כשלוש שנים וחצי לאחר שנחקר בפעם הראשונה בפרשות שייקראו לאחר מכן "תיקי האלפים", ייפתח ביום ראשון משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. תחת התיק הפלילי 67104־01־20 חוסים שלושה סעיפי אישום בשלוש פרשות נפרדות, המוכרות בציבור כ"תיק 1000" (תיק המתנות), "תיק 2000" (תיק נתניהו־מוזס) ו"תיק 4000" (תיק נתניהו־בזק־אלוביץ'). התיק החסר בסדרה, "תיק 3000", עוסק בפרשת הצוללות שנתניהו אינו חשוד בה בדבר, ולכן כמובן גם אינו עומד לדין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בן-ארי: "באתי מעולם אחר, ואנשים לא אוהבים את השונה מהם"
– המשטר בישראל הפך מדמוקרטיה למשפטוקרטיה
– בג"ץ נתניהו עלול להפוך כל החלטה פוליטית לשאלה משפטית
העניין הציבורי במשפט חורג מעל לכל משפט פלילי אחר, כיאה לפרשה שהנאשם בה הוא ראש ממשלה מכהן, איש פופולרי ולפעמים אפילו אהוב בקרב כמחצית מהציבור הישראלי, ובד בבד שנוא ומעורר אנטגוניזם בחציו השני. חוץ מהסעיפים עצמם יש כאן, בעיני רבים, מאבק אליטות עקוב ממלחמות משנה וקרבות מאסף על שליטה. אלא שבעוד העיסוק התקשורתי והציבורי לקראת תחילת המשפט מתמקד בתיק 4000, באופן אולי מפתיע אין כמעט התייחסות ציבורית לתיקי 1000 ו־2000.

ההסבר הראשון הוא חומרת האישומים: בשני התיקים הללו ראש הממשלה מואשם בסעיפי מרמה והפרת אמונים, הנחשבים לקלים יותר במדרג הפלילי מאישום בשוחד, אך בפרשת 4000 השוחד תופס מקום מרכזי. ההסבר השני קשור לכסף: תיק 1000 עוסק במתנות שלכאורה נתנו לנתניהו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, בשווי כולל של כ־690 אלף שקלים. לתיק 2000, שעוסק בעסקאות לכאורה בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות במטרה להחליש את מתחרהו הגדול ישראל היום, יש כמובן משמעויות כלכליות אך סכומים ספציפיים אינם נקובים בו. בתיק 4000, שמתמקד בהטבות שלכאורה העניק נתניהו לבעל השליטה בחברת בזק שלא כחוק, הפרקליטות טוענת כי סכום ההטבות הכולל עומד על 1.8 מיליארדי שקלים לפחות.
בשני התיקים הראשונים הפרטים העובדתיים, הנפשות הפועלות והראיות הקשיחות מעטים, ידועים ואין עליהם כמעט מחלוקת. המחלוקת היא בעיקר על הפרשנות החוקית והפלילית בעניינם. הסיבה העיקרית לכך שהפרשה השלישית ניצבת במוקד הדיון הציבורי, בעיקר מצד תומכי נתניהו הטוענים כי נעשה לו עוול, היא שתיק 4000 מלא פרטים כרימון. הוא מכיל פרוטוקולים ארוכים, עדים ודמויות אינספור ובהתאם גם אינטרסים רבים המשולבים זה בזה. קל מאוד לאבד בו את הידיים והרגליים.

לוז טענת התביעה הוא שבמשך ארבע השנים שבין 2013 ל־2017, נוצרה בין נתניהו לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', מערכת יחסים פלילית של "תן וקח": נתניהו פעל למתן הקלות רגולטוריות לחברות שבבעלות אלוביץ', ובתמורה השפיע אלוביץ' על אופן סיקורם של נתניהו ורעייתו באתר "וואלה" שבבעלותו. בכתב האישום מוסבר מדוע החליטה הפרקליטות שיש קשר הדוק וברור בין ההקלות הרגולטוריות ובין אופי הסיקור, ולפיכך החליטה על העמדתו של נתניהו לדין. איש הקשר המרכזי בפרשה הוא שלמה פילבר, שהיה יד ימינו של נתניהו ומונה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת לאחר כינון ממשלת נתניהו ב־2015.
מכיוון שמחזיק תיק התקשורת אז, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה מנוע מלעסוק בהחלטות הקשורות לבזק, תיק 4000 עומד למעשה על פעולותיו של פילבר כידו הארוכה של נתניהו במתן ההטבות. המרכזית והגדולה שבהן היא ההחלטה לבטל את ההפרדה המבנית בין החברות שמרכיבות את קבוצת בזק. באופן כזה אלוביץ' היה יכול לקזז מאות מיליוני שקלים שהפסידה חברת הטלוויזיה בלוויין yes מהרווחים שהכניסה בזק, וכך לשלם הרבה פחות מס. הפיכתו של פילבר לעד מדינה נגד נתניהו בפברואר 2018 הייתה אמורה לנעול את התיק הזה באופן סופי, שהרי אם איש הקשר ונאמנו של נתניהו מתהפך ומעיד נגדו, מה עוד נותר לנתניהו לומר לטובתו?

