משבר הקורונה מכה חזק בכלכלות העולם. בארה"ב, שעברה את רף 100,000 המתים מהמחלה, נרשמו יותר מ-36 מיליון מובטלים. על פי המדדים הכלכליים, גרמניה ויפן נכנסו כבר רשמית למיתון וגם אצלנו נערמים נתונים לא מחמיאים.
דו"ח בנק ישראל שפורסם אתמול קובע כי הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על 11.5% והתוצר השנה יתכווץ בשיעור של כ-5%, בתנאי שלא נחווה גל שני של התפרצות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הכל על מסחר נכון בבורסה
וירוס כלכלי: איך השפיעה הקורונה על שוק הזהב?
דין איתמר כדין נצרים: תוכנית המאה תכניס ישובים יהודים למצור
ואולם, בעוד ברחבי העולם מלקקים את פצעי המשבר והשלכותיו הכלכליות, נראה שהבורסות דווקא חוגגות. מאז השפל בשווקים הפיננסיים, ב-23 במרס, זינקו הבורסות, בחלק מהמקרים, בעשרות אחוזים. כך למשל, בעוד בשלהי חודש מרס, רשם מדד הנסד"ק בארה"ב ירידה מצטברת של כ-33% ביחס לשיא. הרי שכיום המרחק עומד על כ-5% בלבד.
גם אצלנו התופעה קיימת, אם כי ברמה מתונה יותר. מדד ת"א 35 נמצא כ-16% מתחת לשיא, בעוד רק לפני כחודשיים הפער עמד על 33%.
האם הבורסות ושוקי ההון בעולם מנותקות לחלוטין מהנזקים הכלכליים שיצר משבר הקורונה?
למעשה תמיד היה קיים פער בין הכלכלה הריאלית – שבאה לידי ביטוי בפרמטרים כגון אבטלה, תוצר, גירעון וכדו' לבין הכלכלה הפיננסית – זו שבאה לידי ביטוי במדדי המניות. שניהם מדברים בסקאלות זמנים שונות ומשבר הקורונה מעצים את הפער הזה במיוחד.
"אי אפשר לומר שיש נתק אבל יש לוחות זמנים שונים. השווקים עולים כי הם מתייחסים לעתיד ובקורונה זה עוד יותר בלט לעין", אומר לנו רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות.
"סגירת המשק וההגבלות על הכלכלה היו יזומות. שוקי ההון הבינו שיש קורונה. העריכו שזה ייקח חודש-חודשיים ואז יפתחו חזרה את המשק. הם הבינו שעד אמצע השנה המצב ישתנה והפעילות תחזור, גם אם באופן חלקי. השווקים הגיבו בהתחלה לעצם הידיעה של הנגיף ונחלשו באופן ניכר, אבל אחרי זה., סביב ה-20 במרס, המגמה השתנתה".
לדברי מנחם, את מה שקורה היום הבורסות הבינו לפני חודשיים. כעת הם מבינים את מה שיהיה בהמשך – סוג של חזרה לשגרה.
"ראינו את זה גם במחירי הנפט. אחרי שירדו לשפל, הבינו שבמחצית השנייה של השנה הביקוש יגדל והפעילות תחזור וגם מעצמות הנפט – רוסיה וסעודיה יגדילו את התפוקה. כלומר השוק יודע להבחין מתי זה משהו פרמננטי כמו שפל ואז באמת אין מה לצפות, לבין מצב שהשוק ידע שהמצב יזום. אמנם קשה אבל יזום, והוא צפוי להשתנות".
עדיין יש תחומים שלא יתאוששו בטווח הקרוב גם אחרי חזרה לשגרה, כמו תיירות ותעופה. אין להם השפעה?
"נכון. אבל הציפיות הן ביחס לתמ"ג הכולל. יש באמת ענפים שימשיכו לסבול, התעופה והתיירות וכל מה שקשור בזה. גם בריטייל, יהיו כאלו שיהיה להם קשה להתאושש. כך גם תחום המשרדים. אבל מצד שני יש הרבה ענפים שמחזקים את התוצר – ציוד רפואי למשל, טכנולוגיה על כל גווניה. המניות הללו עולות בצורה מרשימה".
מנחם מצביע על פרמטר נוסף שמשפיע על הלכי הרוח בשוקי ההון ונראה קצת מנותק מהמציאות הכלכלית: "הדו"חות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה מחולקות לשניים. חלק אחד זה מה היה – פירוט ההפסדים או הרווחים וכו'. אבל יש חלק שני וזה ההערכות ותחזיות להמשך. הרבה חברות מפרסמות תחזיות אופטימיות וזה מביא את המשקיעים ומוסיף למגמה החיובית בשווקים".
ומה הסיבה לפער המתמשך בין הבורסות בארה"ב לבין הבורסות בארץ? אצלנו העלייה מתונה יותר
"המגמה היא דומה, אבל זה נכון שיש פער. הסיבה לפער היא שאצלנו יש עוד כמה דברים ש"מעמיסים". למשל אי ודאות פוליטית ובחירות שחווינו. סוגיות ביטחונית-מדינית. אין עדיין תקציב וכו' כל אלו גם כן משפיעים וגורמים לעליות מתונות יותר".
| ReplyForward |
