עם השבעתה בשבוע שעבר של הממשלה החדשה, הולך ומתקרב לכאורה המועד שבו תוכל ישראל לנקוט את אחד הצעדים המדיניים הגדולים בתולדותיה: החלת ריבונות בחלקים מיהודה ושומרון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נענה בינואר לאמריקנים וניאות בוושינגטון לשאת ולתת עם הפלסטינים בהתבסס על התוכנית. הפלסטינים מצידם מסרבים בכל תוקף לשתף פעולה, עד כדי הכרזת יו"ר הרשות אבו־מאזן השבוע על ניתוק קשרים מול ישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שלושה תיקים, 333 עדים: משפט נתניהו הגיע
– "אין שום דבר ביהדות חוץ מהלכה"
– כשהשמאל סיפח במלוא הכוח
ביהודה ושומרון, ככל שחלום הריבונות לובש צורה הוויכוח הפנימי מתלהט. הדעות נעות על הרצף שבין מי שטוען שמתווה תוכנית השלום הוא סכנה קיומית של ממש, ועד למי שקובע שזו הזדמנות היסטורית שלא תחזור. החששות נוגעים למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך – להסכמה הישראלית העקרונית להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתוכנית.
מועצת יש"ע ערכה ביום רביעי שעבר ישיבת הנהלה. בחדר נכחו עשרה ראשי רשויות, וכן זאב חבר (זמביש). עוד חמישה ראשי רשויות הצטרפו בזום. היו בישיבה רגעים סוערים. היה מי שביקר את ראש הממשלה במילים קשות, היה מי שיצא להגנתו, היה מי שיצא בכעס לפני תום הפגישה. בסיכומה שרטטו הנוכחים החלטה הקובעת כי הריבונות רצויה, אך הדרישות בדרך אליה, או מתווה טראמפ, לא יעלו על הדעת: "מועצת יש"ע דורשת מהממשלה החדשה ומכנסת ישראל לפעול להחלת הריבונות ביהודה שומרון ובבקעת הירדן בהקדם האפשרי. החלת הריבונות היא באחריותה של מדינת ישראל בלבד. מועצת יש"ע מתנגדת לכל הכרה או הסכמה מכל סוג שהוא להקמתה של מדינה פלסטינית".
כלומר, אומרים מי שנכחו שם, הדרישה היא שהצבעה ממשלתית בנושא לא תכלול הסכמה לתהליך שבסופו מדינה פלסטינית, ויותר מכך: שייכלל בה ההפך המפורש – קביעה כי החלת ריבונות אין משמעה הסכמה למדינה פלסטינית. עוד הוחלט כי "מועצת יש"ע לא תסכים להקפאת יישובים או להגבלות בנייה בשום יישוב. מועצת יש"ע אינה מסכימה למפה שיהיו בה יישובים מבודדים במובלעות שיפגעו בהתפתחותם העתידית".
יו"ר המועצה דוד אלחייני הוביל את ההתנגדות כבר בעת פרסום התוכנית בינואר בוושינגטון. "אם תהיה החלת ריבונות שהמשמעות שלה היא מדינה פלסטינית, לא רוצים ריבונות", הוא אומר לנו גם השבוע. "מתווה טראמפ מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. מי שלא מבין את זה הוא משיחי או אופטימיסט".
אחדים מראשי הרשויות האחרים, שנשאלו השבוע מדוע הם מזדעקים כעת אף שבירכו על התוכנית כאשר פורסמה, השיבו בכנות שהפרטים לא היו מוכרים להם לעומק. לדבריהם, זהו המצב גם לגבי לא מעט שרים וחברי כנסת, ש"גילו" חלק מפרטי ההסכם מדברים שאמר השגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן, אף שאלו כתובים במתווה שפורסם לפני ארבעה חודשים.
כך, לטענתם, הם נזעקו לאחר שהרב רפי פרץ חתם בשם הבית היהודי על הסכם קואליציוני עם הליכוד, שבו נכלל סעיף האומר כי הוא מתחייב "לתמוך בכל עמדה של ראש הממשלה המתואמת עם ארה"ב, הנוגעת באופן ישיר או עקיף להחלת הריבונות", ולהצביע בהתאם בממשלה ובכנסת. שליחי יש"ע שנשלחו אל פרץ גילו לדבריהם כי גם הוא אינו מכיר את כל הפרטים.
מפה מופרעת
ראש המועצה האזורית הר חברון יוחאי דמרי הוא תושב עתניאל, יישוב שאמור לכאורה להפוך למובלעת. לפי לשון התוכנית, את היישובים הללו ששוכנים במקומות שעליהם לא תוחל ריבונות, ישראל מתחייבת לא להרחיב בשנות ההקפאה מעבר לשטחם הקיים. כלומר, תתאפשר רק בנייה לגובה.
