בשלוש השנים שחלפו מאז סיום כהונתה הקודמת, פנינה תמנו־שטה קיוותה בכל רגע לחזור לפעילות פרלמנטרית ולהמשיך לפעול, והפעם לא רק למען העדה האתיופית אלא לטובת אוכלוסיות מוחלשות בכלל. "הייתה בי תקווה לחזור, אבל קיוויתי שזה יקרה בנסיבות משמחות יותר", היא אומרת. תמנו־שטה חזרה למשכן כתוצאה מהתפטרותו של ח"כ יעקב פרי, בעקבות תחקירי 'עובדה' שבהם נטען כי עשה שימוש לא ראוי במידע שהיה בידיו במסגרת תפקידו כראש השב"כ, וכן ששיקר בעבר כשאמר ששירת בצה"ל.
אנחנו נפגשות בחדר סיעת יש עתיד, ועל השולחן עוד ממתינים לה זרים ומתנות שקיבלה מבני משפחה וחברים. תמנו־שטה פותחת קופסה ובתוכה מונח עט יפהפה שעליו ציור של ירושלים. היא קיבלה אותו מחבריה למחאת יוצאי אתיופיה ב־2015. "הם היו מאוד מאוכזבים שלא נכנסתי בבחירות האחרונות. מבחינתם כניסה לכנסת היא חלק מהיכולת שלהם להרגיש שייכים".
אף שהייתה ממובילות מאבקם של בני העדה האתיופית לשוויון, הפעם היא מתכוונת להניף דגלים נוספים. "בפעם הראשונה נכנסתי עם הרבה רעל בעיניים. היום אני באה עם יותר חרדת כוח, ומבינה כמה הכלים פה חשובים ושאפשר לעשות שינויים אדירים גם מהאופוזיציה. צמחתי בקהילה. היינו עולים חדשים והמצב הכלכלי לא היה טוב. מגיל 12 עד 18 גדלתי בפנימייה, והסתובבתי בהרבה מקומות. אבל לאחרונה הבנתי שהקול שאני מביאה הוא לא רק יוצאי אתיופיה אלא של אוכלוסיות מוחלשות אחרות. אני רוצה לשקף קולות נוספים ולא לתת לאף אחד לשים אותי רק במשבצת האתיופית. לפני הכול אני ישראלית".
כהמחשה לכוונותיה היא מספרת על ריאיון שהעניקה השבוע לכלי תקשורת מסוים. "שאלו אותי רק על יוצאי אתיופיה, ובסוף הריאיון אמרתי להם אתם חייבים לי עוד ריאיון. כשנכנסתי לכנסת לפני חמש שנים, היינו (יוצאי אתיופיה) בנקודה אחרת. הופתעתי לטובה מהחברה הישראלית בשנים האלה. הזמינו אותי לפאנלים, הקול שלנו נשמע יותר, והייתה פתיחות לשמוע דעות מגוונות. אם שמים אותי באותה משבצת כל הזמן, אנחנו נותנים פרס למי שלא רוצה לראות אותנו בהנהגה. זה כמו ששמים אישה בפאנל ושואלים אותה רק על נשים. אני קודם כול מורכבת מהזהות היהודית שלי. היו כאלה שהתראיינו ואמרו שהפליטים והמסתננים הם אחים שלנו, קולות בודדים. האם הצבע מגדיר אותנו? ודאי שלא. הזהות העיקרית שלי היא הזהות היהודית, שההורים והסבים שלי חירפו עליה את נפשם דורי דורות, אבל גם הזהות האתיופית ומאבקיה מגדירים אותי".
מילה טובה לנתניהו
תמנו־שטה, בת 36, נולדה באתיופיה ובגיל שלוש עלתה עם הוריה לישראל. בנעוריה למדה בתוכנית לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה. לאחר שחרורה מצה"ל למדה משפטים. ובמהלך השנים עסקה בפעילות חברתית למען יוצאי אתיופיה. בין 2007 ל־2012 שימשה מגישה וכתבת בערוץ הראשון. בפברואר 2013, לאחר הצטרפותה ליש עתיד, הייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית המכהנת בכנסת.
