אל מול פעילי סביבה עקשנים ומלאי מסירות נפש, ומהעבר השני טייקונים ואיילי נדל"ן והון שהסביבה היא לא בראש סדר היום שלהם, ובשותפות בין-משרדית מורכבת שדורשת מרפקים ולא מעט שיניים, הוכתרה אתמול שרת הגנת הסביבה החדשה, ח"כ גילה גמליאל.
לשרה הוותיקה בכנסת שזה התפקיד הביצועי המשמעותי הראשון במשרד ממשלתי חשוב, מצפים אינספור אתגרים מול התעשיות המזהמות, תוכניות הפיתוח על שטחי טבע, חופים ואיזורי תעשייה מזהמים. השרה גמליאל צפויה ללמוד מהר מאוד שכמה מהדברים החשובים ביותר שעליה להגן עליהם בכלל לא חונים במשרדה והיא תצטרך לא אחת, להילחם על הבריאות ורווחת החיים של כולנו והדורות אחרינו. בתפקידה החדש, חוסר עירנות ומקצועיות יובילו בהכרח לא אחת לטעויות ללא אפשרות תיקון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הדברה ירוקה: כל הפרטים שצריך לדעת
הנחישות משתלמת: פרס נחמה ריבלין לפעילי הבראת מפרץ חיפה
בין כיבוי להדלקה: ההבדל בין גמליאל לרגב
השרה גמליאל צפויה לעבוד גם תחת ביקורת, האשמות וטענות מצד מתנדבים רבים למען הסביבה בישראל המסורים בלב ובנפש למשימתם. מדובר לרוב באנשים חכמים ונבונים שמזהים פייק וגיבובי מילים. במשרד להגנת הסביבה, לצד אנשי המקצוע הוותיקים, המעשים בשטח הם המשמעותיים, ולא הדיבורים על עולם טוב יותר וחזיונות של "דובוני אכפת לי" מחבקי עצים. אם תרצי השרה גמליאל, זה המשרד שבו דואגים לחיים עצמם.
ברקורד הציבורי של גמליאל כמעט ולא מוכרת התייחסותה או קיומה של אגנ'דה כלשהי למען הגנת הסביבה. השר היוצא זאב אלקין, שנפרד אתמול בדמעה מתפקידו, גילה במשרד עניין רב אבל לא עמד מול הציפיות של פעילי הסביבה שציפו לראות אותו הרבה יותר פעיל ואקטיביסטי. וזה לא שלא היו לו הישגים. סגירת מכל האמוניה, סגירת תחנות כח פחמיות, קידום התכנית הלאומית (הלא ממש מושלמת) להפחתת שליש מזיהום האוויר מתחבורה, הקמת פרויקט שיקום שכונות סביבתי והמלחמה הבלתי פוסקת במניעת מפגעי הלישמניה ועוד. אבל במקביל לכך, משבר האמון בין פעילי הסביבה והציבור, במיוחד בקרב תושבי מפרץ הפטרו-כימי בחיפה רק הלך והעמיק בשנים האחרונות וככל שהנושא הסביבתי נכנס לשיח הציבורי ותפס כותרות בכלי התקשורת, כך גדל הפער באמון שרכשו בציבור לבין אנשי המקצוע במשרד. השיא אולי, היה בנאומו לפני חמישה חודשים, בכנס 2050 בו תקף בחריפות את פעילי השמירה על הסביבה על רקע המאבק על הפעלת אסדת לוויתן וכינה אותם 'שרלטנים' והאשים כי הטעו בכוונה את הציבור.
על סדר יומה של השרה החדשה, עומדים שלל נושאים אותם מצפים בארגוני הסביבה השונים שתקדם. אולי הראשון שבהם, מינורי משהו – הרחבת חוק פקדון הבקבוקים על מיכלי 1.5 ליטר. בג"ץ הוציא בדצמבר אשתקד צו על תנאי נגד השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, וחייב אותו לקבל החלטה בנוגע לחוק הפיקדון עד לחודש יוני 2020, בעוד כשבועיים. השרה הנכנסת גמליאל תצטרך להחליט האם תבקש מועדת הכנסת לדחות את ההוראה על הכנסת מכלי המשקה הגדולים לחוק הפיקדון, או לחילופין הכנסת הבקבוקים הגדולים לחוק וקביעת דמי פקדון בגין השבתם למחזור. מדי שנה מאות מליוני בקבוקים מוצאים את דרכם לסביבה ולים ופוגעים בבריאות הציבור.
עמותת "אדם טבע ודין" עתרה לבג"ץ בתחילת 2019 וביקשה שהשר יפרסם הודעה ברשומות, שלפיה איסוף מכלי המשקה הגדולים ב-2016 לא הגיע לכדי 55% מסך מכלי המשקה הגדולים ששווקו באותה שנה – יעד מינימום שקבעה המדינה לחברות המיחזור. ולכן, על פי החוק, הוא מחוייב להטיל פיקדון על מכלי משקאות גדולים, או לחילופין לדחות את תחולת הפיקדון בצו, באישור הכנסת. אלקין בשבתו בכסא השר ניסה לעשות הכל כדי שלא להתמודד עם ההחלטה המאתגרת שהייתה נתונה לביקורת רבה מכל צדדיה. הוא אגב האמין כי לא נכון להשית את 'קנס הפיקדון' על צרכני בקבוקי הפלסטיק הגדולים.