דמרי אומר לגבי בנייה לגובה כי אין לכך היתכנות מבחינת המובלעות המיועדות עתניאל, נגוהות ובית־חגי, "יישובים שהתשתית שלהם והתב"ע שלהם לא יאפשרו בנייה לגובה. לשנות תב"ע לוקח כמה וכמה שנים, ובינתיים מה יהיה? גם היסודות, הביוב והחניות צריכים להתאים לבנייה לגובה, וכרגע כל זה לא רלוונטי. אבל הדבר המהותי יותר הוא: למה צריך בכלל הקפאה ביישובים, אלא אם כן מישהו מתכנן ליצור רצף פלסטיני גדול, ולמחוק את היישובים? אם התוכנית נשארת כך, בלי תיקונים ושינויים, אז אני מתנגד".
במחיר ויתור על ריבונות?
"כן, חד־משמעית, אם לא יהיו שינויים של ממש במפה. אני מצפה גם מראשי רשויות בשולי הקו הירוק, שהריבונות תיטיב איתם, שלא יפקירו אותנו לגירוש. אני לא מעלה בדעתי ששליש מהתושבים שלי יחיו במובלעות דוגמת נצרים בגוש קטיף".
אחד הקולות התקיפים ביותר נגד התוכנית הוא בעז העצני – לא ראש רשות, אך דמות חשובה בהתיישבות. "רימו אותם", אומר העצני. "הריבונות היא פיתיון. אני ואבא שלי (אליקים העצני, הכ"ח) קראנו ולמדנו את התוכנית לעומק, ואמרנו מההתחלה שהיא מסוכנת. המפה שמצורפת לתוכנית היא מופרעת".
היא מוגדרת כמפת קונספט, שפרטיה נידונים בוועדת מיפוי ישראלית־אמריקנית.
"וממנה מבינים מה הקונספט: לתת את הבכורה לערבים. השינוי בוועדת המיפוי יהיה כמו הוצאת פירורים מהפה של האריה. ברגע שאנחנו לוקחים את הריבונות, נצטרך לשלם את המחיר".
בעז העצני: "מהמפה מבינים את הקונספט: לתת בכורה לערבים. השינוי שנשיג יהיה הוצאת פירורים מפי האריה"ראשי המועצות עודד רביבי, אסף מינצר, יוסי אברהמי, ניר ברטל וחיים מנדל שקד
לעומת העצני, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן סבור שיש להפריד בין הריבונות ובין המתווה האמריקני. "לומר שמוותרים על הריבונות זה אנכרוניסטי. ריבונות חשובה מאוד להתיישבות. גם כי היא תאפשר התפתחות טובה יותר, וגם כי לאחר חוק הגולן, כדי לסגת משטח ריבוני צריך משאל עם או רוב של 80 חברי כנסת. לכן הגישה הנכונה היא להחיל ריבונות באופן מיידי, וההסכמה של האמריקנים היא יתרון אבל לא חובה. הריבונות אינה מצדיקה הקפאת בנייה ויישובים מבודדים. אם מדינת ישראל תחיל ריבונות, טראמפ לא ייכנס איתה לעימות חזיתי בעניין".
התמיכה האמריקנית בצעד כזה במוסדות בינלאומיים, דוגמת מועצת הביטחון של האו"ם, אינה נדרשת?
"לא. גם בחוק הגולן לא היה מי שתמך. מועצת הביטחון גינתה, אירופה איימה, ארה"ב השתוללה. עכשיו טראמפ לקראת בחירות, אירופה קורסת בקורונה, מדינות ערב שונאות את הפלסטינים. זה זמן מצוין. להסכים להקפאה זו חזירות, מצד שני לוותר על הריבונות זו פראייריות מול הפלסטינים. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להחיל ריבונות על מה שהיא רואה לנכון. ריבונות זה עניין פנימי של ישראל, ולא אמורים לשלם עליה במדינת טרור בלב הארץ. נתניהו הוא ראש המחנה הלאומי. הוא נבחר כדי להביא ריבונות, אני לא מעלה על דעתי שהוא לא יעשה זאת. ואם לא תהיה בסופו של דבר ריבונות, הוא יעמוד למבחן הציבור".
נותנים, לא תיקחו?
ביו"ש מנסים בינתיים להבין מה בדיוק מתחולל בוועדת המיפוי. הישראלים החברים בה הם יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת, מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. האמריקנים – השגריר פרידמן, יועצו אריה לייטסטון וסקוט ליית, מנהל המשרד לעניין הישראלי־פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.
חצייה הישראלי של הוועדה היה אמור להכין מפה שתדייק את גבולותיו של השטח שישראל מוכנה להקפיא. יו"ר מועצת יש"ע אלחייני ביקש להיות שותף בכך או להיפגש עם חברי הוועדה, אך בקשתו לא התקבלה. לדברי גורמים במועצת יש"ע, הם מבינים כי ליית אינו מאפשר רבים מהשינויים שישראל ביקשה להכניס. "אנחנו מנסים להשפיע על המפה, כרגע זה לא כל כך מצליח", מודים הגורמים. "אם חוזרים למפת הקונספט – זה מבחינתנו קו אדום".
