בשנים האחרונות מתחוללים תהליכי הקצנה בעייתיים ביישובי הבדואים בדרום, ונכתב על כך לא מעט. חלקים במגזר עוברים סוג של פלסטיניזציה, התנועה האסלאמית חודרת לכל מקום ומשפיעה על הנוער, והעימותים עם כוחות הביטחון על רקע סכסוכי אדמות מוסיפים לקיטוב ולמתיחות.
סגן ראש עיריית רהט, ד"ר עאמר אל־הוזייל, הוא מהאנשים החזקים והמשפיעים ברהט ואולי הדמות החזקה ביותר בעיר הבדואית היחידה בישראל, המונה כ־65 אלף נפש. התנהלותו המתריסה נגד רשויות המדינה ממחישה כיצד הפכו בכירים בחברה הבדואית לנושאי הדגל של הלאומנות הפלסטינית.
אל־הוזייל מחזיק זה שנים בתיק החינוך בעיריית רהט. בסוף השנה שעברה חתם על הסכם עם ראש העיר הנוכחי, טלאל אל־קרנאוי, שלפיו הוא ינהל את מליאת מועצת העיר, ישמש מורשה חתימה של העירייה בהתחייבויות כספיות והעסקת עובדים, ויהיה נציג העירייה מול משרד החינוך. אל־הוזייל הוא הנציג של רהט בוועדות משרד החינוך, בהן אלה הקובעות את זהות מנהלי בתי הספר וסגניהם. רבים בעיר רואים בהסכם הזה מעין רוטציה שלפיה ד"ר אל־הוזייל משמש ראש העיר בפועל.
תחום החינוך ברהט משפיע רבות על בחירותיהם של תלמידי רהט ועל עתידם. הרוח הנושבת מכיוונו של סגן ראש העיר היא רוח לאומנות פלסטינית אנטי־ישראלית. אל־הוזייל הוא לוחם קולני נגד גיוס צעירים בדואים לצה"ל ולשירות לאומי. הוא לא רק מטיף נגד שירות המדינה, אלא גם מטיל את כל כובד משקלו כדי להקשות על עמותות וארגונים המבקשים לרתום את צעירי המגזר להשתלבות בחברה הישראלית. בכירים בעמותות השירות הלאומי מספרים על התנהלות שערורייתית של נציג עירייה, עובד ציבור, הנאבק נגד בנות השירות הלאומי בעירו.
במכתב ששיגר אל־הוזייל בשנת 2014 למורות ולגננות ברהט הוא הבהיר את התנגדותו הנחרצת להשתלבותן של בנות שירות לאומי מהמגזר במערכת החינוך בעיר, ואף נקט לשון מאיימת בנושא. "כל מורה שתאפשר או תפעיל מתנדבת במסגרת הגן, תישא בתוצאות עמדתה ותיענש על כך", כתב. "לא תהיה שום אפשרות פיוס באמצעות קרובי משפחה או מכרים – לא מפקחת ולא מורה. זוהי עמדתי הברורה, והיא מחייבת את כולם".
יורם כמיסה, יו"ר העמותה לשוויון חברתי המפעילה את המתנדבות ברהט, התלונן אז על כך במכתב למשרד החינוך. "בשבועות האחרונים מופעלת מערכת הסתה נגד מתנדבות השירות הלאומי של העמותה הפועלות ביישוב רהט", כתב כמיסה. "ד"ר אל־הוזייל מפעיל איומים נגד בנות מסיבות לאומניות פוליטיות, ואף עובר בגנים ומוציא את המתנדבות מפעילותן. זה יוצר אווירה לא נעימה ומפחידה".
לפני כמה חודשים נאבק שוב סגן ראש העיר בבנות השירות הלאומי, ואסר על המתנדבות להיכנס לבתי הספר. שר־שלום ג'רבי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי־אזרחי, שיגר מכתבים נזעמים למשרדי החינוך והפנים בדרישה שיפעלו נגד "המסיתים והמאיימים". "הגיעו אליי תלונות", כתב ג'רבי, "ולפיהן סגן ראש העיר רהט ומחזיק תיק החינוך בעיר, מר עאמר אל־הוזייל, שולח לכאורה מסרים, איומים והודעות לגננות בעיר נגד פעילותן של מתנדבות השירות הלאומי־אזרחי הפועלות ברהט. על משרד הפנים לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו מול סגן ראש העיר כדי להפסיק תופעות אלה, ואם יש צורך אף להפסיק את עבודתו. לא ייתכן כי מדינת ישראל מעודדת התנדבות והצטרפות לשירות הלאומי־אזרחי מחד גיסא, ובאותו הזמן מאפשרת לעובדיה הרשמיים לפעול נגד ההתנדבות ונגד המתנדבים".
