האם היה זה מוות בנסיבות טבעיות? בתחילת השבוע נמצא דו ויי, שגריר סין בישראל, מת במיטתו. אחרי 31 שנים במשרד החוץ הסיני, מינויו לשגריר בישראל אמור היה להיות פסגת הקריירה שלו. אבל השבוע, שלושה חודשים בלבד לאחר הגיעו לישראל, הגיעה מסכת חייו לסיומה. מה הכריע אותו?
כתבות נוספות באתר:
– הקורונה חשפה את היריבויות והשחיתויות שסובבות את פוטין
– בגרמניה מאשימים: מחיר מחדליה של סין – 149 מיליארד אירו
– כישלון מפואר: מאחורי הקלעים של ניסיון הפלישה לוונצואלה
כאשר דו ויי נחת בישראל בתחילת פברואר, שמי ישראל כבר היו סגורים לטיסות נכנסות. אבל בעקבות סידור מיוחד, שבמסגרתו התחייב להיכנס לבידוד של שבועיים, התאפשרה הגעתו. מאז, למרות התנאים יוצאי הדופן של עידן הקורונה, פעל השגריר הטרי בפרופיל תקשורתי גבוה, כולל ריאיון למקור ראשון לגיליון מיוחד שהוקדש לסין העכשווית.
בוקר יום ראשון השבוע נראה כמו עוד יום שגרתי בפעילותו הדיפלומטית של דו וויי. במעון השגריר היו עסוקים בהכנת ארוחת הבוקר, אבל השגריר איחר לרדת. לאחר שעבר זמן רב, נשלח אחד העובדים למעלה, לקומת המגורים, לברר שהכול כשורה. הוא מצא את דו וויי מת במיטתו. בתוך דקות נסגר מעון השגריר. למקום הגיעו צוותים של משטרת ישראל והמכון הפתולוגי, ובהם ראש המכון ד"ר חן קוגל. בבדיקה ראשונית לא נמצאו על הגופה סימני אלימות. בהמשך נקבעה סיבת המוות הרשמית: דום לב.
מותו של שגריר בעת מילוי תפקידו הוא אירוע נדיר, שמטבע הדברים מעורר סימני שאלה. כל שכן כשמדובר בשגריר של מעצמה. ואכן, מותו של דו וויי עורר עניין בינלאומי נרחב. ברשתות החברתיות רחשו תיאוריות קונספירציה, ובראשן הטענה שדו וויי חוסל בידי האמריקנים. גם העיתוי תרם לכך, ארבעה ימים בלבד לאחר ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בישראל. במהלך פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עקץ פומפאו את הסינים על התנהלותם במשבר הקורונה: "בניגוד לכל מיני מדינות שהחביאו מידע והסתירו מידע, אתם מוסרים אותו", אמר פומפאו לנתניהו, כשדיברו על שיתוף פעולה במציאת חיסון לקורונה.
העקיצה הזאת היא עוד נדבך בתהליך שבו הממשל האמריקני מסלים בשבועות האחרונים את ביקורתו כלפי הסינים על ניסיונות הטיוח, הסתרת הנתונים מארגון הבריאות העולמי ובעיקר האיחור בדיווח על מגפת הקורונה, שגרמו להתפשטותה מחוץ לגבולות סין. בתגובה לביקורת הזאת פרסם השגריר דו וויי מאמר דעה בג'רוזלם פוסט. "סין מעולם לא טייחה או הסתירה את התפרצות נגיף קורונה בשטחה", טען. "נהגנו בשקיפות מוחלטת… חברינו היהודים יודעים היטב, מניסיון העבר, שבזמני מגפות תמיד מחפשים קונספירציות ושעירים לעזאזל. לא אנו אחראים להתפרצות הקורונה בארה"ב, מדובר שם בכישלון מנהיגותי".
במילים האחרונות שם דו את האצבע על נקודה כואבת במיוחד. עד הגעת נגיף קורונה לחופי ארה"ב, נראה היה כי הנשיא טראמפ רוכב על גל בטוח בדרכו לניצחון נוסף בבחירות לנשיאות בנובמבר. הכלכלה האמריקנית שגשגה, וול־סטריט נצבעה בירוק. אבל אז הגיעה הקורונה ושינתה הכול. מספר המתים מן הנגיף בארה"ב מתקרב כעת במהירות ל־100 אלף איש, הכלכלה בקרשים, ואילו טראמפ נתון לביקורת קטלנית על התנהלותו בטיפול במגפה. בנתונים אלה הממשל מחפש מי אשם, וסין היא הכתובת.
