"הפלסטינים מסתערים על השטח ואין מי שיעמוד מנגד"

ב־26 ביוני 2019 הבחין ידידיה בן־זמרה, הרבש"ץ של עמיחי, היישוב של מפוני עמונה, בעשרות דגלונים נעוצים במקומות שונים ברחבי הגבעה החולשת על היישוב הצעיר. "זה היה נראה מוזר", הוא מתאר. "כאילו הגיע מהנדס וסימן סימונים לבנייה עתידית. דבר נוסף שגיליתי היה פתיחה של דרך חקלאית לציר בעל מספר נתיבים. התקשרתי לחטיבה כדי לברר מה קורה, הם ביררו עם המת"ק, ושם ענו שמדובר בעבודות חקלאיות שמתואמות איתם. הם המשיכו עם הסיפור הזה של 'עבודות חקלאיות' חודש קדימה, עד שזה כבר היה מגוחך כי כל בר דעת ראה בוודאות שאלו לא עבודות חקלאיות".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב
– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה
– ביטול התיאום הביטחוני: הפלסטינים צריכים לדאוג יותר

שבועיים לאחר מכן, טרטורו של הבאגר כבר התריע באוזני תושבי עמיחי שמשהו חדש מתחיל: "חברי יוסי בן־ברוך דחק בי שוב ושוב שאעלה איתו לראות מה קורה בגבעה מעלינו. ממש לא רציתי", מתאר אביחי בוארון, שהוביל את המאבק להסדרת עמונה ולהקמת עמיחי. "אחרי שנים של מאבק ציבורי אתה רוצה קצת שקט. אבל יוסי לא ויתר ועלינו לשם, בעצם כדי להוכיח לעצמנו שמדובר בדרכים חקלאיות ושאפשר לחזור לשגרה. התחלנו לדבר עם הפועלים הערבים, והם מצידם נפתחו בפנינו וסיפרו לתדהמתנו שבמקום מתוכנן לקום יישוב ערבי חדש, שהם מכשירים מגרשים ושתוך חודשיים תיסלל פה מערכת כבישים. הם לא ניסו להסתיר מאיתנו כלום. קבלן העבודה אמר שהכול מתואם עם חוסאם, הסגן של ראש מפקדת התיאום והקישור (רמת"ק) בנימין. רק אז התחלנו להבין שמשהו גדול מתרחש מתחת לאף שלנו. עלינו שוב מול המת"ק וניסינו להבין מה קורה, ועדיין הצבא דיבר בשפה של פריצת דרכים חקלאיות".

אביחי בוארון: "בשעה שלמדינת ישראל אין מדיניות נוכח שינוי המצב האסטרטגי בשטח, הפלסטינים מנצלים את החלל ומשפיעים על ההתיישבות היהודית ביו"ש, ואף אחד לא עומד מנגד"

בוארון מפקפק בכך שכל הגורמים בצבא ידעו במה מדובר. "הגיע לכאן המח"ט אסמן (אל"מ שרון אסמן, אז מפקד חטיבת בנימין), ואחריו תא"ל ערן ניב, מפקד אוגדת איו"ש. ראינו איך המציאות מתחוורת בפניהם, כאילו נופלת להם לבנה על הראש. שעה אחרי שניב יצא מעמיחי הוא התקשר אלינו מהדרך: 'תישארו במקום, אני מגיע עם אלוף פיקוד מרכז'. ראינו איך הערכת הדרג הצבאי משתנה מקצה לקצה, מה שגרם לנו לחשוב האם מתפ"ש ידע על הכוונות המקוריות בזמן אמת והסתיר הכול מהדרג המבצעי. הרי לא יכול להיות שאנחנו כאזרחים ערים לנעשה יותר ממנהלת התיאום והקישור. האם ההסתרה הזו נועדה לאפשר לרשות לתפוס שטח?"

על פי בוארון, "קבלן הכבישים בתמימותו אומר לנו שהכל מתואם עם חוסאם סגן הרמת"ק, ומאידך הרמת"ק מדווח למח"ט ולדרגים המבצעיים שמדובר בדרכים חקלאיות. יותר מזה, היזם בתצהיר שלו מתאר ישיבות תיאום עם הרמת"ק סא"ל אלעד גורן, שבאחת מהן הם מציעים ליזם להתחיל לבנות רחוק ואז להתקדם".

