במסגרת לימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, התבקשה הסטודנטית אורית פרקש־הכהן לצפות בנאום ארוך שהופיע ברשימת מטלות החובה של אחד הקורסים. היא החלה לצפות, ונדהמה לשמוע מוטיבים אנטישמיים, תיאור היהודים כ"מכונה של כסף", וסילופים בוטים ביחס לישראל. "הייתי בהלם מוחלט, היה לי קשה להתמודד עם זה", היא מספרת. "לראשונה הבנתי מה זה אומר להיות ישראלי בעולם של בורות ושנאה. אנחנו רגילים לחיות במדינה ריבונית ובטוחה, ולא מכירים את עוצמת האנטישמיות. הבנתי עד כמה היהודים החיים בגולה משלמים מחיר על מעמדה של ישראל".
כעת, בתפקידה החדש כשרה לנושאים אסטרטגיים והסברה, פרקש־הכהן נחושה להיאבק בעוינות ובדה־לגיטימציה כלפי ישראל. בריאיון שקיימנו השבוע היא פורסת את השקפת עולמה כמי ששייכת למחנה המתון והליברלי, כהגדרתה, בציונות הדתית, כחברת כנסת מטעם כחול לבן וכפעילה בזירה הציבורית זה עשרים שנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התגובה הפלסטינית להחלת הריבונות לא ממש מאיימת
– הסדקים בממשלה שעוד יובילו אותנו לבחירות
– מרצים ישראלים נגד הממונה על אנטישמיות בגרמניה
פסיקת בג"ץ שפסלה את חוק ההסדרה, מסייעת לדעתה לאותו מאבק בשונאי ישראל. "פסק הדין משקף את העובדה שבמדינת ישראל קיימת מערכת משפט עצמאית ומקצועית. הוא מחזק את האמון הבינלאומי בנו, ומעביר מסר ברור שאין כל מקום להתערבות של מוסדות כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג במה שנעשה כאן", היא אומרת.
האם זו לא עוד פסיקה בשרשרת פסיקות שתואמות את עמדות השמאל? האם בג"ץ איננו חורג מזמן מגבולות הגזרה שלו?
"תמיד יש מה לתקן, השאלה מה ההקשר. כשהדרישה לעשות זאת מתיישבת על אירוע פרסונלי מסוים, מתחילה הבעיה. יש חשיבות עצומה לשמור על הפרדת הרשויות. את ההתמחות שלי עשיתי בבית המשפט העליון, וראיתי שיושבים שם המצוינים שבמצוינים, שמודעים לכובד האחריות המוטלת עליהם. חוץ מזה, האם בג"ץ הוא הבעיה הדחופה שלנו כיום? יש משבר כלכלי ובריאותי ושסע חברתי, שחשוב יותר לטפל בהם. העיסוק בבג"ץ יצא מכל פרופורציה".
בליכוד הצהירו שיביאו את חוק ההסדרה לחקיקה מחדש, אבל בכחול לבן אמרו שלא בא בחשבון. האם אנו עומדים לפני משבר קואליציוני?
"אני לא חושבת שהקואליציה תתפרק על העניין הזה".
על שולחן הכנסת הונחה פסקת ההתגברות. האם תתמכי בה?
"התנגדתי להצעות השונות ששמעתי עליהן עד היום, למשל שרוב קואליציוני רגיל של 61 ח"כים יוכל לבטל פסקי דין. אלו מנגנונים קלים על ההדק, שיביאו לריסוק עצמאות הרשות השופטת ויהוו פתח לשחיתות".
מבט כלכלי בסוגיות ביטחון
אורית פרקש־הכהן נולדה לפני 49 שנה כ"ילדה טובה פתח־תקווה". בהמשך גדלה באשדוד ועברה מסלול מובהק של בת לציונות הדתית: לימודים באולפנת אמנה בכפר־סבא ושירות לאומי בבית החולים שערי צדק. גם כיום היא מקיימת אורח חיים דתי, ומתארת את עצמה כמי ש"מאמינה בשביל הזהב של חיה ותן לחיות".
היא נשואה לעו"ד עודד הכהן, ואם לארבעה: הראל, קצין בחיל הים; תמרה, המצויה בשנת מדרשה לפני גיוס; גיליה הלומדת בתיכון, ואלונה בבית הספר היסודי. המשפחה מתגוררת בשכונת בקעה בירושלים וחברה בקהילת פלך ("קהילה פתוחה ונעימה, המתאימה להשקפת העולם שלי").