טראמפ אמנם מגדיר את נשיא סין שי ג'ינפינג ידיד אישי, אבל ארה"ב וסין נמצאות כבר זמן רב על מסלול התנגשות. תחרות המעצמות על עליונות כלכלית, טכנולוגית וצבאית בעיצומה. כעת, בעקבות משבר הקורונה, ארה"ב מגבירה את הלחצים על בנות בריתה להתרחק מסין, ולישראל אין פטור בעניין. אז נכון, פומפאו בא לישראל לדבר על הסיפוח ועל איראן, אבל גם על סין.
וזו לא הייתה שליפה מהמותן. כשבועיים לפני הביקור פנה הממשל האמריקני לישראל וביקש הבהרות בנוגע להשתתפותה של חברה מהונג־קונג המצויה בשליטה סינית, במכרז להקמת מתקן התפלה העתיד לספק רבע מתצרוכת המים של ישראל. המתקן, המכונה שורק 2 ועתיד לקום סמוך לבסיס פלמחים, הוא הגדול מסוגו בעולם ועלותו מוערכת ב־5 מיליארד שקלים. בתחילת השבוע הבא אמורים במשרד האוצר להחליט איזו חברה תזכה במכרז, ואז גם אפשר יהיה להבין כיצד מנווטת ממשלת ישראל בתווך הלחצים בין ארה"ב לסין.
פרט למתקן ההתפלה, על סדר היום מונחים מיזמי ענק נוספים ובהם גם הנחת תשתיות לסלולר דור 5. בשנה האחרונה היו משקיעים סינים, פרטיים וממשלתיים, מעורבים ברבע מסבבי הגיוס של חברות הייטק ישראליות, ומגמת הגידול צפויה להימשך. המציאות הזאת מחייבת זהירות־על, תוך שמירה על עצמאות וביטחון סייבר, ובחינה מתמדת של השפעת התהליך על יחסי החוץ של ישראל.
שלום ולא להתראות
אז מה לכל זה ולשגריר דו? על פי הביוגרפיה שלו, המופיעה באתר שגרירות סין בישראל, הרוב המכריע של הקריירה שלו התרכז במדינות מזרח אירופה. הוא החל במחלקה לברית המועצות ומזרח אירופה, משם התקדם לדרגת מזכיר שלישי בשגרירות סין באסטוניה, ובהמשך מונה לסגן ראש מחלקת מזרח אירופה ומדינות מרכז אסיה. משם טיפס לדרגת סגן מנכ"ל. בעשור האחרון ניהל במשרד החוץ הסיני את "האגף למסמכים ונאומים", ואת האגף לתכנון מדיני. לפני ארבע שנים חזר לשטח כשגריר סין באוקראינה. כהונתו שם הסתיימה בסוף 2019. ואז, בתום שלושים שנות קריירה שרובן ככולן במדינות מזרח אירופה, קיבלה הקריירה של דו וויי תפנית דרמטית עם מינויו לשגריר סין בישראל. השאלה היא מדוע.
רמז בכיוון אפשר למצוא במסמך יוצא דופן שעלה לרשת עם סיום כהונתו של דו כשגריר באוקראינה. המסמך, שנפתח בברכה האירונית "סאיונרה דו וויי", נכתב על ידי "המרכז להונג־קונג חופשית", קבוצה קטנה של פעילי חברה אזרחית אוקראינים, המקיימת שיתוף פעולה עם אקטיביסטים לעצמאות הונג־קונג. מטרת הארגון, כפי שנכתב במניפסט שלו, היא "לתמוך בתנועות ובפעילים פרו־דמוקרטים בהונג־קונג הנאבקים לעצמאות מן הממשלה הסינית, שהיא גם מפירת זכויות האדם הגדולה בעולם ומממנת את המלחמה במזרח אוקראינה".
בהמשך אותו מסמך מאשים הארגון את דו בהתערבות בלתי־חוקית בענייניה הפנימיים של אוקראינה, התנכלות לארגוני חברה אזרחית והטלת אימה על פעיליהם. "אנו משוכנעים כי השגריר הסיני הבא יהיה גרוע מקודמו. ועדיין, נפלא לראות את דו וויי הולך".
מה לזה ולמאבקי השליטה בין סין לארה"ב? ובכן, כל הטוב הזה רומז לפרשה המתנהלת כבר שנים אחדות באוקראינה, שבליבה תהליך מורכב של מכירת חברה אוקראינית בשם מוטור סיץ' לסין. מדובר באחת החברות החשובות בעולם בתחום ייצור מנועים וחלקי חילוף למסוקים ומטוסים. מרכז החברה באזור זפוריז'יה במזרח אוקראינה, ליבו של שטח המריבה במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה. הניסיון הארוך למכור את החברה לסינים מעורר חשש במערב ובברית נאט"ו. החשש איננו רק מהחיבור בין הסינים לרוסים בתחום ייצור הנשק, אלא בעיקר מדליפת ידע וטכנולוגיה שקיימים באוקראינה, מהימים שבהם הייתה מרכז ייצור נשק רוסי. הסינים מצידם נחושים זה שנים לרכוש את מוטור סיץ' ועימה את הטכנולוגיות המתקדמות שלה, שיוכלו לשפר מאוד את מסוקי המטען הכבדים שלהם.
