עם שחרור כמעט מלא של המשק מזהירים גורמים במשרד הבריאות כי האחריות על התפרצות מחודשת של הקורונה תהיה מעתה על האזרחים. על פי עמדתם, אין בכוונת אנשי המקצוע במשרד להמשיך ולהזהיר מפני הסכנות הנשקפות בשל השחרור ההמוני. בשבוע שחלף הפעילו קבוצות לחץ רבות מאמצי 'לובינג' בקרב השרים החדשים ודרשו הקלות נרחבות בטענה כי יקרסו אם לא יחזרו לשגרה, זאת לא אחת בניגוד לעמדות המקצועיות. "מרכז הכובד עובר לציבור ובעוד שבוע כשהכול במדינה ייפתח לא נוכל עוד לשמש כשוטר ולעמוד מול טענות להפחדות שווא", אומר לנו גורם בכיר במשרד הבריאות. לדבריו, "בפעם הבאה שנצלצל בפעמוני האזעקה, זו תהיה אזעקת אמת". מנגד, עולות ביקורות על מערך ההסברה של המשרד ודרישות לשיפורו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בחסות הקורונה: גוברים הניסיונות להברחת סמים בגבול לבנון
– מחקר ייחודי: סבתות, נכדים, קורונה וריקודים
– פרו: הודיה מונסנגו שוחררה למעצר בית, בקשת החנינה נשקלת
בסקר חדש שנערך לאחרונה בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ונכלל במחקר בינלאומי, נבחנו תפיסות ותגובות הציבור לצעדים שנקטה הממשלה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הגורמים שדווחו כמשפיעים ביותר על ההיענות להנחיות הריחוק הפיזי היו מידע על אופן התפשטות הנגיף והפעולות המסייעות להאטות ומצילות חיים. לעומת זאת לאיומים בקנסות, במעצר או באשפוז בכפייה של מפרי בידוד או של כלל האוכלוסייה כולה הנתונה בסגר, שהוצגו מדי ערב בכלי התקשורת, הייתה ההשפעה הנמוכה ביותר. בחודשים האחרונים הושקעו במשרד הבריאות תקציבים גבוהים לפעילויות הסברה בקרב כלל האזרחים, אך הם נגמרו. כשהחשש לגל תחלואה נוסף ומשמעותי יותר – כתוצאה מההקלות או עם בוא החורף – עודנו קיים, אסטרטגיית ההסברה עם תום הגל הראשון אינה ברורה עדיין.
אנשי בריאות הציבור במשרד הבריאות לצד מומחי קופות החולים ובתי החולים נערכים לקראת גל התחלואה הבא בחוסר ודאות מוחלט. בעת הזאת לא ידוע על מוקדי תחלואה אדומים ומשמעותיים למעט אירוע נקודתי בבית ספר ברחובות שבו אובחנו 8 מקרי קורונה – שלוש מורות, שני תלמידים, שני בני משפחה של תלמידים ובתה התינוקת של אחת המורות. חיפוש מקרי קורונה חדשים עלול להיות כמו חיפוש אחר מחט בערימת שחת, מתריעים במשרד הבריאות. בשל היענות נמוכה להיבדק, כמות הבדיקות שמתבצעות נמוכה למדי ובמשרד הבריאות מתמקדים באזורים בהם עולה חשש לתחלואה מקומית מרובה. "הקורונה כבר פה והיא תישאר פה ככל הנראה. אנחנו חוששים מהחורף שבו יהיה קשה מאוד לאתר חולי קורונה מאחר והתסמינים שלהם דומים מאוד למגפת השפעת. נצטרך להשקיע הרבה מאמצים ב"סגירת מעגל' במטרה לזהות את אלו שנדבקו בקורונה", ציין גורם במשרד.
בכירים במערכת הבריאות איתם שוחחנו העמידו את נושא ההסברה כאחד הנושאים החשובים ביותר שיש לקדם כעת, לצד פיתוח מערך חקירות אפידמיולוגיות לאיתור בהול של חולים ואנשים שבאו עימם במגע. "אני מסכים לחלוטין עם העמדה הגורסת שיש להבהיר לציבור את האחריות המוטלת עליהם בכדי למנוע התפרצות מחודשת", אומר פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. "לא ייתכן שהציבור, וגם אני עצמי, לא מצליחים להבין את ההנחיות. לדוגמא האם מותר ברגע זה לעשות ישיבה עם 12 משתתפים ואולי יותר", מקשה שמר. "הייתי מצפה להסברה ברורה יותר שתגביר את אמון הציבור והיכולת שלו להכיל את האירוע. כשמשנים כל הזמן את החוקים והכללים בצורה מסורבלת זה מבלבל את הציבור. האזרחים לא רוצים להתנהל בצורה מופקרת", מאמין פרופ' שמר. "הם מבינים שקורונה זו בכלל לא מחלה קלה. בסופו של דבר צריך להבהיר כללי עשה ולא תעשה – מניעת התקהלות, מסכות, שמירת מרחק והיגיינה וזהו. ולתת לציבור לעמוד בהן".
ביקורת על אופן העברת המסרים לציבור נשמעת גם מפיו של ד"ר נעם לויתן (Ph.D.) מעמותת ״מדעת״. "שחררו את המשק ללא הסברים. נתנו רק הנחיות מבולבלות ומכבידות וזה פשוט לא ייתכן", אומר לויתן. לדבריו, במשך שבועות הבהירו במשרד הבריאות כי כשם שתקנות הסגר הוטלו בהדרגה, כך היציאה תהיה בהדרגה אך בפועל מדובר ב"צונאמי של הקלות עד שכמעט שכחנו שרק לפני שבועיים היינו בשיא קורונה".
לויתן טוען כי יש לחדד את הסיבות שעומדות מאחורי ההחלטות השונות ולוודא שבציבור מבינים את פשרן. "ברגע שעושים דברים בלי הסבר ולחלופין רואים כיצד פוליטיקאים פתאום משנים את כל מה ששמעו מאנשי הבריאות, לציבור נמאס להקשיב והם עלולים להתעלם מההנחיות שנועדו לביטחונם".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה ומעורכי המחקר דוחה את אסטרטגיית ההפחדה והאיום ב"אלפי מתים" או שימוש באמצעי ענישה כמו קנסות ומאסרים. הוא מסביר כי "הבנת הגורמים המניעים את הציבור ליישם התנהגות בריאותית כדוגמת ריחוק פיזי, חיונית בכל שלבי המגפה. הפחדה איננה הכלי המיטבי להנעת הציבור לפעולה ועדיף לתת לציבור מידע, דוגמא אישית והמלצות מעשיות כיצד להגן על בריאותו ובריאות היקרים לו".