בתגובה לפניית משרד החינוך תירץ אל־הוזייל את מאבקו בשירות הלאומי בנימוקים בירוקרטיים. בנות השירות הלאומי, טען, נכנסות לבתי הספר והגנים ללא תיאום עמו. "מי מבטיח לעירייה שבין הבנות שנשלחות לגנים אין כאלה עם עבירות פליליות ובעיות נפשיות?" כתב. נציגים ברשות השירות הלאומי והאזרחי אומרים כי מדובר בטענה מגוחכת. לדבריהם, סגן ראש העיר מסרב להיפגש עם עמותות השירות הלאומי בעירו, ואחר כך מאשים אותן ב"חוסר תיאום".
"לקלל את הכובש"
ממעקב אחר התבטאויותיו של אל־הוזייל עולה בבירור כי מאבקו בבנות השירות הלאומי נובע מאידאולוגיה שיטתית ועקבית. אמירותיו ברשתות החברתית מציירות תמונה של פעיל לאומני הרתום למאבק הפלסטיני: הוא מזדהה עם מחבלים פלסטינים; מכנה אוכלוסיות עולים כמו בני העדה האתיופית ויוצאי מדינות בריה"מ "פולשים"; מסמן פעילים בעמותות העוסקות בהעצמת צעירים בדואים כאויבי החברה הבדואית, ומקדם את הנרטיב שלפיו הבדואים הם חלק מ"העם הפלסטיני" ויש לפעול לזכות השיבה ולכינון מדינה אחת בין הירדן לים. כל ההצהרות הללו יצאו ממקלדתו של עובד עירייה, המקבל את משכורתו מקופתה של מדינת ישראל.
אם בעניין השירות הלאומי ניסה אל־הוזייל להתחבא מאחורי נימוקים של חוסר תיאום כביכול, במקרה אחר הוא חשף את קלפיו וגילה מה מציק לו. בשבועות האחרונים ניהל סגן ראש העיר מאבק פומבי נגד 'כוכבי המדבר', עמותה שבראשה עומדים ראש מועצת חורה ד"ר מוחמד א־נבארי, והמייסד והמנכ"ל מתן יפה. מטרת העמותה היא לפתח מנהיגות בקרב צעירים בדואים ולהביא אותם למעורבות והשתלבות בחברה הישראלית. המדריכים ב'כוכבי המדבר', יהודים ובדואים העובדים יחד, מקיימים פעילויות חינוכיות וחברתיות עם צעירים בדואים בגילי תיכון עד עשרים. רק לאחרונה הם ערכו בכנסת מפגש עם ח"כים, בהם בני בגין מהליכוד וח"כ סעיד אל־חרומי מהרשימה המשותפת.
אל־הוזייל תקף את העמותה וטען כי מטרתה לגייס את הצעירים הבדואים לצה"ל ואף לייהד את הנגב. נציין כי ל'כוכבי המדבר' אין כל פעילות הקשורה לצה"ל או לשירות הלאומי – לא שיש בכך בעיה, כמובן – והעמותה אף נזהרת מהפגנת סממנים ישראליים. מה שהקפיץ את אל־הוזייל הוא העובדה שמנכ"ל העמותה הוא קצין בצה"ל לשעבר, ובכמה פוסטים בפייסבוק הזהיר את צעירי הנגב מהשתתפות בפעילות העמותה.
בין היתר פרסם אל־הוזייל מסר מאיים לכאורה כלפי מנכ"ל העמותה מתן יפה. באחד הפוסטים שכתב העלה תמונה של יפה עם דגל ישראל בנגב, כינה אותו מיסיונר שבא לייהד את הנגב וכתב: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, צבא מתן עוד ישוב". "ח'ייבר ח'ייבר" היא אמירה שנשמעת בהפגנות שנאה נגד ישראל, הרומזת לקרב שבו טבחו מוחמד וחייליו בבני השבטים היהודיים בח'ייבר שבחצי האי ערב. ייתכן כי אל־הוזייל ביקש לטעון כי הצעירים הבדואים יהפכו להיות "חייליו של מתן", אך לא ברור מדוע בחר לציין כלפי מנכ"ל העמותה היהודי את קרב ח'ייבר.
