הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוציאה דו"ח לציון 72 שנה ל"נכבה", הקמת מדינת ישראל. הדו"ח שניסה לעודד את רוחם של הפלסטינים קבע כי כי סך האוכלוסייה הפלסטינית מאז קום המדינה גדל פי 9 ומספרו מסתכם ב-13.4 מיליון איש.
כשצוללים לתוך הדו"ח מגלים כי הנתונים מתייחסים לסך הפלסטינים בעולם, כולל פליטים פלסטינים שכלל לא חיים במחנות פליטים וספק אם הם מודעים לעובדה שהלשכה המרכזית הפלסטינית כוללת אותם בתור שכאלו. בדו"ח ציטטו נתון שסיפקה סוכנות הסיוע לפליטים פלסטינים לפיו יותר מ- 70 אחוזים מהפלסטינים הרשומים כפליטים לא גרים בכלל במחנות הפליטים.
על פי הדו"ח בשנת 2019 המספר הכולל של הפליטים הפלסטינים הגיע לכ- 5.6 מיליון, 28 אחוזים בלבד מתוכם מתגוררים באחד מ- 58 מחנות הפליטים במזרח התיכון. 27 ממחנות הפליטים נמצאים תחת הרשות הפלסטינית ועזה.

הפלסטינים ציינו כי הגדרת הפליטים של אונר"א לא כוללת פלסטינים שהיגרו או כאלה שנעקרו אחרי 1967 בגלל המלחמה ולא נרשמו כפליטים, אבל העובדה שהסוכנות ממשיכה במשך 72 שנה לספור את הפליטים הפלסטינים על פי הערכות של גידול, היא בגדר אבסורד. כך למעשה מסתבר כי דור רביעי ל"נכבה", ממשיכים להיספר כפליטים פלסטינים, מקבלים כספים על בסיס זהות והטבות כמו סלי מזון, היתרים במתן שירותים סוציאליים ונתמכים על ידי אונר"א, למרות שהם חיים אי שם כאנשים מהשורה כבר עשרות שנים.
הפלסטינים מציבים את נושא הפליטים כאחד מנושאי הליבה בדרך להסכם שלום עתידי עם ישראל. יהודה גרינפילד־גילת, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, כתב בשנת 2017 מסמך שמציין כי פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים עתיד לעלות כ- 85 מיליארד דולר. כשהשנים עוברות והפליטות מונצחת, הסכום האבסורדי רק הולך וגדל.
בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, מציינים כי מחצית מהפלסטינים, 6.64 מיליון פלסטינים חיים ב"פלסטין ההיסטורית", כולל שטחי יהודה ושומרון והבקעה, ערביי ירושלים וערביי ישראל. מכאן הפלסטינים מגיעים למסקנה כי הם מהווים 49.7% מהאוכלוסייה המתגוררת ב'פלסטין ההיסטורית', להלן ישראל, אל מול 50.3% בסוף שנת 2019.

יש צורך לציין כי הנושא הדמוגרפי עמוק מאד ורצוף במחלוקות בין החוקרים השונים. מרבית החוקרים מציינים כי העובדה שהנתונים שעל פיהם נספרים הפלסטינים נשענים אך ורק על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, מעוררים בעיתיות וחוסר יכולת אמיתית להגיע למספרי אמת. המנהל האזרחי הפסיק לספור את הפלסטינים כחלק מההבנות של הסכמי אוסלו. ההערכה האחרונה שביצעו במינהל הייתה בשנת 1997 ועל פי ההערכות האלו מספר הפלסטינים קטן ביותר ממיליון פלסטינים בהשוואה לנתונים שמפורסמים על ידי רמאללה.