ומול הגישה הזאת, חתמו השבוע שמונה ראשי המועצות של אפרת, אריאל, אורנית, אלקנה, הר־אדר, גבעת־זאב, אלפי־מנשה ומגילות על גילוי דעת ציבורי הקורא לא להחמיץ את ההזדמנות. ראש מועצת אפרת עודד רביבי הוא ממובילי הקו הנחרץ הטוען כי מועצת יש"ע עושה כאן משגה חמור.
רביבי לא נכח בפגישת המועצה בשבוע שעבר כי היא הייתה, לדבריו, בזבוז זמן. "שמעתי את הטענות שאני כלי בידי האמריקנים או מישהו אחר, אבל אף אחד לא מפעיל אותי לבד מהשכל הישר. מועצת יש"ע עומדת לסכן את ההתיישבות. הם לא מבינים שכמו שהולכים קדימה, אפשר גם ללכת אחורה. הם לא מבינים שבנובמבר יכול להיות נשיא אחר בבית הלבן. נותנים לך עכשיו 30 אחוזים לבנות מה שרוצים על פי החוק הישראלי, בלי לעבור את כל מסכת הייסורים של אישורים חוזרים ונשנים שצריך לקבל בעבור בנייה ביו"ש, לא תיקח?"
לדברי ראש המועצה, ברבים מהיישובים שיוקפאו אין גם כך אישורי בנייה – ואילו במקומות שתוחל בהם ריבונות, הבנייה תוכל להתעצם בהרבה. "לתפיסתי אנחנו בתקופה מכוננת. אם נפספס, אנחנו עלולים לאבד את ההזדמנות לִשְׁנות דור", אומר רביבי.
במאמר שהשמונה חתומים עליו נכתב: "תוכנית המאה היא רגע מבחן למנהיגות שבהתיישבות ביהודה ושומרון. לא נוכל להגשים את החלום כולו כאן ועכשיו, אבל בהחלט לצעוד לעברו". וכן, "כיצד נוכל לעמוד מהצד על רקע מאמציו של ראש הממשלה נתניהו להביא 'תעודת ביטוח' להתיישבות? לעובדה שעתה הקולות הקוראים להחיל ריבונות הם מהליכוד, כחול לבן ואפילו העבודה? באיזה מנדט נתעלם מהקונצנזוס שנוצר בעם? באיזו זכות נעמוד מול ילדינו ונגיד שאמרנו לא למה שהיה אפשר להשיג? אנחנו רוצים לומר כן לתוכנית המאה. אנחנו לוקחים את היש, ושומרים ומשמרים את ההתיישבות בשומרון ויהודה לנצח נצחים".
יו"ר מועצת אלקנה אסף מינצר, החתום אף הוא על גילוי הדעת, אומר: "כולנו חיים מאוד לא בנוח עם המילים 'מדינה פלסטינית', אבל מבינים שמתן אופציה קצרת מועד לקיים משא ומתן שבבסיסו מדינה פלסטינית, מפורזת מנשק ובשליטה ביטחונית של ישראל, זהו רק בסיסו של משא ומתן. כזה שיש בו גם הרבה מאוד מחויבויות אחרות של הפלסטינים". בטקסט שפרסם בפייסבוק כותב מינצר: "צר לי שחלק מחבריי הטובים ביותר, אנשי ארץ ישראל האמיצים והאהובים, במקום ליהנות מהאור ולהשפיע עליו – דווקא מסתנוורים ממנו, עד כדי כך שלא מוכנים כלל להביט בו, ושוללים אותו לחלוטין".
ראש מועצת אורנית ניר ברטל, שחתום על מכתב השמונה, נכח בישיבת מועצת יש"ע אך ביקש לראות את הסיכומים בכתב לפני שהוא מביע עליהם הסכמה. לדבריו, אלו מעולם לא הגיעו אליו. "אנחנו אומרים שיש פה מהלך היסטורי. יש פה הזדמנות חיובית שאסור לפספס אותה. גם אם תושבי עפרה יצטרכו לנסוע בדרך ארוכה יותר לירושלים, על זה לא זורקים תוכנית לפח".
מה אתה משיב ליוחאי דמרי, שאומר שהוא מצפה מראשי רשויות במיקום גיאוגרפי כשלך לא להפנות עורף למי שיישוביהם ייפגעו?
"זו אינה הפניית עורף, ליבי עם דמרי ותושביו, אבל המציאות היא שביישובים המבודדים מתגוררים שלושה אחוזים מכל תושבי יו"ש. כ־15 אלף תושבים. אז בכל הצער, בגללם תיקבע המדיניות של מדינת ישראל? לא מבקשים מהם להתפנות, ואני בהחלט אילחם יחד עם חבריי שיינתן להם מענה ביטחוני מספק, כדי שפיגועי טרור כמו שהם ידעו בעבר לא יחזרו על עצמם. אבל זו לא סיבה למנוע שוויון זכויות מחצי מיליון מתיישבים אחרים. זו לא סיבה לזרוק את התוכנית".