סגן ראש עיריית רהט מעודד את צעירי עירו ללמוד באוניברסיטאות פלסטיניות. לאחר אירוע שנערך באוניברסיטת חברון, בהשתתפות סטודנטים רבים בני רהט הלומדים ברשות הפלסטינית, תיאר אל־הוזייל בהתרגשות כיצד הסטודנטים והסטודנטיות מעירו שרו את ההמנון הפלסטיני. "ההשתתפות באירוע, במזג אוויר קר במיוחד, חיזקה את המסר לכל בנינו ובנותינו שלומדים באוניברסיטאות של הרשות הפלסטינית. אנחנו צריכים לחזק את זהותנו כדי לבנות את ההווה ואת העתיד", כתב בפייסבוק, לצד תמונתו מהאירוע שבה הוא נראה יושב לצד שוטרים פלסטינים.
את עמוד הפייסבוק של סגן ראש עיריית רהט מעטרות תמונותיהם של מחבלים רבים. בתמונת הנושא המתנוססת בראש העמוד נראים צעירים פלסטינים רעולי פנים המחזיקים אבנים בידיהם. בשיטוט מהיר בדף הפייסבוק שלו ניתן למצוא כרזות הקוראות לשחרורם של מחבלים כמו מרואן ברגותי, אחמד סעדאת (המתכנן של רצח השר רחבעם זאבי), וכרים יונס – ערבי ישראלי שחטף ורצח את החייל אברהם ברומברג ב־1980.
באחד הפוסטים מזדהה אל־הוזייל עם המחבל נאיל ברגותי, שישב בכלא על רצח קצין ישראלי, שוחרר, נישא לאסירה לשעבר שניסתה לבצע פיגוע התאבדות ביפו, וחזר לכלא לאחר ששב ועסק בטרור. "39 שנים מאחורי סורג ובריח, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות נאיל, זה לגלגל עיניים? לקלל את הכובש ולירוק בפניו של הזמן", כתב אל־הוזייל בפוסט.
אל־הוזייל, המחזיק כאמור את תיק החינוך ברהט, מבהיר היטב לבני הנוער בעירו מי מבחינתו הוא מודל לחיקוי בעבורם. סגן ראש העיר העלה תמונות וסרטוני הערצה לנערה הפרובוקטיבית עהד תמימי מנבי־סאלח. נער פלסטיני אחר שזכה לשיר הלל ממנו הוא אחמד מנאסרה, שב־12 באוקטובר 2015 יצא למסע של הרג יהודים בשכונת פסגת־זאב בירושלים. הוא ובן דודו דקרו צעיר ישראלי ופצעו אותו קשה, ואז דקרו נער בן 13 שרכב על אופניו. אל־הוזייל שיבח את אומץ לבו של המחבל ואת סירובו לשתף פעולה בחקירה.
בפוסט אחר מכנה אל־הוזייל את התושבים היהודים בארץ "פולשים". לאחר שביקר את אחיו שאושפז בבית החולים 'סורוקה' בבאר־שבע, התלונן אל־הוזייל שבבית החולים היו יותר מדי "רוסים ואתיופים" וכינה אותם "הפולשים לארצנו". בבית החולים היו גם אסירים פלסטינים שאושפזו בו לאחר ששבתו רעב, ואל־הוזייל כינה אותם "אסירי הכבוד". אל־הוזייל, הנושא בתפקיד מוניציפלי בלבד, מרבה לכתוב על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הסכם אוסלו הוא בעיניו "פשע", ולדעתו על הפלסטינים לסגת ממנו ולהפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל. עוד הוא סבור כי על הפלסטינים לחדול מלראות באמריקנים מתווך, ולקדם את תפיסת המדינה האחת בין הנהר לירדן. מדינה אחת עם זכות שיבה, הוא מסביר, תערער את הציונות.
מתנגד לפוליגמיה
סגן ראש עיריית רהט משתייך לשבט הגדול אל־הוזייל, שרבים מבניו שירתו ומשרתים בצה"ל. סבו, סלמאן אל־הוזייל, היה השייח' הגדול של השבט, וזכה למעמד יוצא דופן באזור. הוא היה ידוע בקשריו ההדוקים והטובים עם צמרת מדינת ישראל, מדוד בן־גוריון ועד מנחם בגין, ובין היתר סייע לאנשי קיבוץ שובל להקים את יישובם בנגב. לסלמאן אל־הוזייל היו 39 נשים שילדו לו 76 ילדים, ומאות אם לא אלפי נכדים ונינים. הוא הלך לעולמו בשנת 1982, בהיותו בן מאה. כיום מונה שבט אל־הוזייל כ־6,000 איש, רבים מהם גרים ברהט ובסביבתה.