בשנים האחרונות קיבלה תמנו־שטה הצעות מכל המפה הפוליטית אך החליטה להישאר ביש עתיד, והנאמנות השתלמה. שיחת הטלפון המפתיעה מיו"ר המפלגה לפיד הגיעה כשהח"כית הישנה־חדשה שהתה במוסך לטיפול ברכבה. "שאלתי אותו כמה פעמים: מה, אתה מסתלבט עליי?" היא משחזרת בחיוך. משם הלכה לבית הוריה הנרגשים.
"רק אתמול ישבתי על הספה ואמרתי לא־לוהים שישמור על הבת שלי ושתמלא את השליחות שלה", היא מצטטת את תגובתה של האם, מזל־טדלה שטו. היא השתתפה בטקס ההשבעה של בתה, אולם האב, מנשה וורקו יניודג', נעדר בשל מצבו הרפואי ועיוורונו. "ההורים שלי הם הערכים והכוח והמצפון שלי. הרבה מהשליחות הזו לקוחה מהם. בכנסת הקודמת אימא שלי לקחה אותי לאם חד־הורית שאין לה כלום בבית כדי לראות איך אני יכולה לעזור לה. היא אמרה לי: 'אף פעם אל תגידי שאת לא יכולה לעזור'. כל האחים שלי עוסקים בענייני ציבור, אנשי חינוך ועובדים סוציאליים, וכולנו מקור לנחת להורים, בידיעה שאנחנו אוהבים את הארץ לא פחות מהם שעלו לכאן בקושי גדול".
מה עשית בשנים האחרונות, מאז הבחירות שהותירו אותך מחוץ לכנסת?
"ציפינו ליותר מנדטים, והעובדה שלא נכנסתי תפסה אותי לא מוכנה. לקח לי זמן לתפוס את עצמי ולהבין שצריך לקום בבוקר ולהתפרנס. במשך כמעט חצי שנה אחרי הבחירות עדיין טיפלתי בפניות ציבור ובמחאות. מחאת יוצאי אתיופיה התעוררה שלושה חודשים אחרי, והייתי בין המארגנים העיקריים. רק אחרי תקופה ארוכה הבנתי שאני לא חוזרת אחורה, ושאי אפשר לחזור ולהיות כתבת בערוץ 1".
לאחר תקופת עיכול והתארגנות, קיבלה תמנו־שטה על עצמה משימות חדשות וצברה הספקים שיכולים למלא עשור. היא פתחה עסק עצמאי לייעוץ בתחום האחריות התאגידית, הובילה את מערך הפרויקטים החברתיים של לשכת עורכי הדין, והשלימה תואר שני במדיניות ציבורית. בנוסף כיהנה כחברת דירקטוריון חיצונית בכמה חברות, והייתה האישה האתיופית הראשונה שעשתה זאת. לצד כל אלה פעלה בארגונים חברתיים שונים כמו 'הרוח הנשית', אקי"ם ועוד. "מצאתי את האיזון בין פעילות ציבורית לעבודה. הזכרתי את זה בנאום החזרה שלי, כדי לתת לאנשים מוטיבציה ולהראות ששינויים לא חייבים להיעשות רק על ידי נבחרי ציבור".
היא מתכוונת להמשיך לטפל בתחומים שעסקה בהם, הפעם ממשכן הכנסת. "חזרתי לכאן כשאני בעיצומו של תהליך עם משרד הרווחה, במטרה לצמצם הוצאת ילדים מהבית על בסיס כלכלי או אצל עולים חדשים. הורה עני הוא לא פחות טוב מהורה עשיר, ואם למדינה יש תלונות כלפי אנשים עניים אז שתקנה להם את הכלים ולא תוציא ילדים מהבית". עיסוקה בנושא נובע גם ממקום אישי, כמי שבצעירותה עזבה את הבית לפנימייה בנסיבות דומות.