אבל השייכות לציונות הדתית איננה ממקמת אותה בימין הפוליטי של היום. "אני פטריוטית ציונית בעלת תפיסת עולם מרכזית, עם כבוד גדול לריבונותנו וזכותנו על הארץ הזו. מצד שני אני מתנגדת לפגיעה בשלטון החוק ובמעמד בית המשפט, נושאים שלצערי הפכו להיות מין סימן היכר ל'ימניות'".
"בצעירותי הצבעתי למפד"ל של פעם, אבל ההנהגה הפוליטית הנוכחית של הציונות הדתית עברה לשיח חד־ממדי של 'לנצח את בג"ץ', שאני לא יודעת מאיפה הוא הגיע"
איפה היית מבחינה פוליטית לפני השתלבותך בכחול־לבן?
"בצעירותי הצבעתי עבור המפד"ל של פעם, אבל ההנהגה הפוליטית הנוכחית, שמתיימרת לייצג את הציונות הדתית, איבדה כל קשר אליה. הדרך שלה לא נותנת ביטוי לכל הצבעים והדעות שיש בה, במיוחד למתונים או הליברלים יותר. היא עברה לשיח חד־ממדי של 'לנצח את בג"ץ', שאני לא יודעת מאיפה הוא הגיע. עשרות שנים הימין כיבד את מערכת המשפט. הרי הציונות הדתית מלאה בעורכי דין ושופטים בולטים וידועים בתחומם בכל הערכאות, ופתאום, כשיש אירוע נקודתי, הפכו את ההשתלחות בבג"ץ לדגל. אבל זה לא רק בתחום המשפט. במקום כיבוד האחר, קיבלנו התבטאויות נגד נשים מצד מנהיגים שונים בציבור הזה. זו לא הדרך".
האם תתמכי בהחלת הריבונות על השטחים שעליהם מדובר בימים אלה?
"בתוכנית טראמפ יש הזדמנות טובה להסדר אסטרטגי ארוך טווח למדינת ישראל, וצריך לקדם אותה מתוך אחריות לאומית וקונצנזוס רחב. לקבינט לא הוגשה עדיין תוכנית סדורה, ונבחן אותה כשתוגש. ראש הממשלה עצמו עדיין מגבש את המתכונת, ובני גנץ וגבי אשכנזי מנהלים דו־שיח יחד איתו מול האמריקנים. הקו המנחה צריך להיות – אסור לפגוע באינטרסים הביטחוניים של ישראל ובברית עם ידידתנו ארה"ב. כחברה בקבינט אביא גם את מרכיב ההשפעה על הדה־לגיטימציה כלפי ישראל כחלק מקשת השיקולים, כדי שתתקבל ההחלטה המיטבית".
האם את תומכת בהקמת מדינה פלסטינית?
"תוכנית טראמפ היא סדורה, ויש בה כמה שלבים שונים שיש להתייחס אליהם. אני מאמינה שישראל חייבת לשמור על צביונה כיהודית ודמוקרטית, ולצידה ישות פלסטינית שהמפה שלה טרם נקבעה. גם היום אנו חיים לצד ישות כזו".
את התואר במשפטים עשתה פרקש־הכהן באוניברסיטה העברית, ואת ההתמחות אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט העליון. לפני פרק השירות הציבורי הספיקה להיות עורכת דין במגזר הפרטי ומשפטנית ברשות ההגבלים העסקיים. לאחר שובה מהלימודים בהרווארד במסגרת קרן וקסנר, מונתה לאישה הראשונה העומדת בראש רשות החשמל. שם רשמה את הצלחתה הציבורית הראשונה, כשהובילה את משק החשמל למודל תחרותי עם הכנסתם של יצרנים פרטיים לשוק ופתיחתו של שוק החשמל הסולארי בישראל.
חמש שנים כיהנה בתפקידה זה, עד שהודחה. עמדתה הבלתי־מתפשרת נגד תעריפי הגז המתגבשים במסגרת מתווה הגז, העלו עליה את חמתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ, שאולי לא העריכו את עוצמת נחישותה ויכולתה לעמוד בלחצים. השניים הובילו את הקבינט החברתי־כלכלי להדיחה מתפקידה. היום, צחוק הגורל, היא חברה באותו קבינט עצמו כשרה בישראל.