אלא שאז החלו לקרות אירועים מעניינים. עיתונאי חדשות 12, עמית סגל, פרסם לפני כחצי שנה תמלול מחקירותיו של פילבר שבועיים לאחר שהפך לעד מדינה. לפי התמלול הזה פילבר אומר לחוקרים – כאמור, לאחר שכבר הפך לעד נגד נתניהו – כי כל הפעולות וההחלטות שהתקבלו במשרד התקשורת בנוגע לבזק התקבלו באופן ענייני לחלוטין. "אם תיכנסו לזה במסגרת שיקולי החקירה אתם תפסידו. כי אם תיכנסו לפן המקצועי – הפסדתם", צוטט פילבר. בראיונות למקור ראשון בטרם התפוצצה הפרשה הוא הציג תזה מקצועית שבדיעבד הפכה לכתב הגנה לפעולותיו המיטיבות עם בזק. בשנת 2016 (החקירות הגלויות בתיק החלו רק ב־2017) הצהיר פילבר כי הוא אכן מעניק הטבות לבזק בשווי כספי רב, אך נימק זאת בהסבר מקצועי: "בשש השנים האחרונות המשרד היה ממוקד ברפורמות מוטות צרכנים – ובצדק גמור. אבל כיום החברות נמצאות על גבול הרווחיות, עם התחלה של הפסדים. הגענו לצומת דרכים שבו נדרשות השקעות חדשות, ולחברות התקשורת אין כסף. הדרך לעשות את זה היא להשאיר את הכסף (מהרווחיות העודפת, א"ש) אצל בזק, ולחייב אותה לשדרג תשתיות. אני רואה את בזק לא כאיום על השוק, אלא כהזדמנות שצריך לדעת לנצל נכון". כששאלתי את פילבר אם לדעתו רק בזק יכולה להעלות את רמת התשתיות בישראל, הוא השיב בחיוב.
במילים אחרות: פילבר, העד המרכזי נגד נתניהו ולכאורה הוכחה חיה ליחסי השוחד בין נתניהו לאלוביץ' בהיותו האיש המקשר ביניהם, טען בתוקף כי ההטבות לבזק אינן קשורות בשום צורה לנתניהו אלא למצבו של שוק התקשורת בישראל. העובדה הזו מגובה גם בדברים שאמר פילבר בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרוץ הפרשה. למשל, בדיון של הוועדה במרץ 2016 אמר פילבר: "אני רוצה שלאזרחי מדינת ישראל בעוד שנה, בעוד שנתיים, תהיה יכולת גלישה ב־100 מגה, ב־200 מגה, ב־300 מגה, ב־400 וב־500 מגה, בשביל זה צריך להדליק את הסיבים. זה מה שנקרא האצת תשתיות שקבע מסמך כחלון. אני רוצה לקשור אותו ביחד עם ביטול ההפרדה המבנית, ביחד עם השוק הסיטונאי ובצורה מאוזנת לעשות את כל הדברים האלה ביחד".

באותו דיון פילבר אומר שוב: "הייתה גם תפיסה, אני מודה, שבאה ואמרה אוקיי, יש שם (בחברת בזק, א"ש) הרבה רווח, בואו נחלק אותו בין החברות האחרות לצורך רווחיות. אני, במדיניות שונה ואני אומר אותה, במדיניות שונה והיא על דעת ראש הממשלה בעניין הזה, בא ואומר שאני רוצה שהכסף הזה לא יחולק עכשיו כמתנות לאביונים לאזרחים, שייהנו אולי שנה־שנתיים ובעוד שנתיים ייתקעו בדד־אנד שבו אין עוד אפשרות להשקיע בתשתיות ולשדרג אותן, כמו שאנחנו נתקעים בסלולר עכשיו, אני רוצה שהכסף הזה יושקע מחדש בתשתיות, לשדרג את יכולת התשתיות, התשתית הנייחת במדינת ישראל".
הטענה של פילבר, שכל ההטבות לבזק נעשו משיקולים מקצועיים הקשורים למצבה הקשה של תשתית התקשורת בישראל ולא לקשריו של נתניהו עם אלוביץ', היא למעשה קו ההגנה של נתניהו – בנוסף לטענה שלא ניתנה לראש הממשלה כל תמורה ממשית באמצעות שינוי הסיקור באתר "וואלה" – שיעמוד במרכז המשפט המסקרן שייפתח ביום ראשון.
אגב, לפני פחות משנה ראיינתי שוב את פילבר. שאלתי אותו איך מסתדרת התזה שהציג בפניי וגם בוועדות הכנסת עם הפיכתו לעד מדינה. מה השתנה בעצם, שאלתי. "זה נשאר ככה", השיב פילבר. "אני עומד מאחורי כל מילה שנתתי לך בראיונות קודמים. אמרתי את האמת לאורך כל הדרך, והעבודה שלי הייתה מקצועית לאורך כל הדרך. אני מצטער, אבל בשלב הזה לא אוכל לפתור לך את האניגמה הזו. תיאלץ לחכות עד הסוף". ביום ראשון, כאמור, מתחיל הסוף. ואם לא תהיה זו תחילת הסוף, לפחות יהיה זה סוף ההתחלה.