ב־2015 הייתה תמנו־שטה ממובילות מחאת יוצאי אתיופיה, שפרצה בעקבות פרסום סרטון שבו נראו שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי. אני שואלת אותה האם לדעתה מטרות המחאה הושגו, והאם אין מחשבה שנייה על האלימות שננקטה. "בטח, המשטרה הייתה מאוד אלימה", היא משיבה ללא היסוס. "היא נערכה כאילו אנחנו זרים. הפגיזו אותנו במטר של רימוני הלם, אני ראיתי שדה קרב. הפחדנות הזו מיוצאי אתיופיה מגיעה רק מסטריאוטיפים וגזענות. הצורה שבה הם עמדו שם בכמויות ועם נשק חם, הובילה לכך שהטמפרטורה תגיע לשיא. כשהגעתי לכיכר רבין נשבר לי הלב, בכיתי. אנחנו אחים ואחיות שלכם, אנחנו לא זרים. איך הפגיזו אותם ככה? נערים יכלו למות. ברור שהיו גם נערים שפעלו באלימות מול זה, ואני עובדת היום לסגירת התיקים שלהם כמו שסגרו תיקים של צעירים בהתנתקות".
במבט לאחור, ההפגנות הללו השיגו את מטרותיהן?
"זה השיג הרבה מאוד מודעות בצורה רוחבית. לא דיברנו רק על המשטרה, אלא גם על החברה והתקשורת ומקבלי ההחלטות. היה חשוב לנו שיבינו את הכאב. אמרו לי אז 'אתם הקהילה היחידה שהמאבק שלה הוא לא על יותר תקציבים'. הבקשה שלנו היא שיפסיקו להבדיל אותנו. אנחנו לא רוצים כסף, אנחנו רוצים הוגנות ושוויון הזדמנויות, שיפסיקו להפלות ילדים ולקחת תקוות של אנשים. אנחנו לא הילד טעון הטיפוח של החברה הישראלית. אנחנו קהילה שהגיעה חזקה מאוד, וצריך לדאוג שלא יהרסו לנו את זה".
למרות היריבות הפוליטית, יש לה גם מילה טובה על ראש הממשלה. "נתניהו לקח ברצינות המרבית את הטיפול ביוצאי אתיופיה. הוא הקים ועדת שרים בראשותו, והייתי חברה בה עם ח"כ אברהם נגוסה. הרבה מאוד מההחלטות שהממשלה העבירה הגיעו ממני. הוועדה עבדה באופן רציני, וצריך לומר מילה טובה לראש הממשלה שמכנס את הוועדה בתדירות גבוהה והעביר החלטות משמעותיות לטובת הקהילה".
ההחלטה האחרונה בינתיים, שהתקבלה רק השבוע, היא ההכרה בקייסים כסמכות רוחנית והשוואת מעמדם לרבנים. כנכדתו של אחד הקייסים המוערכים, שטו מהרט ז"ל, תמנו־שטה מלאת סיפוק. "באיחור של שלושה עשורים, סוף סוף מכירים במנהיגות הדתית ששמרה עלינו מהמיסיון ומההתבוללות. בזכות הקייסים היה לנו האומץ לקום וללכת דרך סודן לארץ. היה להם כוח עצום לתת לנו את הרוח והחזון והאמונה בשיבת ציון, אבל כשהם הגיעו לפה לא הכירו בהם. האמת ניצחה, ונעשה פה תיקון היסטורי".
הח"כיות שוב בשיא
את חוזרת לכנסת בעקבות פרישתו של יעקב פרי. את חושבת שהוא היה צריך לעזוב בגלל תחקיר עיתונאי?
"פרי בחר את הבחירות שלו. בסוף אנשים מקבלים אחריות, ובמקרה שלנו הסטנדרטים מאוד ברורים. למרות שזה קרה לפני יותר מחמישים שנה, הוא קיבל החלטה אמיצה שהרבה מצרים עליה, אבל אלה הסטנדרטים.
"אצלנו לא מחכים לחדר החקירות", היא משגרת רמז עבה כלפי ראש הממשלה והשרים האחרים הנחקרים בימים אלו. "איך כל כך הרבה שרים נמצאים תחת חקירה? זה ביזיון. אלפי אנשים שעובדים במגזר הציבורי ובראשם עומד שר תחת חקירה, האם הם ששים ליישם הרפורמות שלו ואת הדרך שהוא מתווה להם? איך אפשר לתת החלטות הרות גורל בידי אנשים שלא הצליחו לעמוד בפיתויים של שוחד ונפוטיזם? הכול תפור בחברה הישראלית, כולם יודעים את זה. מה שקורה בחברות הממשלתיות הוא באשמת השרים ובעידודם. חבר'ה צעירים שעשו את כל המסלול, ובסוף סוגרים בפניהם את הדלת כשהם באים להתקבל לאיזו משרה כי יש קומבינות ונפוטיזם".
