה היוצא אודי אדם, אותו אדם שגנץ השאיר לו פיקוד צפון לא מוכן למלחמה, ייפרד ממנו בקרוב. ההערכות מדברות על כך שגנץ יביא לתפקיד את מי שהיה מפקד חיל האוויר בעבר האלוף במילואים אמיר אשל. מינוי ראוי בהחלט.