מי שהיה מעורב לאורך השנים בשיחות חשאיות לקידום מכירת החברה, היה מיודענו השגריר דו וויי. העסקה הזאת הייתה אמורה להיות היהלום בכתר פעילותה של השגרירות הסינית בקייב, אך לחצים חיצוניים של האמריקנים ולחצים פנימיים של סוכנות הביון האוקראינית והסוכנות המקומית למניעת מונופולים, מנעו עד כה את החתימה עליה. במודיעין האוקראיני אף עקבו במשך השנים אחר פעילותה של החברה, כולל אחר אנשי מוטור־סיץ' שהושתלו כפעילים במפלגת השלטון של נשיא אוקראינה זלנסקי כדי לקדם את ענייניה.
בין קייב להונג־קונג
אבל עסקת מוטור־סיץ' איננה הסיבה היחידה שבעקבותיה הפך דו וויי לשם מוכר בתקשורת האוקראינית. כחודשיים לפני סיום כהונתו כשגריר באוקראינה חשף תחקיר של העיתון 'קייב פוסט' כי "סוכנים סינים מפעילים לחצים על חברי פרמנט ממפלגתו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לפעול נגד קבוצות חברה אזרחית באוקראינה, התומכות בפעילים בהונג־קונג הנאבקים למען עצמאות מסין". הכוונה היא לחברי המרכז להונג־קונג חופשית והליגה הליברל־דמוקרטית של אוקראינה, שעמדו מאחורי הטקסט שכותרתו "סאיונרה דו וויי".
הרקע לחיבור המפתיע הוא זיקה חברתית ואידאולוגית שנוצרה בשנים האחרונות בין אקטיביסטים צעירים באוקראינה לפעילים בני גילם בהונג־קונג. בעולם הגלובלי והתקשורתי שאנו חיים בו, הקשרים הללו קיבלו חיזוק בעקבות חברויות וביקורים של פעילים צעירים מהונג־קונג באוקראינה. במהלך ביקור שערכו הצעירים מהונג־קונג בשנה שעברה בקייב, הם הסבירו כי מהפכת מיידן באוקראינה ב־2014, מעניקה השראה לצעירים הלוחמים לעצמאות מסין.
על פי התחקיר של קייב פוסט, "אנשים מתוך השגרירות הסינית פנו לחברי פרלמנט ממפלגתו של הנשיא זלנסקי וביקשו מהם לעצור את אותם פעילים אוקראינים, בטענה שהם מדריכים ומאמנים את האקטיביסטים שהגיעו מהונג־קונג בפעולות חתרניות נגד המשטר הסיני". אותם סוכנים סינים הגדירו את הפעילים האוקראינים כטרוריסטים, ורמזו כי פעולה של גופי הביטחון האוקראיני נגדם היא תנאי מקדים ליחסים טובים עם בייג'ינג. במקביל פרסם העיתון גם דפי התכתבות של סינים החיים בקייב בוויצ'אט, המקבילה הסינית של ווטסאפ. התכתובת חושפת כיצד הם מתכננים להתחקות אחר פעילי הליגה הליברל־דמוקרטית האוקראינית וחברי המרכז להונג־קונג חופשית, לצוד ולתקוף אותם.
אז אם נניח לרגע בצד את תיאוריות הקונספירציה, ייתכן שביקור פומפאו בישראל המחיש לשגריר דו וויי שעם כל הניסיון שרכש באוקראינה, יכולותיו כשגריר צפויות להתגמד מול המעורבות האמריקנית בישראל. ובנתונים האלה, לא מפתיע שליבו לא עמד לו.
ובכלל, מדינת ישראל איננה אוקראינה. הטכניקות של השגרירות הסינית, כפי שהן משתקפות בתחקירים של התקשורת האוקראינית, כנראה לא היו עוברות כאן. ועדיין, השאלה שעומדת כעת על הפרק היא כיצד תתנהל ממשלת ישראל במאבק בין שני ענקים – בין בעלת בריתה הגדולה ארה"ב, ובין המעצמה הכלכלית והצבאית העולה, סין. האם היא תישחק ותעבור תהליך השחתה כפי שקרה באוקראינה, או שתדע לעמוד על שלה?