מה דעתך על העדות של יו"ר המפלגה שלך נגד נתניהו?
"הניסיון להפוך את זה לשאלת ימין ושמאל הוא לא נכון. בסוף כשעומדים על הדוכן ואומרים ללפיד 'אתה שטינקר של המשטרה' ומתייחסים למשטרה כאילו היא אויב המדינה, זו פגיעה קשה באמון הציבור. אסור שמסר כזה יצא מהבית הזה. מי שלא מבין מדוע אסור להתבטא כך, אני לא חושבת שיש לו מקום בכנסת ישראל. התקופה שבה לפיד עבד אצל מילצ'ן בשנות התשעים הייתה דבר ידוע, והוא הלך למשרד המשפטים עם המידע הזה שמעולם לא הוסתר. אצל שרי אוצר וגם אצלי כחברת כנסת אין היררכיה. עשירים לא צריכים להיות מוקצה, כולם אזרחים ולכולם צריכה להיות דלת פתוחה. השאלה היא מה אתה עושה כשמגיעה אליך בקשה לא לגיטימית. שם אתה צריך לחתוך, ויאיר חתך את זה במקום. הוא לא קיבל אגורה שחוקה ולא העביר את החוק".
בעינייך אין פסול בכך שלפיד מעיד נגד יריבו הפוליטי?
"אבל הוא הוזמן להעיד. שר מתבקש להגיע למשטרה, מה הציפייה, שימלא פיו מים? אם נבחרי ציבור לא מסוגלים להעיד כששואלים אותם, שלא ימלאו תפקיד ציבורי".
מה דעתך על התגובות של כחלון ובנט לחקירות של ראש הממשלה?
"הם אמרו את האמירות הערכיות. שמעתי את ההתבטאות של בנט, וכך ראוי שיתנהגו שרים בממשלת ישראל. הם עדיין בממשלה, אבל הם לא יוכלו להתחמק מזה לנצח. הם אמרו שברגע שהיועץ המשפטי יחליט הם ילכו הביתה. הם בטח מבינים שכדאי שהם יעמדו מאחורי המילים שלהם".
חוקי הסיפוח שמקדמים היום בליכוד ובבית היהודי יכולים לזכות לתמיכתך?
"אני בעד החלת ריבונות ביהודה ושומרון. אני לרגע לא חושבת שאריאל ומקומות נוספים צריכים לסבול מזה שהחוקים הישראליים לא חלים בהם. מדינת ישראל הייתה צריכה מזמן לקבל החלטות קשות ולהכריע. אני בטח לא חושבת שכבשנו שום דבר, אלא חזרנו הביתה.
"עם זאת, זה צריך להיעשות בצורה מסודרת ולא בשליפה מהמותן וכתוצאה מגחמות של חברי מרכז ליכוד. לגבי אריאל (חוק שמכפיף את אוניברסיטת אריאל למל"ג עבר בשבוע שעבר בתמיכת יש עתיד; שא"כ), אני חושבת שמי שלא מצליח להבין שאריאל כאן ושהאוניברסיטה קיימת ומשגשגת, חי באשליה".
כאישה דתייה, את רואה את נושאי דת ומדינה בדומה ללפיד?
"לפני שפוליטיקאים מתערבים צריך להאמין בכוחות של העם הזה לכבד אחד את השני. שמעתי הרבה דתיים שאומרים, למה צריך את חוק המרכולים עכשיו? מה עם אחדות העם וחוסן לאומי? הניסיון הזה לקושש קולות בצורה גסה עם חוק שרק מעמיק את הפערים – זה נורא. אני שומרת שבת היום, אבל היו שנים שלא שמרתי אחרי שעזבתי את האולפנה. עברתי את התהליכים האלה לבד, והייתה לי בחירה. למה אני צריכה לכפות על אחרים מה לעשות? דרך ארץ קדמה לתורה. לא צריך להעמיק פה שנאה, אלא להעמיק אהבה בין החלקים של העם. אם הייתי בוחרת נושא ליום העצמאות השבעים הייתי בוחרת באחדות ישראל, כי הגיע הזמן לבנות פה חברה בריאה יותר. מתעסקים בחוק ההמלצות ובחוק המרכולים, כשכל שני וחמישי נסגר מפעל בפריפריה. תופרים חוקים נישתיים, מנותקים. בואו תתעסקו באנשים האמיתיים שלא מסיימים את החודש".