מדי פעם פוקדים את המקום רוכשים פוטנציאליים, בעיקר זוגות צעירים. "לפני כחודשיים ראיתי במעלה הגבעה רכב", מספר בן־זמרה. "עליתי לכאן ופגשתי פה סטודנט ממזרח ירושלים שלומד רפואה באיטליה. הוא דיבר עברית שוטפת והסביר שהוא מחפש דירה כדי שההורים לא ישבו לו על הראש. הוא היה מופתע לגלות את עמיחי ממול, וכשהצבעתי על היישובים בגוש – שם עדי־עד, הנה שילה, זה עמיחי – ההפתעה שלו גדלה. לא היה לו מושג שיש במקום התיישבות יהודית סמוכה. הוא קיבל מידע על יישוב יוקרתי פלסטיני, ופתאום הוא רואה שהוא בקו עימות".

כל ההתרחשות הזו מתחוללת 50 מטר בלבד מקצה שטח השיפוט של עמיחי. נראה שזהו מקרה ראשון מסוגו בהיסטוריה של הסכסוך, שבו שני יישובים חדשים – יהודי ופלסטיני – קמים מלכתחילה זה מול זה. כאילו ניצבים לסוג של דו־קרב. זה לא רק המיקום אלא גם העיתוי: על פי תצהירו של היזם, האדמות שעליהן נבנית העיירה החדשה נרכשו בין אוקטובר 2018 לפברואר 2019, כלומר כחצי שנה לאחר שמפוני עמונה עלו על הקרקע בעמיחי.

"על פי הסיכום שלנו עם ראש הממשלה", אומר בוארון, "יכולנו לבחור את המיקום ליישוב החדש ברחבי מועצת בנימין. לאחר התלבטות ארוכה בחרנו במיקום הנוכחי, כי עמיחי יוצר רצף התיישבות יהודי מראש־העין, אלקנה ואריאל בואכה רחלים, עלי ושילה. עמיחי הוא היישוב המזרחי ביותר ברצף הזה, והוא נושק לדרך אלון ולבקעת הירדן. למעשה זהו הפרוזדור הישראלי היחיד ממערב למזרח, שתוקע טריז ברצף טריטוריאלי פלסטיני עתידי. אולי זה מה שמסביר את הלחץ ההולך וגובר של הרשות הפלסטינית על גוש שילה מדרום ומצפון. התחושה שלנו היא שהם עושים הכול במטרה לחדור את הפרוזדור הישראלי הזה וליצור נתק בין היישובים".

דברים שאמר אלוף פיקוד המרכז נדב פדן בסיור שערך במקום, מחזקים את תחושות אנשי עמיחי. על פי גורמים שהשתתפו בסיור, העריך פדן שמדובר בעמדה קדמית שהרשות תופסת, ושממנה יצאו "שתי אצבעות" כלשונו, לעבר יישובי גוש שילה.

קרן קיימת לפלסטין

מאחורי בניית הכפר החדש, פרויקט אחד מתוך כמה מסוגו ברחבי יו"ש, עומד איש העסקים הקנדי־פלסטיני חאלד סבאווי (36), מהנדס בהכשרתו ויזם בתחום האנרגיה הירוקה. את המיזם מנהלת חברת 'טאבו', הפועלת תחת Union Construction and Investment (בקיצור: UCI), אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בשטחי הרשות הפלסטינית. סבאווי הוא המנכ"ל שלה.

מקור משפחתו של סבאווי הוא בכפר סלמה שליד יפו. הוא גדל על חלום השיבה, וכיום מטפח במרץ את חזון פלסטין השלמה. היוזמה שלו משלבת עסקים עם אידאולוגיה: למנוע את התרחבותן של ההתנחלויות הישראליות. טאבו היא חברה משווקת שעובדת שכם אל שכם עם הרש"פ, ומשמשת כקבלנית משנה שלה.