עוד כחלק מאתגרי השרה הנכנסת הוא העברת חוק אקלים ישראלי להפחתת פליטות של גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית וליישור קו עם המדינות המתקדמות בעולם שמגלות הבנה ועשייה משמעותית יותר מזו שבישראל לנוכח אתגרי שינויי האקלים. בנוסף, מצפים ממנה כי תביא לאישור התוכנית הלאומית החדשה להפחתת זיהום אוויר ותדאג לתקציב ראוי לכך.
על רקע מגיפת הקורונה ובשעה שבבתי המלון ובמסעדות מתגאים בשימוש נרחב וחסר תקדים בכלים חד פעמיים להגשת מזון ושלא לצורך אמיתי- תצטרך השרה גמליאל להזכיר לכולנו מה המחיר הסביבתי בשימוש בכלים המזהמים ואף להיאבק בבזבוז המשווע.
כאמור, לא מעט מהאתגרים תלויים גם במשרדי הממשלה האחרים אך גילה גמליאל היא היחידה שלכאורה אמורה לדאוג להם ולפעול לקידומם. בין אם זה מול משרד האנרגיה בדרישה לקידום תכנית אב למשק אנרגיה מתחדשת משמעותית יותר, תכנית להתייעלות (חיסכון) אנרגתית במדדים ברורים ומדידים, בהתאם לנעשה בעולם ועוד.
מול משרד התחבורה ומנהל התכנון השרה גמליאל תצטרך להיאבק להטמעת הנחיות מנהל התכנון לחיוב תחבורה ציבורית נגישה במסגרת תכניות בנייה ופיתוח חדשות תחת החזון ל ל-70 אחוז משתמשי תחבורה ציבורית עד 2030 (היום מדובר ב20 אחוז). השר היוצא בצלאל סמוטריץ' היה מחוייב כולו למען פיתוח התחבורה הציבורית ולא ברור מהן האגנ'דות בעניין של מירי רגב, השרה החדשה.
בחניית משרד החקלאות ופיתוח הכפר עומדים כמה דרישות שבמשרד להגנת הסביבה יבקשו לקדם ויזדקקו לרוח הגבית מצד השרה שתידרש כאמור לעבודה מאומצת מאוד. בעיקרן, תכנית לאומית להפחתת חומרי הדברה בפירות ובירקות אותם אנחנו צורכים. לשם כך יש לגייס גם את משרד הבריאות כמובן שיקבע תקנים מדוייקים לכמה שאריות חומרי הדברה מותרים בפירות ובירקות שלנו, בדגש ובחשיבה על תזונת ילדים.
לכל אלו אפשר להוסיף כמובן גם את דרישות אנשי משרדה ותושבי חיפה לסגור את התעשייה הפטרו-כימי המסרטנת במפרץ חיפה ומפעלי זיקוק הנפט והבנזין. בחודש נובמבר האחרון אנשי המשרד להגנת הסביבה הציגו לראשונה עמדה מפורשת לגבי עתיד בתי הזיקוק במפרץ חיפה, ודרשו ממשרד רה"מ להוביל את פינויים וזאת "בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה בסמוך לריכוזי אוכלוסייה, עומסי תחבורה, פעילות הנמל, ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים".
דוח חברת המחקר "מקינזי" שנערך עבור המועצה הלאומית לכלכלה, העלה כי הרווחיות של בז"ן צפויה לרדת משמעותית החל משנת 2025, בהסתמך על התחזיות בשוק האירופי. יחד עם שווי הקרקע, כפי שמוערך בהינתן קידומן של תכניות רמ"י במתחם, המליצה חברת המחקר המקצועית כי החלופה הכדאית ביותר למשק הישראלי היא סגירת מתחם בז"ן עד שנת 2030. אין ספק כי לבתי הזיקוק אין אינטרס כלכלי לסגור את המפעלים החיפאים ביוזמתם גם בהינתן ירידה בביקוש לתזקיקים ורווחיות עתידית נמוכה- אלא אם תדרוש מהם הממשלה לעשות כן.
בחודש יוני אשתקד פורסם גם דו"ח חריף של מבקר המדינה (ולא ראשון מסוגו) שהעביר ביקורת קשה על התנהלות המשרד להגנת הסביבה בנוגע למפרץ חיפה וכי משרדי הממשלה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, לא עושים די כדי לצמצם את היקפי הזיהום – דבר שגורם לתחלואה גבוהה בקרב תושבי האזור. כמיליון וחצי תושבי מפרץ חיפה משלמים בבריאות ובחייהם על רווחי המפעלים המזהמים.
השרה גילה גמליאל, לטיפולך. אנחנו נעקוב.