איך זה להיות עם שטייניץ כעת ליד אותו שולחן? אני שואל, ומצטט פוסט שפרסמה אז אחותה, ענבר וייס: "לביבי ושטייניץ אין דיגניטי מקצועי ומחויבות ציבורית לעמוד מול יצחק תשובה ולומר לו לא…".
"אוי, זאת אחותי הקטנה וה'קולית' מבין שתינו", היא צוחקת וממהרת להרגיע. "מאז כבר ניהלנו דיונים משותפים, ושטייניץ אפילו תמך בכמה רעיונות שלי. שילמתי מחיר אישי על זה שעמדתי על עמדותיי. התברר כי מה שאמרתי ב־2015 על מחירי הגז, היום הוא אמת מוחלטת שגם השר שטייניץ מודה בה".
בנוסף לכך, היא חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה והאישה היחידה בקבינט המדיני־ביטחוני המצומצם. "אני מעריכה את זה שבני גנץ מינה אותי לקבינט המצומצם, אף שאני לא באה מרקע ביטחוני, כי דווקא ראייה אחרת תעשיר את הגוף הזה, בוודאי בעולם שהרבה מההחלטות הגאו־פוליטיות נובעות מהעולם הכלכלי שממנו אני באה. בנוסף, החיבור בין המשרד לנושאים אסטרטגיים לקבינט הביטחוני הוא טבעי".
חודשים ספורים אחרי שהצבת את כף רגלך בפוליטיקה את מוצאת את עצמך בתפקיד שרה. זה לא מהיר מדי?
"לא צמחתי בפוליטיקה, אבל אני רואה יתרון גדול בהבאת אנשים בעלי רקורד ביצועי וסט כלים מוכח להזרקת דם חדש לממשלה. יש לי ניסיון של עשרים שנה בכל הדרגים, במגוון רחב של תחומים: כלכלי, ניהולי, משפטי ובשוק הפרטי".
"לא אנחנו בחרנו להתפרק"
הקשר עם כחול לבן נוצר בעקבות הודעת וואטסאפ שקיבלה מחילי טרופר. "לא הכרתי אותו קודם, אבל ידעתי שהוא איש חינוך משכמו ומעלה. נפגשנו והייתה בינינו כימיה טובה מאוד. דיברנו על הדברים החשובים לשנינו, והוא ביקש שאפגוש את בני גנץ. הגעתי לפגישה במשרדו של גנץ ביפו. הייתה לנו שיחה ארוכה על הדברים שמפריעים לנו, כמו הפילוג בציבור ואובדן הדוגמה האישית מצד המנהיגים. הוא גם סיפר לי על התלבטויותיו הקשות לפני שהחליט לקפוץ לביצה הפוליטית ועל התהליך שעבר. התרשמתי ממנו מאוד. בשיחה הזו לא סוכם דבר. הייתי אז שותפה במשרד עורכי דין גדול, והדבר האחרון שחשבתי עליו היה לחזור לקלחת הציבורית, אבל משהו בו מאוד דיבר לליבי. רציתי להיות חלק מהדבר הגדול הזה שהתחיל לקרום עור וגידים".
אבל הדבר הגדול הזה התפרק אחרי שנה וחצי כשגנץ התהפך והחליט להצטרף לממשלה עם נתניהו, וכעת הסקרים מנבאים לו התרסקות. זה היה מהלך נכון לטעמך?
"אני לא רואה את זה כהתהפכות. גנץ עשה צעד אמיץ ומנהיגותי עם סיכון גדול. הרבה יותר קל היה ללכת עם הראש בקיר, להתעלם מהמשבר הפוליטי הגדול ביותר מקום המדינה, ממיליון וחצי מובטלים, מהמצב הכלכלי והבריאותי ומזה שהעם עייף מהשנאה והפילוג. התמודדנו בנחישות בשלוש מערכות בחירות. ידענו שנשלם מחיר, וזה היה הדבר הנכון. אני חושבת שהמחיר כעת, בתחילת הדרך, גבוה יותר, כי אני מקווה שמעשינו ידברו בעד עצמם כשהבוחרים יראו מי שר הביטחון, מי שר החוץ ומי שר המשפטים, ושיש קבינט קורונה מתפקד. אנחנו לא חיים בעולם של פנטזיה, לא הייתה אלטרנטיבה טובה יותר".
