משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפתח היום (א') בבית המשפט המחוזי בירושלים. לראשונה, ראש ממשלה מכהן מועמד לדין בעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים.
מצד המדינה, התובעת במשפט היא עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב. מצד נתניהו מופיעים עורכי הדין עמית חדד ומיכה פטמן, המתמחים בעבירות צווארון לבן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ח"כ צביקה האוזר: "אנחנו הימין החדש האמיתי"
– דעה: כמה אזרחים הצביעו בעד הפרקליטות?
– הפקדתי שומרים: סיור עם המג"דים של עוטף ירושלים
בראש הרכב השופטים תעמוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שהרשיעה את אהוד אולמרט במשפטו ונחשבת לאחת מהשופטות המנוסות במשפט הפלילי בבית המשפט המחוזי ירושלים. לצידה ידונו השופטים משה בר-עם ועודד שחם.
המשפט ייפתח בשעה 15:00 עם קיום שלב הדיונים הראשון של הקראת כתב האישום והעובדות המתארות את העבירה. הנאשם נתניהו יתבקש להשיב לאשמה ולומר האם הוא מודה באשמה, בחלק ממנה, או כופר בה לחלוטין. שלב זה של המשפט צפוי להיות קצר לארוך כמחצית השעה.
השלבים הבאים במשפט צפויים לכלול שעות רבות וימים רבים של דיונים: שלב ההוכחות באמצעות עדי התביעה (333 במספר), עדי ההגנה מצד נתניהו וראיות נוספות. לאחר שלב זה שצפוי להימשך מספר חודשים לא מבוטל, יגיע שלב הסיכומים ובתום אלו – הכרעת הדין והשמעת גזר הדין.
לנתניהו צפויים לא מעט ימי דיונים בבית המשפט, וכפי שהתחייב עם חתימת הסכם ממשלת האחדות – הוא מתכוון להתייצב למשפטו כנדרש. אך כבר בשבוע שעבר ניצתה מחדש המחלוקת בין נתניהו לפרקליטות. נתניהו ביקש לא להתייצב להקראת כתב האישום בבית המשפט משום שנוכחותו בדיון מחייבת נוכחותם של כחמישה מאבטחים. לטענתו ויתור על נוכחותו תחסוך לקופת המדינה כספים רבים אך נוכחותם של המאבטחים צפויה להעלות את מספר הנוכחים באולם למספר שאינו תואם את הנחיות משרד הבריאות. נתניהו נשען בבקשתו על סעיף 128 לחוק סדר הדין הפלילי, בו כתוב כי נאשם יכול להיעדר מדיוני בית המשפט כאשר סנגוריו מייצגים אותו.
השופטת פרידמן-פלדמן דחתה את החלטתו בעקבות תגובת הפרקליטות, כאשר היא משתמשת באותו סעיף בדיוק המתיר לנאשם להיעדר, "אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם". אולם השופטת ציטטה מהמשך הכתוב בחוק – "רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט לצוות על התייצבות הנאשם".
נימוקים להחלטתה שלא לאפשר לנתניהו להיעדר משלב ההקראה יכולים לרמז על יחסה אל המשפט שלפתחה: "לטענת המבקש, נוכחותו אינה נחוצה למעמד הקריאה שכן תרומתו של המבקש תתמצא בכך שהוא יאשר כי קרא את כתב האישום והבין את תוכנו… אך זו בדיוק 'התרומה' הנדרשת ממנו – להתייצב לדיון ולאשר את הדברים כמו יתר הנאשמים… ולומר את דברו בבית המשפט".
עורכי דינו של נתניהו מסרו בתגובה כי "אין מנוס מלקבוע שתגובת הפרקליטות אינה נובעת ממניעים ענייניים אלא באה לשרת את המסע התקשורתי להציג תמונה של ראש הממשלה נתניהו על ספסל הנאשמים, כהמשך לקמפיין 'רק לא ביבי'".
תשובת הפרקליטות לא איחרה להגיע, ובלשון חריפה. "הודעת הסנגורים לתקשורת היא בלתי מתקבלת על הדעת, מעבר לכך שהיא כוזבת ומתלהמת. בקשת הסנגורים שרה"מ לא יתייצב להקראה עם יתר הנאשמים נשענה על נימוקים הקשורים באבטחה ועלויות. לא היה בה שום נימוק שקשור להצגת תמונה של מר נתניהו על ספסל הנאשמים. צר לנו על כך שעורכי הדין נתנו ידם להתקפה פראית נגד עמיתיהם, נציגי התביעה".
