המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית קדם למגפת הקורונה העולמית. התפרצות הנגיף הייתה קטלנית גם לכלכלה הפלסטינית, כאשר על פי ההערכות כ-70 אחוזים מההכנסות של הפלסטינים ירדו וההפסדים מסתכמים בכ-3.2 מיליארד דולרים. בשל כך, הכריזה הממשלה הפלסטינית על הקמת קרן סיוע לנפגעי הקורונה, וברשתות החברתיות החלו כבר הדיבורים על שחיתות שלטונית ועל זליגת כספים למקורבים לרשות. מסמך שפורסם הוכיח כי מקבלי הסיוע לקורונה היו בעיקר מקורבים של בכירים ברשות הפלסטינית, והצהרתו של אבו מאזן על נסיגה מההסכמים מול ישראל וארה"ב, עשויה להחריף עוד יותר את המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז הקמת הרש"פ.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ההנחייה שעשויה לצמצם את פגיעת הקורונה בדירוג האשראי
– ארה"ב שוב מדממת, ואיך זה ישפיע על הבחירות לנשיאות?
– התקדים המסוכן בעניין שפי פז שמאיים על חופש הביטוי
הכלכלן נאצר עבד אל-כרים ציין כי משבר הקורונה חשף את שבריריות הכלכלה הפלסטינית וחוסר יכולתה לעמוד במשברים. במהלך ראיון לערוץ "אל-וטאן" אמר אל-כרים שישנם עסקים שאיבדו לחלוטין את הכנסותיהם בעקבות תקנות החירום שהוציא הממשל למשך שלושה חודשים. הוא העריך כי המשבר הכלכלי הפלסטיני צפוי להימשך תקופה ארוכה.
הנזק שנגרם לא היה שוויוני לכלל המגזרים. ישנם מגזרים שלא הושפעו בכלל, ואפילו היו בפעילות מוגברת ויש כאלה שהגיעו לנקודת קריסה. גם החזרה לשגרה אינה שוויונית. יש נזקים שאפשר לפצות עליהם בקלות על ידי חזרה לעבודה וישנם בלתי הפיכים".
לפי הערכת הפלסטינים, נרשמה קפיצה בנתוני האבטלה, שהגיעה בעקבות הקורונה עד ל-35 אחוזים בשטחי הרשות ביו"ש. בעזה המצב חמור הרבה יותר. כ-450 אלף פלסטינים הועסקו בזמן הקורונה אל מול כ-750 אלף בימי שגרה. בנוסף, במגזר הפרטי נרשמו הפסדים של 20 מיליון שקלים מדי יום. עבד אל-כרים הדגיש כי בעוד שבחלק מהמגזרים העובדים יוכלו לחזור לעבודתם, חלק אחר יגלה שהמפעלים שבהם עבדו נסגרו, ואין להם לאן לחזור.
ההערכה הזו קיבלה סימוכין מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, שלפיהם כ-24 אלף בתי עסק בלבד פעלו בימי הקורונה בהשוואה ל-95 אלף בימי שגרה. 71 אלף עובדים בלבד עבדו בימי הקורונה, אל מול 290 אלף בשגרה. המומחה הכלכלי ציין כי צריך לטפל במהירות בכמה מההשלכות של המגיפה, בין היתר בנושא החזרת המחאות לספקים. על פי נתונים שהציג, 44 אחוזים מההמחאות שנמסרו במהלך תקופת הקורונה הוחזרו בהשוואה ל-8 אחוזים בלבד בימי השגרה. לדבריו, חלה גם ירידה בהעברת המחאות בין הסוחרים כתוצאה מרתיעה שלהם כי מדובר בהמחאות ללא כיסוי. "הממשלה צריכה לנקוט במספר צעדים כדי לסייע להם", אמר. "הלוואות ממשלתיות לעסקים קטנים ודחיית תשלום משכורות גבוהות לפקידים לחודש הבא כדי לשלם קודם לקבלנים וספקים ולהציל אותם ממשבר כלכלי שפוגע במגזר הפרטי".
עוד ציין עבד אל-כרים כי ברור שמה שיפחית את הנזק הכלכלי הוא לחזור לחיים תקינים, כמו שמתבצע בשאר העולם. בפועל, ההחלטה של אבו מאזן להתנתק מההסכמים שנחתמו מול ארה"ב וישראל, הן בדיוק הצעד הנגדי ליציבות כלכלית. המצב החברתי בשטחי הרשות הולך ומדרדר אלימות, פשע, נשקים בלתי חוקיים והיעדר יציבות ביטחונית, שמעורר חוסר יציבות כלכלית. גם במישור הפוליטי, הנתק בין פת"ח וחמאס נמשך, למרות משבר הקורונה המשותף והקריאות לחידוש המשא ומתן הפנים פלסטיני.
חניאל-מסרי, מנכ"ל מרכז "מסרט" שחוקר מדיניות אסטרטגית, קרא לרפורמות כלכליות, איחוד משרדים ותפקידים, והפחתת הכסף שמבזבזת הרשות הפלסטינית על משכורות. "כבר 20 שנה אנחנו קוראים לרפורמות כלכליות, אבל למרבה הצער סדרי העדיפויות של הממשלות השונות לא ברורים. הדאגה הראשית שלהם היא לשמר את המצב הקיים ולהמשיך לשלם משכורות, במקום לדאוג למשימות לאומיות חשובות. אנחנו דורכים במקום כבר 25 שנה, אין לנו חשיבה אסטרטגית ברורה, וגם לא אסטרטגיה לאומית. הפרויקט הלאומי כולו עומד על כף המאזניים".
