כיצד ייתכן שנגיף הקורונה דוגר במשך ימים בבית ספר ומדבק למעלה מ-104 תלמידים ועוד כמה אנשי צוות, והוא מתגלה רק כשכבר מאוחר מידי? בשלב הזה, היה מצופה כי במערכת הבריאות ובמשרד החינוך יהיו ערוכים למצב כזה ונותנים מענה מידי לאיתור מקרי הדבקה ולעצירת ההתפרצות. בפועל, מאשימים מומחים לבריאות הציבור, שוב אנשי המערכת שולפים מהמותן ומגיבים תוך כדי אירוע.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "השבועות האחרונים היו נקודת שינוי בלוחמת הסייבר המודרנית"
– 20 שנה לנסיגה: צה"ל לא ניצח, את המחיר אנחנו עדיין משלמים
– המגמדים את שרת המשפטים שקד שכחו כמה דברים
במסיבת עיתונאים חמורת סבר האשים אתמול (מוצאי שבת) ראש הממשלה נתניהו כי הציבור "שכח" את הכללים הבסיסיים לשמירת מרחק, עטיית מסכה ושמירה על היגיינה ואמר כי יש "התרופפות כללית במשמעת". נתניהו הזהיר שאם המגמה תימשך ייתכן שיהיה צורך להחזיר את ההגבלות, ואמר שהימים הקרובים נקבעו כ"ימי מבחן".
"שוב אנחנו רואים כיצד ראש הממשלה נתניהו ומשרד הבריאות בוחרים בהפחדת הציבור ודיווח נתונים חלקיים אחרי שכבר הוכח שזה לא מה שעובד", מגיב פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה. פרופ' לוין, לצד עמיתיו באיגוד רופאי בריאות הציבור, עומד כבר חודשים כנביא בשער ודורש את שיתוף מומחי בריאות הציבור בקרב מעגל מקבלי ההחלטות. "אנחנו פשוט רואים שלא הפיקו את הלקחים עם ירידת התחלואה וממשיכים במדיניות ההפחדה, תוך שלא מתבססים על קבלת החלטות מבוססת נתונים ומשותפת לכלל הגורמים הרלוונטיים. לא נצליח לשמור כך על אמון הציבור", אומר לוין.
התנהלות משרד הבריאות בכל הקשור לאיתור מוקדי התחלואה החדשים, המערכות לדיווח ואיתור חולים חדשים, מערך החקירות האפידמיולוגיות לאיתור מקורות תחלואה ועוד עומדים כעת לביקורת ציבורית מצד אנשי מקצוע, ולא בכדי. אחרי שהתמודדו בהצלחה עם מציאות לא מוכרת ומפתיעה, מצופה היה כי לבכירי מערכת הבריאות יהיו יותר תשובות מאשר שאלות ובעיקר מענה מידי וברור יותר לקורונה – מבלי לאיים שוב בסגירת המדינה.
ממצאי דו"ח עמדות של מומחי בריאות הציבור בישראל, שהוכן בשבוע שעבר במסגרת מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום ומפורסם כאן לראשונה, מעלה תמונת מצב עדכנית של עמדותיהם של אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור בנוגע לקבלת ההחלטות במהלך משבר 19-COVID בישראל. על פי הדו"ח, משתקפת תמונה עגומה של ניהול מצב חירום בבריאות הציבור ללא שיתוף מספק של אנשי מקצוע וללא שקיפות והתייחסות מספקת לציבור, אשר מתבטאת גם באמון נמוך בדרג הפוליטי. ממצאי הדו"ח מצביעים על כשלים אפשריים המחייבים בדיקה מקצועית מעמיקה. על פי ממצאי הדו"ח מומלץ להקים צוות תחקור רב-מקצועי עצמאי אשר יבחן לעומק את תהליכי קבלת ההחלטות בתחום בריאות הציבור במשבר הקורונה בישראל.
המחקר, שהתבסס על שאלונים אשר נשלחו למומחי בריאות הציבור במערכות הסיעוד, סגל אקדמי, עובדי מעבדה, וטרינריה, קידום בריאות ועוד העלה כי כ-60 אחוזים מהמשיבים סברו במידה רבה או רבה מאוד שהאמצעים שהתבקשו על ידי משרד הבריאות היו חשובים על מנת להפחית או למנוע את התפשטות נגיף הקורונה עם הגעתה לישראל. עם זאת, 74 אחוז מכלל המשיבים סברו שתהליך קבלת ההחלטות התנהל בשקיפות במידה מועטה או כלל לא ו- 53.6 אחוז סברו במידה מועטה או כלל לא שהייתה למשרד הבריאות מערכת סדורה, מלאה וברורה של פעולות למניעת התפשטות הנגיף. מידת האמון של אנשי מערכת בריאות הציבור בגורמים הפוליטיים הייתה נמוכה משמעותית. 14.3 אחוז מהמשיבים העריכו במידה רבה או רבה מאוד את האמון בראש הממשלה, 13.4 אחוז בכנסת. רק 4.5 אחוז מכלל המשיבים העריכו את האמון בשר הבריאות.
הממצא המעניין ביותר בסקר שנערך בקרב המומחים הוא כי רוב המשתתפים (60.7 אחוז) סברו שרמת היעילות של ההנחיות לא נמסרה כלל לציבור או נמסרה במידה מועטה, וההנחיות הרשמיות לא נמסרו בצורה כזאת שתאפשר לציבור להיערך להן. "אנשי המקצוע מחוץ להנהלת משרד הבריאות קוראים במשך שבועות וחודשים לשתף מעגל רחב יותר של אנשים מאשר רק אלה שיש להם את אותה דעה, והדברים לא התקיימו באופן בולט", מציין פרופ' לוין.
"ההמלצה שלנו היא להקים צוות מקצועי שיתחקר את מה היה כדי להפיק לקחים והמלצות לעתיד. אותנו לא מעניינת ועדת חקירה, ולא כל מיני קריאות של פוליטיקאים. אנחנו דורשים תחקיר על גל התחלואה הראשון". דוגמא להפקת הלקחים המצופה לדעתו של פרופ' לוין היא ביומיים האחרונים, סביב גילוי התחלואה הנרחבת במספר בתי ספר בישראל. "איך לא הצליחו לזהות את תחלואת הקורונה לפני שהבינו שיש בגימנסיה בירושלים למעלה מ-100 נדבקים? מדוע אין נוהל מסודר שאומר לכל בעל תפקיד בבית הספר מה תפקידו לפני ובמהלך גילוי אירוע תחלואה. נוהל למורה ולמנהל ותלמיד ולהורה – לא צריך להמציא את הגלגל. על המערכת אסור לעסוק בכל רגע רק בכיבוי שריפות. מישהו צריך להרים את הראש ולכוון שיטת עבודה ונוהל מסודר", טוען פרופ' לוין.
ועדיין: אנחנו ככל הנראה לא עומדים בפני גל תחלואה חדש. דרישת משרד הבריאות לסגור שוב את כל מערכת החינוך העל-יסודית בישראל בשל מקרי התחלואה בשני בתי ספר באזור ירושלים היא מוגזמת. מצופה היה ממומחי מערכת הבריאות והחינוך לאתר מוקדי תחלואה ולעצור את שרשרת ההדבקות, ולא לרצות להחזיר אותנו שוב לימי הבידוד החברתי ושיתוק המשק.
