גם אם השמש מאירה, ואנשים מסתובבים בחוץ ובפנים ללא מסכות, משבר הקורונה עדיין מכה גלים בכלכלה הישראלית. יותר ממיליון ישראלים נרשמו כדורשי עבודה בחודשים מארס ואפריל, ומספר המובטלים בישראל עבר את רבע כוח העבודה (26%). עם החזרה לשגרה, יותר ויותר עובדים חוזרים לעבוד – אבל מנגד עסקים מצטמצמים ונסגרים, ועובדים רבים מגלים שאין להם מקום עבודה לחזור אליו. שיעור האבטלה עוד אינו ברור – אבל ברור שישראל מעוניינת שכמה שיותר עובדים יחזרו לעבודתם ויצאו ממעגל האבטלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצוקת ענף התיירות: העובדים מעדיפים דמי אבטלה על חצי משרה
– הפרלמנט האוסטרי הכריז: חיזבאללה הוא ארגון טרור
– ביקורת אמריקנית על התנגדות מועצת יש"ע לריבונות: "גן ילדים"
הרצון להוציא כמה שיותר עובדים ממעגל האבטלה ולהחזיר כמה שיותר עסקים לפעילות סדירה הביא לפרסומה הנמהר והמר של תוכניתו של שר האוצר ישראל כץ לעידוד התעסוקה. לפי הפרסום, יינתן לעסקים מענק בסך 3,500 שקל על כל עובד שחזר לעבודה החל ב־1 במאי, ומענק בגובה 7,500 שקל על כל עובד שחזר לעבודה החל ב־1 ביוני. המענק יינתן בארבע פעימות בחודשים יולי ואוקטובר, כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את המענק ואז מפטרים אותו.
זהו מענק "פשוט, ישים ויעיל, שנועד להחזיר יותר ממיליון מובטלים לשוק העבודה מהר ככל האפשר במטרה להביא את המשק לצמיחה מהירה", אמר שר האוצר. אבל פשטותה של התוכנית הוא גם חסרונה הגדול. התוכנית אינה מבדילה בין עסקים, אינה בודקת מה היקף הפגיעה בעסק ומה מידת השרידות שלו, ואינה מגבילה בתקרה את גובה הפיצוי.
עסקים שחזרו מוקדם יותר לעבודה אף שהיקף פעילותם היה נמוך יותר אינם זכאים למענק, או שיקבלו מענק נמוך יותר. דווקא עסקים שהתאמצו והשאירו את העובדים שלהם בעבודה, או שמיהרו להחזיר אותם מיד כשהיה ביכולתם על אף המחיר היקר, נענשים כעת על מאמציהם. עסקים שלא היו מוכרחים לצמצם פעילות ובכל זאת ניצלו את ההזדמנות כדי לשלוח את עובדיהם לחל"ת מתוגמלים עכשיו בסכומים גבוהים על החזרת כל עובד שמראש לא היו חייבים לשחרר. חנויות הרחוב הקטנות, מהעסקים החלשים במשק, לא יהיו זכאיות למענק מכיוון שחזרו לפעילות לפני 1 במאי. גם תעשיינים ועסקים שהמשיכו לעבוד במהלך משבר הקורונה לא יהיו זכאים למענק.
המענק לא יוגבל במספר העובדים או בהיקף הפגיעה בהכנסות העסק. אין גם קשר בין המענק לגובה השכר של העובד. ככל שהעסק מעסיק יותר עובדים, כך המענק שיקבל גבוה יותר. עסק המעסיק אלפי עובדים בשכר מינימום יוכל לקבל עשרות מיליוני שקלים במענק, בלי שייבחן היקף הפגיעה בעסק. זהו ניצחונם של הקמעונאים הגדולים: קבוצת העסקים הגדולים בראשותו של הראל ויזל לחצה לכל אורך התקופה לתת מענקים תמורת כל עובד שישוב לעבודה, והתוכנית הנוכחית מעניקה להם סכומי עתק על מגש של כסף.
התוכנית מייצרת מערכת תמריצים גרועה, שתתנקם בנו אם יגיע גל שני של תחלואה. במקום להתאמץ להשאיר את העסק פעיל ולהחזיק את העובדים, עסקים יעדיפו לשלוח את כל עובדיהם ללשכת התעסוקה, ולחכות לפיצוי. ככל שיתארך משך הזמן שהעובדים יושבים בבית – כך המענק שיקבלו יהיה גדול יותר. הדבר יגזור עלינו קיפאון מתמשך וחורבן כלכלי.
לפעמים עדיף לפרסם תוכנית חלקית מלהשאיר עסקים באי ודאות. אבל התוכנית הזאת עשויה ככברה ועלולה להביא יותר נזק מתועלת. משרד האוצר צריך לשקול מחדש כיצד הוא מתנהל מול המגזר העסקי במשבר הקורונה. האינטרס לחזור לפעילות הוא קודם כול של בעל העסק, שרוצה לפצות על ההפסדים שצבר ולהתחיל להרוויח. עסקים הם גם בעלי התמריץ הגדול ביותר להחזיר את העובדים שלהם לעבודה, משום שברוב המקרים הם מוכשרים ומיומנים, ועסקים לא רוצים להכשיר מחדש את כל כוח העבודה שלהם. מנגנון החופשה ללא תשלום ומענקי הפיצויים מייצר למעסיקים אפשרות לשבת על הגדר ולחכות לפיצוי. זה לא מקדם את העסקים, לא מקדם את העובדים ולא מקדם את הכלכלה.