המיזם של סבאווי מתבסס על כך שרבות מהאדמות ביו"ש אינן רשומות על שם איש. החברה מתחקה על זהות הבעלים המקוריים ויורשיהם, רוכשת בדרך זו שטחים נרחבים באזורים שונים, ו"הופכת" אותם לחלקות רשומות עם שטרות בעלות. על פי החברה, החוק העות'מאני מאפשר לישראל להכריז על קרקעות לא רשומות כ"אדמות מדינה" ולבנות עליהן יישובים יהודיים. כדי למנוע זאת, הם יוצרים מסלול מקביל: מסמנים ורוכשים קרקעות לא רשומות, ומציעים לפלסטינים מהארץ ומהעולם לקנות מהם חלקת אדמה. החברה מקבלת על עצמה את הטיפול בכל ההליך הבירוקרטי של ביצוע הרכישה מהיורשים הרבים, מציעה תנאי מימון נוחים, ודואגת לפיתוח הסביבתי של הקרקעות.

קהל היעד של הסחורה החמה הוא לא רק המקומיים אלא גם פלסטינים בפזורה וערביי ישראל. באתר שלה מציגה החברה את רכישת הקרקעות כצעד שאיננו נדל"ני בלבד אלא "השקעה מוסרית", שכן "על ידי רכישת חלקת אדמה בפלסטין ורישומה על שמך, תרמת להגנת האדמות הללו מפני שוד שלא כדין… רק שליש מהאדמות הפלסטיניות רשומות. החזקת אדמות בפלסטין מגינה עליה מפני ביזה והתיישבות בלתי חוקית, ותומכת בזכות הבעלות והשלטון על אדמות אלה בידי הפלסטינים". החברה מדגישה שההשקעה מתאימה לכל פלסטיני מכל מקום בעולם, שכן היא מחברת אותו לזהותו ולמורשתו ו"מאפשרת לו להחזיק חלקת אדמה עבור עצמו וילדיו ובמשך דורות אחריו".

בתנועת רגבים מסבירים כי הפעילות המדוברת היא חלק ממהלך נרחב של הרש"פ ליצירת הסדר מקרקעין ורישום בטאבו, מהלך שהחל לפני כעשור. "עד 67' הבריטים והירדנים פעלו לרישום הקרקעות בטאבו, והם כיסו כ־30 אחוז משטחי יו"ש", אומר ישי חמו, רכז יו"ש ברגבים. "התהליך הזה נעצר אחרי מלחמת ששת הימים, שלאחריה מדינת ישראל הכריזה על התליית ההסדר ואמרה 'אנחנו פה באופן זמני ולכן אין טעם שנשקיע פה בתהליך של ההסדר'. כידוע הזמני הזה לא כל־כך זמני, ובעוד שישראל לא החליטה להמשיך בהסדר מקרקעין, הרש"פ נכנסה לתמונה. זה תהליך יקר ומורכב של רישום, מדידות, פרצלציה. מעבר למורכבות, רק הריבון בעצם יכול לחלק קרקעות. יש פה אמירה ריבונית ברורה".

מטרת המיזם כפולה אפוא: דיור בר־השגה לפלסטינים, והגנה על "אדמות פלסטיניות" מפני התיישבות ישראלית. סבאווי ואנשיו פונים באופן יזום לתושבי הכפרים ושואלים למי יש קרקעות באזור. אם הן לא רשומות הם מבקשים לרשום אותן, ובעצם מציעים לייצר יחד מיזמי מגורים באופן שיבצר את הבעלות על האדמות כנגד "האיום והתוקפנות של המתנחלים", כפי שנכתב באתר. הגורמים המעורים בנושא לא באמת יודעים כיצד סבאווי עובד מול בעלי הקרקעות, חקלאים ברובם. לא ברור אם הוא קונה מהם את הקרקע, או מציע להם עסקה של חלוקת רווחים. לפי אחת ההשערות, הרש"פ מעודדת את החקלאים "לקחת כמה שקלים" ולשחרר לסבאווי את הקרקע כדי שיוכל להתקדם עם הפרויקטים.

ב"יום האדמה", שאותו מציינים הפלסטינים ב־30 במרץ, פרסמה החברה בדף הפייסבוק שלה תמונה שממחישה את שאיפותיה: מפת ארץ ישראל שבטבורה כיפת הסלע, דגל פלסטין מונף לימינה, שמש של יום חדש זורחת מעל שתיהן, וברקע גבעות "הגדה המערבית". המסר ברור: בדונם ועוד דונם נפדה את פלסטין.