גם במחיר פירוק כחול לבן?
"לא אנחנו בחרנו להתפרק, אבל אחרי שלוש מערכות בחירות האמנו בכל ליבנו שצריך לשים לזה סוף. הפירוק כואב".
שותפיכם עד לא מזמן, לפיד ויעלון, מכנים אתכם בוגדים. לפיד אמר כי מה שגנץ עשה זו ההונאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה.
"אנחנו בפוליטיקה. הם עסוקים בקמפיין בחירות ואנחנו במעשים ובהשפעה אמיתית. אין לי כוונה להיכנס להתנגחויות אישיות".
אם ממשלת האחדות לא הייתה קמה, היית תומכת בממשלת מיעוט שנשענת על הרשימה המשותפת, בניגוד להצהרות של ראשי המפלגה במערכת הבחירות?
"זו שאלה תיאורטית כי זה לא קרה", היא עונה, וטוענת כי היה זה קלף מיקוח בלבד מול הליכוד. "המטרה שאליה כיווַנו היא ממשלת אחדות רחבה. בשלב שדיברנו על אותה הצבעה אחת להקמת הממשלה בלבד, זה היה רק כלי כדי לייצר כוח מיקוח בדרך להשגת ממשלת האחדות. בשעת האמת רואים מה הבחירה שעשינו".
ומה דעתך על הרשימה המשותפת?
"ברמה האישית מדובר באנשים משכילים ורהוטים, המייצגים בכבוד אזרחים של המדינה. אבל חלק מההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל עושה עוול להרבה מאוד מאזרחי המדינה הערבים, שרוצים להיות שותפים פעילים בחברה הישראלית. אני באופן אישי תמכתי בפסילתה של היבא יזבק, אבל בג"ץ החליט אחרת ואני מכבדת את פסיקתו".
האם את מאמינה לנתניהו שהרוטציה אכן תתבצע, שלא יקרה משהו ברגע האחרון ושלא ייעשה שום תרגיל פוליטי לסכל זאת?
"כן, אני מאמינה. העברנו חקיקה כדי שזה יקרה. אוי ואבוי למדינת ישראל אם זה לא יקרה. קשה לי לראות איש ציבור במציאות הנוכחית שמעלה בדעתו להעביר את הציבור בישראל סיבוב רביעי".
מפריע לך לכהן כעת כשרה תחת ראש ממשלה המואשם בפלילים?
"כן, זה מפריע לי. אבל המתכונת שאליה נכנסנו היא כזו שבמסגרתה גם בני גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, ואנחנו במסלול ברור שבעוד פחות משנה וחצי הוא יהיה ראש הממשלה. מפריעות לי גם ההתקפות על מערכת אכיפת החוק והמשפט".
שאלתי אותה כיצד חשה נוכח נאום ה'אני מאשים' של נתניהו ביום פתיחת המשפט, והתגובה מצד גנץ. "המעמד הזה בהחלט הציב אותנו בעמדה לא נוחה, אבל אני לא מסכימה שהתגובה הייתה רפה. בהחלט יצאנו נגד זה. אנחנו מגנים כל התקפה על שלטון החוק, ותומכים בשוויון לפני החוק. לא סתם התעקשנו לקבל את תיק המשפטים, והעמדנו שר שהצהיר שיעמוד כחומה בצורה להגנת המערכת".
בני גנץ מתאים להיות ראש ממשלה?
"אין מועמד ראוי ממנו. עזבתי מסלול חיים נוח כדי ללכת אחריו. הוא עמד באצילות ברכבת הרים של שלוש מערכות בחירות, שהיו מהמכוערות בתולדות המדינה".
ישראל בכר, שהיה יועץ קרוב שלו, אמר שהוא "סכנה לישראל".
"הצטערתי שירדו לרמה כל־כך נמוכה בקמפיין. מדובר ברמטכ"ל עתיר זכויות, שגם נתניהו האריך את כהונתו. גם פרשת הפריצה האיראנית לטלפון שלו הייתה קשקוש גדול, חלק מקמפיין בחירות שקרי. אם זה היה רציני, ראש ממשלה אחראי היה מורה לחקור איך זה קרה ולא הופך את העניין לקמפיין בחירות".
נעלבת מהכינוי שנתניהו הדביק לו, "ביבי מעלי אקספרס"?
