יום ירושלים הוא הזדמנות שנתית לבחון אם ממשלת ישראל נאמנה להצהרותיה משכבר הימים ואכן מעלה את בירתנו על ראש שמחתה. ובכן, הממצאים מראים כי למרות שורת החלטות ממשלה להעביר את כלל היחידות הארציות של משרדיה לירושלים – הביצוע מתעכב, שלא לומר מזדחל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רוצים להשפיע על בית המשפט העליון? דרשו את משרד התרבות
– במשרד החינוך דרושה מהפכה תודעתית
– ללא נציגות במשרדים מקדמי מדיניות, נתניהו יהיה מנוטרל
על פי חוק יסוד 'הממשלה' וחוק יסוד 'ירושלים בירת ישראל', מקום מושבה של הממשלה, על יחידותיה ולשכות שריה – הוא בירושלים. בהחלטה שהתקבלה בשנת 2007, ושנועדה לעגן ולבצר את האמירה הזאת, נקבע כי היחידות הארציות של הממשלה יעברו בהדרגה לירושלים. עד כדי כך שלטה אז האופטימיות בקרב מקבלי ההחלטות, שמשרד האוצר קיבל הוראה שלא לאשר חידוש חוזי שכירות שאינם תואמים את לוחות הזמנים של המעבר. כמו כן, כל שיפוץ במיקום הנוכחי של המשרדים מחוץ לירושלים דרוש אישור מיוחד.
תאריך היעד הראשוני שניתן לביצוע המעבר היה יום ירושלים 2015. אלא שבהחלטה משנת 2014, הוארכה השלמת העברת היחידות הממשלתיות עד יום ירושלים 2019. בנוסף, על כל משרד הוטל למפות בתוך חודשיים את כלל אגפיו ויחידותיו השוכנים מחוץ לבירה ולהכין תוכנית מעבר מסודרת, בתיאום עם מִנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר. על המנהל הוטל להניח על השולחן בתוך תשעה חודשים תוכנית מפורטת להעברתן לירושלים של היחידות השוכנות מחוצה לה, ולאתר את השטחים שיידרשו לאכלוסן.
מתוך הבנה של מורכבות המהלך והצורך ליישמו באופן הדרגתי, הוקמה ועדת חריגים. במהלך השנים דנה הוועדה בבקשות פטור של היחידות הרבות מחובת המעבר לירושלים, או בהרחקת מועד הביצוע. המעקב אחר הביצוע הוטל על המשרד לענייני ירושלים. אגב, השר היוצא זאב אלקין הציע להשית סנקציות על משרדים ויחידות שלא יפעלו בהתאם להחלטה, אך כמה שרים התנגדו להצעה.
בעמודים הבאים נשרטט את תמונת המצב של מעבר המשרדים על יחידותיהם השונות לירושלים. כפי שתראו, מתוך 28 משרדי הממשלה שהיו קיימים עד השבעת הממשלה החדשה, עשרה מקבלים אות הצטיינות על משכנם המלא בירושלים; לעשרה משרדים אין כמעט זכר בבירה, או שרוב האגפים והיחידות שוכנים מחוצה לה; עוד שישה מחולקים בין ירושלים לרחבי הארץ, בהיתר או שלא בהיתר. שני משרדים נוספים הוחרגו מההחלטה: משרד הביטחון וכן יחידות שונות במשרד ראש הממשלה, משיקולים ביטחוניים, ומשרד החקלאות. כך גם החברות הממשלתיות, שאינן מחויבות אלא רק "מעודדות" לעבור לירושלים.
התבססנו על כמה מאגרי נתונים, ובהם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2019, שקבע בלשון עדינה כי "יישום החלטת הממשלה אינו מתנהל בלוח הזמנים שנקבע". בין הסיבות: התנגדות עובדים למעבר לירושלים, השתהות בביצוע מצד הנהלות המשרדים, "היעדר הובלה סמכותית על ידי גורם מתכלל אחד" ו"היעדר תוכנית יישום מקיפה ומפורטת" – כך על פי דו"חות מבקר המדינה בעבר. נתונים נוספים נדלו משורה ארוכה של בקשות חופש מידע, שאילתות לוועדות הכנסת ומעקב אחרי החלטות ועדת חריגים – שנעשו על ידי עורכי הדין אמנון לורך וגיתית רמות־אדלר ממשרד יגאל ארנון ושות' בירושלים.