מה מקור הפער התהומי בין הסב לנכדו? גורמים שעובדים עם החברה הבדואית סבורים כי חלק מהלאומנות של סגן ראש העיר נובעת מפוליטיקה פנימית ורצון להתבלט. עם זאת, פעילים מקומיים מתארים את אל־הוזייל כאיש ציבור משכיל וכרפורמטור שהולך לא פעם נגד הפוליטיקה השבטית ונגד התנועה האסלאמית, ואף משלם מחירים פוליטיים על כך.
"הוא איש חכם", אומר לנו ר', איש חינוך ברהט. "הוא למד בגרמניה ושולט בכמה שפות. הוא הקים ועד לכפרים הבלתי מוכרים, ויש לו עמדות שונות מרוב החברה הבדואית. הוא ניסה להקים ברהט מפלגה על־שבטית, שתתנתק מההצבעה השבטית, ולא הצליח. בסוף הוא קיבל את מרב הקולות מהשבט שלו, אבל הוא ניסה לעשות כמה חידושים".
היחס לישראל איננו הנושא היחיד המבדיל את הנכד מסבו. "הוא נגד ריבוי נשים", מספר ר', "והוא פעל להכניס כמה שיותר נשים לתפקידים מסוימים, אבל החברה הייתה קצת נגדו. למשל הוא שלח את הבת שלו ללמוד בגרמניה, ושילם על זה מחיר. השבט שלו התפצל מבחינה פוליטית ורבים לא רצו לתמוך בו, בין היתר בעקבות העניין הזה, כי לא מקובל שבחורה ממשפחה שמרנית תלך ללמוד לבד. המתנגדים שלו בתוך המשפחה ניצלו את העניין הזה נגדו". אל־הוזייל גם ניסה להציב אישה ברשימתו לעירייה, אך הדבר לא צלח עקב ההתנגדות. מאבק אחר שניהל היה מול התנועה האסלאמית, סביב הקמת בית ספר למוזיקה ברהט, צעד שאנשי הדת התנגדו לו.
אם אצל חלק מהבדואים השינוי לרעה ביחס לישראל נובע מהשפעה דתית ואסלאמית, אצל אל־הוזייל מדובר בלאומנות חילונית. בשנת 1996 הוא ייסד את הגרעין הראשוני בנגב של תנועת בל"ד, מפלגה ערבית חילונית. "הוא הושפע מהתפיסה הפאן־ערבית של נשיא מצרים נאצר", מסבירים ברהט. "הוא רואה עצמו כפלסטיני שהוא חלק מהאומה הערבית האחת, ובדואי בסגנון חייו. העמדות שלו שקופות, הוא אומר את מה שהוא חושב".
האידיאולוגיה הלאומנית התפתחה אצל אל־הוזייל בשלב מוקדם בחייו, עוד כשהיה נער. "לשייח' סלמאן אל־הוזייל היו הרבה אדמות", מספר איש מקצוע שעובד עם המגזר הבדואי בנגב. "אחרי מותו, המדינה הפקיעה חלק מהאדמות והעבירה אותם לשבטים אחרים. זה גרם למרירות רבה אצל עאמר". כנער הוא השתתף בהפגנה נגד אחת ההפקעות, ואף ספג מהלומות משוטרים. "זה שינה אצלו כמה דברים. הוא נוהג לומר שעד היום הוא מרגיש לפעמים את הכאב בחזה מהמכות של השוטרים", מספר תושב רהט.
לפני כמה חודשים התגלע סכסוך בין פלסטינים מדרום הר חברון לתושבי רהט, בעקבות טענות על יחס מזלזל של הפלסטינים לאישה מרהט. אל־הוזייל פעל להשכין שלום בין תושבי עירו לאורחים הפלסטינים. בניסיונו להרגיע את הרוחות הסביר אל־הוזייל לתושביו: "כולנו פלסטינים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך רואה בשירות משמעותי בצה"ל ערך עליון, לצד שירות לאומי־אזרחי, ואנו מחנכים את התלמידים לאור ערך חשוב זה. לא מקובלת עלינו כל אמירה אחרת בנושא זה בתחומי מערכת החינוך".
ממשרד הפנים נמסר כי "סגן ראש עיריית רהט נבחר ומועסק על ידי הרשות המקומית, ומשכך יש לפנות לרשות לקבלת התייחסות על דבריו והתנהגותו".
עיריית רהט וד"ר עאמר אל־הוזייל סירבו להגיב.