קיצור תולדות כתב האישום
משפט נתניהו כולל למעשה שלושה תיקים שאוחדו לכדי תיק אחד הידועים יותר בשם המספרי. "תיק 4000" הוא התיק החמור ביותר בו נאשם נתניהו בעבירה החמורה של שוחד ובמרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, בין נתניהו לבעלי בזק שאול ואיריס אלוביץ' נוצרה מערכת יחסית של "תן וקח" במסגרתה נתניהו ומשפחתו באו בדרישות בנוגע לאופי הסיקור שלהם באתר "וואלה!" השייך גם הוא לאלוביץ' ולאופי הסיקור של יריביו הפוליטיים. בעקבות הדרישות הללו, כך על פי כתב האישום, שונו פרסומים באתר ובתמורה – נתניהו ביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים של אלוביץ' שנאמדו בסכומים גבוהים מאד. באופן תקדימי, מגדיר כתב האישום סיקור אוהד כעבירת שוחד. בסעיף זה מואשמים גם בני הזוג אלוביץ' בנוסף לשיבוש הליכים ועבירות נוספות.
ב"תיק 1000" או כפי שהוא נקרא בפי העם, תיק המתנות, נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים כאשר על פי כתב האישום קיבל נתניהו טובות הנאה בסך 700 אלף שקלים מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. על פי החשד, טובות ההנאה כללו מתנות כמו קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות שניתנו כמעין "קו אספקה". על פי כתב האישום נתניהו היה צריך להימנע מלעסוק בענייניו של מילצ'ן אך התערב כמה פעמים לטובתו למשל, כשפעל לכך שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארה"ב. בנוסף, פנה נתניהו ליאיר לפיד שכיהן כשר האוצר על מנת שזה יאריך את הפטור מתשלום מס הכנסה לתושבים חוזרים כדוגמת מילצ'ן והורה לסייע לו בעניין מיזוג "רשת" ו-"קשת".
ב"תיק 2000" הידוע יותר כתיק השיחות עם נוני מוזס מו"ל ידיעות אחרונות, מואשם נתניהו גם כן במרמה והפרת אמונים בכך שבאחת השיחות בין שני היריבים שהתקיימה ב-2014 מוזס הציע לנתניהו שוחד. מוזס הציע שינוי לטובה באופן הסיקור של נתניהו ולסיקור המרע עם יריבו. בתמורה לכך הציע מוזס כי נתניהו ינצל את השפעתו לקידום חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות לעיתונו של מוזס. נתניהו שהקליט את השיחות לא סירב להצעת השוחד על פי כתב האישום והציג מצג שווא למוזס כאילו ויש אפשרות שיקדם חקיקה שכזו. מוזס מואשם בתיק זה בהצעת והבטחת שוחד.
***
ההתעניינות הציבורית הרבה ותרומתו של השידור החי מבג"ץ הולידו בקשות רבות של כלי תקשורת שונים לשידור פתיחת משפטו של נתניהו. בין היתר נשענו המבקשים על מגבלות הקורונה ועל העובדה שלא מדובר בשלב במשפט בו מופיעים עדים כך שנוכחות המצלמות לא תשפיע על המשפט. השופטת פרידמן-פלדמן דחתה את הבקשה והתוותה את דרך סיקור המשפט: באולמות נפרדים ישודר הדיון במעגל סגור לטובת עיתונאים וסניגורים נוספים שלא מורשים להיכנס לאולם בשל תקנות הקורונה.
פתיחת משפטו של נתניהו מגיעה כחמש שנים לאחר שהחלו חקירות נתניהו. אלו נחשבו בעיניי רבים כיריית הפתיחה לסיום עידן נתניהו שעבר דרך שלוש מערכות בחירות במהלכן הוגש כתב האישום על ידי מי שנתניהו מינה כמזכיר המדינה ולאחר מכן תמך בהיבחרו ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, קמה לה מפלגה בישראל על יסודות הקולות הקוראים להפלתו של נתניהו בעקבות כתב האישום ולבסוף גם התפרקה והעניקה לנתניהו את ראשות הממשלה בהסכם רוטציה ראשון מסוגו בתולדות מדינת ישראל.
כעת לציבור הישראלי נותר לעקוב אחר הדיונים המלאים ברשימת עדים מעניינת לא פחות ולכסוס ציפורניים לקראת הכרעת הדין שתביא לזיכוי מהדהד, לעסקת טיעון או לראש ממשלה שני בתולדות המדינה שילך לכלא.