בשנים האחרונות זוכה סבאווי הצעיר להכרה ברחבי העולם הערבי, הן בעקבות יוזמותיו העסקיות הירוקות והן בגין היוזמות האידיאולוגיות־חברתיות שלו. בשנת 2012 דורג במגזין 'ערביאן ביזנס' במקום ה־195 מתוך 500 הערבים המשפיעים ביותר. על פי סוזאן אבו אל־הווא, אקטיביסטית אמריקנית ממוצא פלסטיני ופעילת BDS, "טאבו הוא הפרויקט הפלסטיני הבולט ביותר, מכיוון שהוא נוגע בגרעין המאבק הפלסטיני שלנו ועוזר לנו לרפא את הפצע הגדול ביותר שלנו באובדן ארצנו באופן ישיר ומעשי. בעוד שכל העשייה הפוליטית עד כה צמצמה את גודל פלסטין, פרויקט טאבו התרחב וביסס את נוכחותנו במולדתנו".

מדלג על הגבעות

"החוכמה המשפטית של סבאווי", מציין בוארון, "היא שאחרי שהוא קונה קרקעות הוא מחלק אותן למגרשים ומוכר אותם לאנשים פרטיים. זה מכניס את כל האירוע לשדה של זכויות קניין פרטיות של אדם, ואז קשה לטעון טענה קניינית או מדינתית כי זכויות קניין פרטיות זה קודש הקודשים של המשפט, בוודאי ביו"ש כשהכול עטוף בשמירה על זכויות אדם, ובוודאי כשהיחס של מערכת המשפט ליו"ש היא שהשטח כבוש וחלים עליו הדין הבינלאומי ודיני הכיבוש".

זו לא תמונת מראה?
"את נוגעת בשורש העניין. בסוף כשמקלפים את כל השכבות המשפטיות, שורש העניין הוא המאבק על הארץ. בסוף זה אנחנו או הם, ומבחינתנו אלה אנחנו. הם חכמים, יצירתיים ולא פראיירים, ועושים שימוש בכל הכלים שיש להם כדי לחנוק בפועל את ההתיישבות היהודית – במקרה שלנו הם בונים עיירה חדשה במרחק 50 מטר מאיתנו. לא חסר שטח פנוי, אבל בכוונת מכוון הם בוחרים דווקא להיצמד אלינו ולהצר עלינו. לפי הסכמי אוסלו, כשמקימים עיר פלסטינית זה אירוע אסטרטגי שצריך לעלות למוסד שנקרא הוועדה האזרחית העליונה – ועדה פלסטינית־ישראלית משותפת. הוועדה לא פעילה כי היישום של הסכמי אוסלו נתקע לפני יותר מעשרים שנה. בשעה שלמדינת ישראל אין מדיניות נוכח שינוי המצב האסטרטגי, הפלסטינים מנצלים את החלל ומסתערים על השטח באופן שמשפיע על ההתיישבות היהודית, ואף אחד לא עומד מנגד".

מה בעצם אפשר לעשות, בשטחי B מותר להם לבנות כאוות נפשם, לא?
"בעיניי אנחנו כבר אחרי עידן שטחי B ,A ו־C. אנחנו טועים ללכת אחרי המונחים האלו, כשהפלסטינים לא מתייחסים אליהם בכלל. במטרה לתפוס שטח הם פיתחו כלי עבודה מתאימים ל־A ו־B. בשטח C יש להם כלי עבודה אחרים. הם מגישים בקשות למִנהל, וגם אם הוא לא מגיב או לוקח לו זמן לקבל החלטה, הם כבר קובעים עובדות. כל זה בשעה שאנחנו הישראלים בונים בצמצום ובדוחק, צמוד לדופן היישובים, מסביב לגדר ובשנים האחרונות גם לגובה. אני כבר לא מדבר על העיקרון הציוני של תפיסת שטח שנס לֵחו. האמריקנים מתווים לנו עיקרון: don't skip a hill – 'אל תדלג לגבעה הבאה'. אז אנחנו חנוקים בתוך היישובים, אבל הם חוגגים ומשתלטים על השטחים הפתוחים בלי לעשות חשבון לאף אחד. האמירה שלנו צריכה להיות: יש שטח בנוי יהודי, יש שטח בנוי פלסטיני, את השטח הפתוח שבתווך צריך לחלק בין הצדדים".

