אירועי יום הנכבה נפתחו השבוע באוניברסיטה העברית עם קריאתם של סטודנטים מתא חד"ש למאבק בצבא הכיבוש ובחיילים שלומדים במוסד הירושלמי. בסרטון מטעם ארגוני הסטודנטים של חד"ש, שפורסם בסוף השבוע, קראו נציגי התאים למימוש זכות השיבה, גינו את מעללי "הכנופיות הציוניות" והביעו אהדה למאבק הפלסטיני באינתיפאדה הראשונה והשנייה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מי הפך את מוסטפא יונס לשהיד?
– נשים תלושות בתל אביב אלימה וחסרת חמלה
– "אובמהגייט": החקירות, האיומים והבחישה מאחורי הקלעים
הסטודנטים ציינו את יום הנכבה במשדר מיוחד, שהמשתתפים בו סיפרו על מעללי משפחותיהם בימי מלחמת העצמאות. הסטודנטית מרים אבו אלהיגא ספרה על משפחתה, מהכפר הפלסטיני "עין חוד", שהפך לימים לכפר האמנים עין הוד.
אבו אלהיגא ספרה שהכפר הפלסטיני היה "מקום אטרקטיבי עבור הכנופיות הציוניות" שרק רצו לחלק את השלל לאחר גירוש המתגוררים בו. היא גם ספרה על אביה שהיה בן הכפר, "איך נגזלה ממנו הזכות ללמוד בבית הספר של עין חוד ולהתפלל במסגד הכפר – אותו הפכו לבר".
הסטודנט שהנחה את המשדר, טארק נסאר, מזכיר תא חד"ש באוניברסיטת תל אביב, ביקש לציין את "המאבק ההרואי" של הפלסטינים באינתיפאדות, ואת מאבקן של המפלגות הערביות להדיח את "שלטון הימין הפשיסטי" – אם כי ללא הצלחה. אותו סטודנט ציין כי "הנכבה, הטיהור האתני והשתוללות מפעל ההתנחלות" מציבים בחייהם "מצפן ברור – לא לוותר על זכות השיבה, הזכות להגדרה עצמית, למדינה פלסטינית שבירתה אל-קודס".
כמו כן הוא ביקש לציין כי הסטודנטים של חד"ש היו "בראשית המאבק בסיפור הציוני" ואף עמדו "נגד ניסיונות עקיפת הקרבת השהידים ועמדה בקדמת החזית להגנה על המאבק הצודק מול העולם כולו".
מפעל ההרס של "המילציות הציוניות", טען הסטודנט, הוביל לרשימה של "מאבקים ועמדות איתנות היסטוריות" כמו מאי 58', יום האדמה וצעקת ההנהגה שהתעקשה לעמוד מול ההנהגה של כובשים, האינתיפאדה הראשונה והשנייה ועוד הרבה אירועים מכוננים".
המשדר הסתיים בקריאת עידוד לאסירים הפלסטינים הכלואים "בבתי הכלא של הכיבוש", בה נאמר כי הסטודנטים הערבים "ימשיכו לשמר את האירוע הזה לא רק לציון הזיכרון, אלא מתוך התעקשות על המשך המאבק עד הגשמת הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית בהקמת מדינתו ושיבת הפליטים".