על פי דו"ח מרכז המחקר של הכנסת ונתונים עכשוויים, 35 יחידות ממשלתיות קיבלו אישור מוועדת החריגים שלא לעבור לירושלים; 68 יחידות מצויות בתהליך יישום המעבר, ובשנה האחרונה כמה מהן אכן השלימו את המעבר, כך לדוגמה יחידות במשרדי הכלכלה והתחבורה. ל־15 יחידות אושרה דחיית המעבר, טרם התקבלה החלטה בוועדת החריגים, או שלא נמצא פתרון דיור.
עניין נוסף המנוגד להחלטה על המעבר לירושלים, הוא קיומן של לשכות שרים כפולות. בישיבת ממשלה ביולי 1997 נידונו הפחתות שונות בתקציב כדי לעמוד ביעד הגירעון, ואחת ההחלטות הייתה לסגור את לשכות שרי הממשלה בתל־אביב. החלטה זו בעינה עומדת גם 23 שנים לאחר שהתקבלה, והיא חלק מהסטטיסטיקה של החלטות ממשלה שאינן מיושמות. היא התקבלה בקדנציה הראשונה של נתניהו בראשות הממשלה. שש שנים לאחר מכן, כששימש שר אוצר בממשלת שרון, סגר נתניהו את לשכות השר ומנכ"ל המשרד שפעלו עד אז ברמת־גן, וקרא לשרים נוספים לנהוג כמותו.
לא רק במישור העקרוני וההצהרתי אלא גם בפן הכלכלי, המעבר לירושלים נושא בחובו יתרונות לא מעטים. כפי שמציין עו"ד לורך, "שטחי ההשכרה במרכז עולים יותר מאשר בירושלים. בידי המדינה שטחים רבים ברחבי הארץ, המוערכים בשווי של מאות מיליוני שקלים. מכירתם תכניס לא מעט כסף לקופת המדינה, ובירושלים ישנם כ־300 אלף מטרים של שטחים ממשלתיים בעלי פוטנציאל בנייה".
אם כן, את הדרך הממשלתית לירושלים עדיין צריך לפרוץ. כינון הממשלה החדשה ובה 33 שרים, הביא עימו מכשול נוסף: משרדים חדשים או מפוצלים, שצריך לאתר בעבורם מקום בירושלים. בעניין זה נמסר לנו ממשרד האוצר כי "מיקום המשרדים מצוי בשלבי בחינה מול הגורמים הרלוונטיים".
"בשנה האחרונה מתחילים לראות משרדי ממשלה שחוזרים לירושלים", אומרת עו"ד גיתית רמות־אדלר שעוסקת כאמור בנושא, "אבל הדרך להשלמת המלאכה עוד ארוכה. עם הקמת הממשלה החדשה, שבה מספר גדול יחסית של שרים ירושלמים, נוצרה הזדמנות לתיקון".
אכן, 11 מהשרים שהושבעו השבוע הם תושבי ירושלים רבתי. חלקם קיבלו את המשרדים "הבעייתיים", שנמצאים ברובם מחוץ לירושלים. יש לקוות שהאהבה לעיר הנצח שהם מכירים מקרוב, תביא אותם להניע את גלגלי משאיות המעבר ולזרז את התהליך הארוך והמתבקש למען בירת ישראל.
ראש העיר משה ליאון קרא לשרי הממשלה, הישנים והחדשים, לעלות לירושלים: "העתיקו את משרדיכם לעיר. ממתינים לכם כאן כל השירותים, כולל שטחי מסחר ותחבורה ציבורית מהמתקדמים בישראל. העברת משרדי הממשלה לירושלים בירת הנצח היא אמירה ממשלתית ושלטונית חזקה. אנחנו פה בירושלים המאוחדת כדי להישאר".
