אחרי שנים של עלייה עקבית במחירי הדיור, האם המשבר הכלכלי ישנה את המגמה? טל ורונית, זוג צעיר המתגורר באחת הערים בשרון, כבר עמדו לסגור עסקה לרכישת דירה באזור נתניה, אחרי חיפושים ממושכים. הם אפילו קיבלו אישור עקרוני מהבנק להלוואות משכנתה בעבור הנכס. אלא שבמהלך מארס החולף קיבל טל הודעה ממקום עבודתו, שלפיה הם נאלצים להוציא אותו לחל"ת.
שבועיים אחרי זה גם רונית הוצאה לחל"ת. למרות נכונות מצידו של בעל הנכס להוזיל במקצת את הדירה, השניים החליטו לא להמשיך בתהליך, וכבר בתחילת אפריל הודיעו כי הם מוותרים על הרכישה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פתיחת משפטו של רה"מ נתניהו. עדכונים שוטפים
– השלטון המרכזי בישראל עובר הפרטה
– פרויקט "תגלית" הפוך לתלמידים ישראלים בארצות הברית
המקרה של טל ורונית אינו חריג. מאז פרוץ המשבר ניכרת ירידה חדה בהיקף עסקאות הנדל"ן. לפי נתוני האוצר, נכון לחודש מארס נרשמה ירידה חדה של 32 אחוזים במספר העסקאות בהשוואה למארס אשתקד. מדובר ברמה הנמוכה ביותר של עסקאות מאז אוגוסט 2011, והמגמה הזאת נמשכה גם באפריל.
לביטחון התעסוקתי יש משמעות רבה. רבים איבדו את עבודתם בפיטורין או הוצאו לחל"ת, ויתרה מזו – אי ודאות גורמת לרוכשים רבים "לשבת על הגדר" ולהמתין.
לשינוי הזה יש כמובן השפעה על המחיר. כך, בין השאר, יצאו בשבועות האחרונים כמה מיזמים לקראת סיום בנייה במבצעי הנחות, לאחר שמספר המתעניינים היה נמוך מהציפיות.
גם בעסקאות יד שנייה ניכרת נכונות להורדת מחיר. למשל, לפי נתוני האוצר, נכון לסוף חודש מארס יש כ־15 אלף דירות הממתינות להימכר על ידי משפרי דיור שרכשו דירה ומצפים למכור את דירתם הישנה. כאלפיים מהם צריכים למכור את דירתם בחודשים הקרובים (עד יולי 2020) כדי לא להיות מחויבים במס רכישה. הדבר עלול לאלץ את בעלי הדירות הללו להתפשר על מחיר הדירה.
ואמנם, בעוד יש בשוק גורמים המעריכים שמחירי הדיור ימשיכו לדשדש תקופה ממושכת, בנטייה בולטת לירידות, לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, ירידת המחירים אינה מסמנת בהכרח מגמה. "יש נכונות להתפשר על המחיר, אבל זה לא לאורך זמן", אומר לנו גרינפלד. "יש בעיית היצע בשוק, והיא תהיה דומיננטית יותר. קצב הבנייה הוא כ־40 אלף יחידות דיור חדשות בשנה, ולמשק נוספים מדי שנה כ־50 אלף משקי בית חדשים בממוצע". לדבריו, בטווח הבינוני־ארוך המגמה תגבר.
עדיין יש מאות אלפים בלי ביטחון תעסוקתי, מה יקרה אם זה יימשך חודשים?
"מספרי כוח העבודה הם זמניים, כי המשק היה סגור. ברגע שפותחים את המשק, הוא חוזר ומתאושש. הבעיה היא בעיקר אי ודאות. אבל כשהוודאות תחזור, גם אם תהיה עדיין אבטלה, וזה ישפיע, המאסה הגדולה תחזור. תהיה פגיעה מסוימת בביקוש, כי עדיין יש קצת אבטלה, אבל המחסור בהיצע דומיננטי יותר".
הירידה בעסקאות ניכרת במיוחד בתוכנית הדגל עד לא מכבר של משרד השיכון, "מחיר למשתכן". בחודש מארס צנחו העסקאות בתוכנית ב־55 אחוזים. אמנם לגבי מיזמים קיימים לא חל כל שינוי, אבל הערכות רבות מדברות על סיום התוכנית, כשברקע החילופים בצמרת משרד השיכון והעברת הכפיפות של שלל הגופים העוסקים בתחום ממשרד האוצר למשרד השיכון.
לפחות כלפי חוץ, שר השיכון החדש יעקב ליצמן מאותת שטרם החליט דבר בנושא וכי ההכרעה תינתן בשבועות הקרובים, אך רבים מעריכים כי הוא עשוי לחסל את התוכנית, או לחלופין לערוך בה שינויים גדולים.
מהו הסיכוי שמשרד השיכון והממשלה ילכו עכשיו על תוכנית גדולה בתחום הדיור, שתחליף אולי את מחיר למשתכן? גרינפלד מעריך שהסיכויים נמוכים. "בשביל זה צריך רפורמות רבות, וזה לא באופק. לממשלה יש כל כך הרבה דברים להתעסק איתם – גירעון, קיצוץ בשכר הציבורי וכו'. בתוכנית דיור יש נושאים מורכבים מאוד, מחסור בעובדים, מאבקים עם הרשויות המקומיות שלא תמיד מקלות על המיזמים האלו. לא סביר לאפשר בנייה מהירה של שכונות בתוך שנתיים־שלוש".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי מעריך שזה יקרה, ולו משום שפשוט אין ברירה. "חייבים לבנות, אין ברירה, אחרת בעיית ההיצע רק תתגבר עוד יותר", הוא אומר לנו.
"בין שממשיכים במחיר למשתכן ובין שהולכים על משהו אחר, חשוב ללמוד את הלקחים מהתוכנית הזו. יש מסקנות רבות אחרי שנים שהיא הופעלה – מה נכון ומה לא נכון לעשות, ואת זה צריך ליישם. בכל מקרה, אם השר ליצמן יגבש פתרונות רק לציבור החרדי, הוא יעשה טעות גדולה". לדבריו, לא פותרים בעיה של מגזר אחד ביצירת בעיה למגזר אחר.
צר היה כל כך
אך מתברר שמשבר הקורונה צפוי להשפיע על שוק הדיור לא רק מבחינת המחיר. "הציבור עבר תהליכים משמעותיים מאוד בחודשים האחרונים", אומר מסילתי. אנשים שהו חודשיים בבית עם כל המשפחה, רבים מהם הרגישו מחנק – שהדירה קטנה להם, שצריך אולי להזיז כמה קירות, לעשות שינויים. אלו דברים שכנראה לא היו קורים במצב רגיל".
הוא מעריך שבעתיד הקרוב נראה דווקא גידול במשפרי הדיור או במשפצי בתיהם, אם כי "זה כמובן תלוי במצב הכלכלי וברמת הפגיעה של משק הבית מהמשבר".
תופעה נוספת שיו"ר לשכת שמאי המקרקעין מצביע עליה היא המעבר לעבודה מרחוק. מה שהפך לברירת מחדל בשל המשבר, ילך ויתבסס כאפשרות מקובלת במקומות עבודה רבים. "במציאות כזו, המרחק ממקום העבודה והחשש מפקקים כל בוקר הם רלוונטיים פחות. זה יגרום לאנשים להעדיף מגורים נוחים יותר באזור מרוחק יותר". כל השינויים הללו צפויים לייצר תמורות גדולות בענף הנדל"ן למגורים ובהעדפות הרוכשים.