כבוגרת אולפנה, לתמנו־שטה יש מה לומר על הסערות שחוללו התבטאויות הרב קלנר מעֵלי. "כשאני שומעת גברים, לא משנה מה התפקיד שלהם, שמנסים להצר את הצעדים שלנו כנשים, אני שואלת מי הוא בכלל? למה האנשים האלה חושבים שבשנת 2018 הם ייקחו אותנו אחורה ויפנו אותנו למטבח או רק ללדת ילדים? היה מגוחך להתייחס לזה אם לא הייתי יודעת, כמי שלמדה באולפנה, שזה כן משפיע על חלקים מסוימים בציבור הדתי. אנחנו מדינה דמוקרטית שמאפשרת מגוון דעות, וגם הדעות האלה הן בגדר הדמוקרטיה, אבל לא צריך לתת להן במה. אולי צריך לשים את הזרקורים במקום אחר. אורנה ברביבאי כבר לא אלופה, והצבא צריך לסלול את הדרך לנשים לא רק בדרגים הנמוכים והביניים אלא גם לתפקידים בכירים. לא הגיוני שהבכירים יהיו גברים ונושאות הכלים יהיו נשים.
"ואם כבר אנחנו בנושא המגדרי, החזרתי את מספר הנשים פה לשיא. אנחנו 34 נשים היום בכנסת, והבאתי גם גיוון וצבע. חברות הכנסת מאוד פרגנו לי. אמרתי לחברים ביש עתיד אחרי ההשבעה, 'כל הימנים מחבקים ומנשקים אותי וכל השמאלנים מחבקים ומנשקים אותי, אף אחד לא הבין מה העמדות שלי'. אבל זה הסיפור של המרכז. היום אתה חייב להיות מאוד ברור בין שמאל לימין, חייבים לקטלג אותך במשבצת. למה לא לקחת סוגיות ולבחון אותן לגופן? בעמדות החברתיות אני מאוד שמאל, אבל מי אמר שאנשים שרוצים לשמור על הארץ הזו לא יכולים לבחור גם בשמירה על זכויות אדם? צריך להשקיע ולהזרים כספים לרווחה ולחינוך גם בשכונות הערביות כדי שיהיה להם אופק".
לאחרונה נמתחה ביקורת נוקבת על התנהגותם של חברי הכנסת במשכן. איך הם נראו בעינייך כאזרחית מהשורה, אחרי שכבר היית שם?
"אנשים אמרו לי 'תראי איך החברים שלך מתנהגים'. לצד הזכויות והמעמד של חבר כנסת, ראוי שנזכור שיש לנו חובה מוסרית וערכית להציב פה סטנדרטים. מי אנחנו שנטיף ונביא הצעות חוק אם אנחנו לא מסוגלים לכבד אחד את השני? אפשר לנהל ויכוח רציני בלי להגיע לרמות של 'סרסור' או 'אני אגיש לך טופס עבודה', להעליב את קארין אלהרר או לקשקש עם ליפסטיק על אוטו. זה גובל בקרימינליות. ניהלתי לא מעט שיחות עם חברי מרכז ליכוד, ואני אומרת להם שהם צריכים להתבייש באנשים שהם שולחים לחזית. לא כולם. יש חבר'ה טובים בליכוד, אבל מה שקורה בכנסת הזו אומר דרשני למרכז הליכוד ולשאלה איך הם מצמיחים מנהיגים. הם מתהדרים בפריימריז שמעודד שחיתות ובריונות ומביא לכנסת אנשים שלא צריכים להיות פה, ומתיש ח"כים בין בר־מצוות ובת־מצוות. זה חייב להיפסק".
את אומרת את זה כחברה במפלגה של איש אחד?
"אם לא הייתה מפלגה כמו של יאיר, רוב הסיכויים שלא היית רואה אותי בכנסת, וכך גם רבים אחרים. פריימריז זו שיטה מפלה. צריך כסף ולרוץ לאירועים, זה מטורף. אני קמה בבוקר ולא עובדת בשביל אף אחד, רק בשביל הציבור. בכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, ואנחנו רואים מה קורה עם הפריימריז".
