השקט המוחלט שעטף בשבועות הקורונה האחרונים את שכונת אפר ווסט במנהטן שבה אני מתגורר, הופר ברגע אחד. בסוף השבוע שעבר, התחלפה הדומייה ברעש מפגינים שהגיעו מכיוון שכונת הארלם. הם קראו קריאות שדרשו צדק, לצד מילות גנאי למשטרה. גם השמיים נמלאו לפתע ברעש של מסוקים משטרתיים, שפיקחו על הנעשה מלמעלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דן אריאלי: "הייתי רוצה להבין טוב יותר את דונלד טראמפ"
– ארץ ישראל הפכה למכבסה של גזענות
– בית משפט פדרלי בארה"ב: אין דבר כזה "מפגע בודד"
הצטרפתי לצועדים. גברים ונשים, שחורים ולבנים, צעירים ומבוגרים. הם נשאו שלטים וקראו קריאות נגד הגזענות והאלימות המשטרתית המתמשכת כלפי הציבור השחור בארה"ב. "זה פשוט לא יכול להימשך ככה", אמר לי מפגין בשם ראלף, שעטה מסכה על פניו וניסה לשמור מרחק סביר מהסובבים. "רק לפני שבוע ראינו פה סרטון של אישה לבנה מבוגרת בסנטרל פארק, שאיימה על בחור שחור שבסך הכול ביקש ממנה לקשור את הכלב שלה ברצועה. היא אמרה שתתקשר למשטרה ותתלונן שאפרו־אמריקני תקף אותה. לא יכול להיות שהמשטרה תהפוך לכלי איום כלפי הציבור השחור, רק בגלל צבע העור שלנו. זה נמאס וזה פשוט חייב להשתנות". ההפגנה, שאליה הגיעו כמה אלפי אנשים, אובטחה בידי כוחות משטרה גדולים, שנאלצו לשמוע קריאות נאצה כלפיהם, אך האירוע לא הפך אלים או מסוכן.
לא בכל מקום זה היה כך. חודשיים וחצי לאחר פרוץ מגפת הקורונה שנספו בה יותר ממאה אלף איש, קיבלה המציאות בארה"ב תפנית חדה וקשה. ימים ולילות של הפגנות, שחלקן כוללות גם ניפוץ שמשות של חנויות ומעשי ביזה.
הכול החל במהלך 'יום הזיכרון' שצוין במדינה לפני עשרה ימים. במיניאפוליס, העיר הגדולה במדינת מינסוטה, הוזעקה המשטרה המקומית לטיפול בתלונה על גבר שחור בשם ג'ורג' פלויד. הוא נחשד כי ניסה לשלם במעדנייה בשטר מזויף. אנשי המשטרה שהגיעו למקום טענו כי פלויד התנגד פיזית למעצר – טענה שהופרכה מאוחר יותר בעזרת צילומים ממצלמות אבטחה של בתי עסק סמוכים. במהלך העימות בין הצדדים הוטח פלויד פעמיים אל הארץ ובשלב מסוים, שתועד בסרטונים קשים לצפייה, נצפה שוטר בשם דרק שובין לוחץ את ברכו על צווארו של פלויד במשך 8:46 דקות. פלויד חזר ואמר שאינו יכול לנשום, התחנן על חייו וזעק בחוסר אונים. אחרי כמעט שש דקות, איבד את הכרתו, אך שובין לא הניח לו. אמבולנס שהגיע למקום פינה את פלויד בן ה־47 לבית חולים, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
"הרצח של פלויד הוא מזעזע. אין שום הליך משטרתי שבו מישהו אמור ללחוץ עם הברך על צוואר של עצור במשך תשע דקות, כשהוא אזוק ולא מתנגד", קובע ביל קאנון, ששירת במשך 27 שנה במשטרת ניו־יורק. "ברור לכולם שהשוטר חייב היה להיעצר, ולהתמודד עם מעשיו בבית משפט. אני מניח שגם השוטרים שהיו איתו ייעצרו ויוגשו נגדם כתבי אישום. במשך שבע שנים הייתי מפקד של יחידות סיור בעיר ניו־יורק, אחת המחלקות המסוכנות ביותר במשטרה. ראיתי המון, ואחד התפקידים שלי היה להגן על השוטרים שאיתי, לפעמים גם מעצמם. כל אדם יכול להיסחף פתאום וצריך לפעמים מישהו שיעיר לו וייקח אותו צעד אחורה.
"אם אחד השוטרים שעמדו בצד במקרה של פלויד היה עושה את זה, זה לא היה מסתיים באישום ברצח. לאורך השנים הייתי עד למקרים דומים וכמה פעמים ביקשתי מהשוטר שלצידי להרפות את האחיזה, כי זה מקשה על הנשימה. לאורך כל השירות המטרה שלי הייתה לנהוג כלפי כולם באופן שווה וגם לחזור הביתה בריא ושלם".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון
