בין 1993 ל־2003 התאזרחו בישראל כ־140 אלף פלסטינים, שהפכו ל־140 אלף בתי אב, תוך ניצול הפירצה העונה לשם "איחוד משפחות". רבים מהמתאזרחים היו נשים שיובאו על ידי בדואים במטרה להרחיב את משפחותיהם הפוליגמיות בפזורה, מה שלא הפריע לארגוני שמאל לעתור בבג"ץ בטענה לפגיעה בזכות היבואנים הפוליגמים להינשא ולהביא 60 ילדים. המדינה נזקקה לזמן רב להתעשת ולתקן את חוק האזרחות והכניסה לישראל, במאמץ לשים קץ לתופעה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סיפור ישראלי: מכנה משותף בין החוטף לקורבן
– מיזם מיוחד לזכרו של הלוחם עמית בן יגאל ז"ל
– "לא ייתכן שהחינוך הציוני דתי יקרוס בממשלה של בנימין נתניהו"
המאבק בבג"ץ היה ארוך ומתיש. בכל הסיבובים שהתנהלו בהיכל העליונים באותם ימים, נמנעה המדינה מלהודות שיש לה בעיה עם הכיבוש הדמוגרפי, ונתלתה אך ורק בנימוק ביטחוני. את כל יהבה תלתה באנשי השב"כ, שהציגו נתונים שהוכיחו מעורבות ישירה של פלסטינים מ"איחוד משפחות" באירועי טרור שבהם נרצחו אזרחים ישראלים.
פסק הדין שאישר את החוק בסיבוב השני ניתן על חודו של קול, שישה שופטים מול חמישה. סבלנות השופטים הלכה ופקעה, נוכח העובדה שבשנים האחרונות לא נרשמו כמעט פיגועים שבוצעו על ידי המשפחות הפלסטיניות "המאוחדות". בשב"כ טענו אמנם שזוהי הוכחה לכך שהמדיניות הנוכחית עובדת וצריך להאריך את החוק, אבל לכולם ברור שבסיבוב הבא בג"ץ עלול לדחות את עמדת המדינה ולאמץ את העתירות נגד החוק. כך באה השבוע לעולם יוזמת היו"ר החדש של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צבי האוזר.
השבוע, בדיון שקדם להארכתו בשנה נוספת של חוק האזרחות והכניסה לישראל, המעגן את סמכות המדינה למנוע איחוד משפחות של פלסטינים בישראל, ציטט האוזר את השופט אשר גרוניס שאמר בעבר כי "זכויות אדם אינם מרשם להתאבדות לאומית". לדברי האוזר, הנימוק הביטחוני תקף לחלוטין גם היום, אלא שבעקבות קבלת חוק הלאום ביולי 2018 מותר לדבר בקול גם על השיקול הלאומי.
"במציאות החוקתית שלאחר חקיקת חוק יסוד הלאום", הסביר האוזר, "מניעת אזרוח של נתיני ישות עוינת למדינה אינה יכולה להישאר רק בגדר דיון ביטחוני גרידא, גם אם הוא מוצדק לחלוטין. ישראל מחויבת בשוויון זכויות פרט ללא הבדל דת, גזע או מין; יחד עם זאת, עלינו גם לבחון בצורה כנה, אמיצה והוגנת האם צבר זכויות אישיות יכול להתגבש לכדי זכות קולקטיבית המשרתת רצון של מעטים לשנות את הגדרות היסוד של ישראל.
"מדינת ישראל מצויה בסכסוך דמים אתני עם הפלסטינים. היא נדרשת לאזרח עשרות אלפי אנשים שזיקתם הבסיסית עוינת את מדינת ישראל. לא רק שישראל רשאית לחוקק חוק שימנע כניסתם של נתיני ישות עוינת המצויים איתה בסכסוך דמים, זו אף חובתה".
אגב, אחת הטענות נגד חוק הלאום אמרה שמדובר בחוק מיותר מכיוון שאין לו כל משמעות מעשית, וכל תכליתו היא פרובוקטיבית. נאום האוזר השבוע, אם אכן יהפוך למציאות חוקתית, יפריך את הטענה הזו.