אתה רומז למדינה פלסטינית?
"אני לא מדבר ברמה המדינית, למדינה יש משמעויות אחרות. בעולם הערכים שלי אני לא יכול לחיות עם המושג הזה מדינה פלסטינית במולדת הישראלית, אבל בוודאי שיש רשות מוניציפלית שמנהלת את השטח ועכשיו הדיבור צריך להיות איך מחלקים את השטח. עם כל הכבוד לחלוקה של פונדק, הירשפלד וביילין באוסלו – התוצאה היא שהיישובים היהודיים נחנקים תחת הבנייה הפלסטינית. אתה מבקש מהממסד הישראלי לצמצם את הבנייה של הרשות הפלסטינית ולמנוע ממנה לשבת על הראש שלך, אבל הממסד הישראלי יושב באפס מעשה ונתלה בתילי תילים של הלכות למה אי־אפשר למנוע מעיירה שלמה לקום מעל גוש התיישבות יהודי.

"צריך להבין שמדובר באירוע הרבה יותר גדול ממה שקורה אצלנו בעמיחי. אנחנו רואים את אותה פעילות בשטחים הפתוחים באזור מעלה לבונה ובאזור אריאל. כמעט בכל יישוב אפשר לראות איך הדרכים הפלסטיניות חולשות על נקודות יהודיות וצירים ישראליים. מה שקורה בשנים האחרונות מעיד שהצד הישראלי ויתר על כל השטח, למעט היישובים הישראליים. ההתיישבות הולכת ונחנקת, ובסופו של דבר תוכנית טראמפ תביא לכך שכל היישובים הישראליים ייהפכו למובלעות בפלסטין. זה איום ונורא. לשם הרשות חותרת".

הופכים למובלעות

בנובמבר 2019 הגיש עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את חברת טאבו, עתירה נגד אלוף הפיקוד פדן, בטענה שצה"ל לא הגן על העותרים מפני ישראלים שהגיעו להפריע לפעולות הבנייה במקום. לטענת החברה, בעקבות מחאת תושבי מרחב שילה נעצרו העבודות, נוצר עיכוב של 75 ימים בביצוע הפרויקט ולא הובאו למקום לקוחות פוטנציאליים.

מבחינה משפטית מדובר כאמור בשטחי B, שבהם לפלסטינים זכויות אזרחיות וישראל לא יכולה להתערב, אלא אם כן מדובר באירוע ביטחוני. כיוון שכך נדרשו בכירים בצה"ל לחוות את דעתם אם יש צורך ביטחוני שמצדיק את הפסקת הבנייה בסמוך לעמיחי.

סבאווי ואנשיו פונים לתושבי הכפרים ומציעים להם לייצר יחד מיזמי מגורים באופן שיבצר את הבעלות על האדמות כנגד "האיום והתוקפנות של המתנחלים", כפי שנכתב באתר

שני דיונים נערכו בנושא במחלקת בג"צים שמייצגת את המדינה ואחראית על גיבוש עמדת המדינה: בדיון הראשון בנושא, שנערך אצל המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, הציגו בכירים בצה"ל את עמדתם לפני היועצים המשפטיים: מדובר בשטח שולט על עמיחי וגוש שילה, ומבחינה ביטחונית יש כאן איום משמעותי. הקצינים הסבירו כי מתוכנן להיסלל כביש ראשי בין העיירה העתידית לגוש שילה, וכי הוא יהווה איום על המתיישבים היהודים. במענה לטענת היועצים המשפטיים כי לא חסרים מקומות אחרים שבהם מתקיימת סמיכות בין יישובים פלסטינים לישראליים, השיבו כי כאשר מדובר במצב בעייתי נתון נאלצים להתמודד איתו, אבל אין סיבה ליצור בעיה במו ידינו.

אף שבדיון הזה נראה היה כי אותם גורמים הצליחו להטות את דעת היועמ"שים כי יש מקום לשקול את עצירת הבנייה הפלסטינית, כאשר הנושא הגיע לפתחו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט המטוטלת נעה לצד השני. האלוף פדן חזר על הטיעונים הביטחוניים, אולם היועמ"ש שלל זאת וקבע כי הצבא יכול לספק ביטחון באמצעים שונים. לטענתו אי־אפשר ליצור סדר יום מדיני משיקולים ביטחוניים ולהפקיע מהרש"פ את זכותה לנהל את החיים האזרחיים בשטחה, כמו גם להפקיע מהבונה את זכויות הקניין שלו. שר הביטחון דאז נפתלי בנט החזיק בעמדה ביטחונית שטענה כי אין לאפשר את הבנייה נוכח השלכות הרוחב של המקרה, אולם בהתאם לעמדת מנדלבליט הודיעה המדינה לבג"ץ שתאשר לבנות ואף תגן על הבנייה ככל שיהיה צורך בכך.

"מה שבעצם אמר מנדלבליט", מסכם בוארון, "זה שאם באמת הדרג המדיני יחליט שזוהי חריגה מהאמור בהסכמי אוסלו ושהיא לא מאפשרת לרש"פ לבנות בנייה אזרחית בשטחי B בצמוד להתיישבות ישראלית – זה כבר יהיה עניין מדיני ולא סוגיה משפטית. ואת זה, לצערנו, הדרג המדיני לא עשה. חברת טאבו והיישוב עמיחי הם לא הסיפור פה. זה מקרה מבחן, שמהווה טריגר לפקוח את העיניים לנעשה סביבנו. מה שמטריד אותי זה שבעוד 10־15 שנים נהיה מובלעות ישראליות בפלסטין. אנחנו רואים בפועל איך הפלסטינים חותרים לזה ומצמצמים טווח. זה לא שהייתה מצוקת דיור בתורמוס־עיא ולכן באו לבנות ליד עמיחי. המטרה פשוטה: ליצור טבעות חנק. אלה לא תחזיות אפוקליפטיות או תיאוריות קונספירציה – זו המציאות שלנו, וכדאי שנפנים אותה".

ההליך המשפטי בעיצומו, אבל המתיישבים מרגישים שגורלו כבר נחרץ. "המדינה כבר הודיעה מהי עמדתה ביחס לסוגיה, והיא לתת מענה בשטח לעותר ולדרישותיו. ככה שניתן לומר שההליך מוצה", מסכם בוארון.

תגובות

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, גורמי המנהל האזרחי, אוגדת איו"ש ופיקוד המרכז הכירו את העבודות שמתבצעות בשטח B. המנהל האזרחי אמון על מימוש סמכויות אזרחיות בשטח C בלבד. בנייה פלסטינית בשטח A ו־B אינה מצויה תחת אחריותו. חריגות בנייה שמוגדות כסכנה ביטחונית מצויות באחריות מפקד פיקוד המרכז.

אנו ממליצים לגורמים שהטעו אתכם לבדוק עצמם בשנית לפני שהם מכפישים על גבי העיתון את משרתי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, שפועלים בשיתוף פעולה מיטבי עם כלל גורמי הביטחון בגזרה על מנת לשמור על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ואזרחיה".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל בשיתוף המנהל האזרחי אחראים על אכיפת דיני התכנון והבנייה ביחס למגזר הפלסטיני, בשטחי C בלבד. במקומות שבהם הבנייה בשטחי B מייצרת אתגר ביטחוני חדש, מתבצעות פעולות להבטחת ביטחון התושבים. פעולות נגד בנייה בשטחי B מתקיימות בהקשרים ביטחוניים בלבד. בעניינו של המרחב המדובר הוגשה עתירה לבג"ץ, והסוגיה תלובן במסגרת ההליך המשפטי".

עו"ד מיכאל ספרד, שמייצג את חברת 'טאבו' של איש העסקים חאלד סבאווי, מסר בתגובה: "קשקוש מוחלט. הם מפנטזים שהעולם סובב סביבם. יש לפלסטינים מצוקת דיור ויש פה משקיע קנדי עם פרויקטים בכל רחבי הגדה, שנועדו לעשות מה שעסקים עושים: כסף".