"מצער אותי שהגענו למקומות האלה. בני לא נהג כך".
גם לו לא חסרו התבטאויות מעליבות כלפי נתניהו. את אומרת שהוא נגרר לכך על ידי לפיד ובוגי?
"הוא התנגד להיגרר לשם, כחלק מתפיסת עולמו לייצר דמות אחרת של מנהיג".
בין האג לטוויטר
כחברה בקבינט הכלכלי־חברתי, ליבה אינו שלם עם תוכניות התמריצים של האוצר בעקבות משבר הקורונה. היא הייתה מעדיפה לשים דגש על מנגנוני צמיחה אמיתיים שייצרו מקומות עבודה, ולא להעניק תמריצים מלאכותיים שהם בבחינת "פלסטר" כהגדרתה.
"בשונה מהעבר, גם שר הבריאות אדלשטיין מבין את החשיבות שיש בשמירת החמצן לכלכלה. זה בדיוק האיזון שאני מדברת עליו בין הכלכלה לבריאות. הדברים נבחנים, ולא תהיה עצירה של המשק ככל שלא נדרש. לשם כך דרשנו להקים את קבינט הקורונה, שיאפשר לכל המשרדים לעבוד בצורה מתוכננת ומתוכללת. הוא מתכנס בתדירות גבוהה, וכבר נפגש שתיים־שלוש פעמים מאז הקמת הממשלה".
לשכתה של השרה לנושאים אסטרטגיים והסברה שוכנת במגדל משרדים בבני־ברק. ממרומי הקומה ה־29 נשקף נוף מרהיב, ובימים בהירים ניתן לראות את הרי ירושלים. שאלתי אותה אם היא מתכוונת להיענות לקריאתו של השר רפי פרץ וליזום מהלך להעביר את משרדה לירושלים. "אני יודעת שיש החלטת ממשלה הקובעת כי בגלל אופיו האסטרטגי של המשרד הוא אמור להיות בקרבת משרדים ביטחוניים אחרים. אני אלמד את הסוגיה", היא עונה.
גלגולים רבים עברו על המשרד שפרקש־הכהן מופקדת עליו. הוא נולד ב־2006, בעקבות הצורך של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לצרף את אביגדור ליברמן לממשלתו. כעבור שנתיים, עם פרישת ליברמן, המשרד פורק. ב־2009 הוא הוקם מחדש עבור משה יעלון; ב־2014 אוחד עם המשרד לענייני מודיעין; וב־2015 התפרק שוב לשני משרדים מקבילים וכדי לרצות את השר גלעד ארדן, שלא היה שבע רצון מתפקיד השר לביטחון הפנים, נוסף לו גם תיק ההסברה.
עיקר תפקידו של המשרד הוא להוביל את המערכה נגד קריאות החרם וקולות הדה־לגיטימציה לישראל. בתקופה הקרובה, מציינת פרקש־הכהן, תעמוד ישראל לפני אתגרים כבדים בזירה הבינלאומית, בעיקר בעקבות ההליך שנפתח נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג.
"הטענה העיקרית היא שמדינת ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין בהאג לדון בזה בכלל. יש גורמים משפטיים המובילים את העניין. יש שם אפליה ברורה ופעילות שמשרתת את הטרור בכסות של ליברליזם", אומרת השרה. "אבל יש אתגרים נוספים: השיח על הריבונות כבר העלה את מפלס השנאה לישראל לגובה מרקיע שחקים. עלינו להיאבק גם נגד 'הרשימה השחורה' שפרסמה מועצת זכויות האדם של האו"ם, של 112 חברות ישראליות שפועלות ביו"ש. גם משבר הקורונה העולמי והקולות הקיצוניים שבאו בעקבותיו, הביא לשיח מלא בורות ביחס לישראל. אנחנו רואים שהאנטישמיות חברה לקורונה. ראש המוסד אמר לי כשנפגשתי איתו שהמשרד הזה חשוב מאין כמותו בהתמודדות עם האתגרים הללו. באתי לעבוד וללמוד, ואני מציעה שתשאל שוב בעוד שנה מה דעתי על המשרד".
כשזה מגיע להגנה על מדינת ישראל, לפרקש־הכהן אין גבולות. אחרי יומיים בלבד בתפקיד מיהרה לשגר מכתב רשמי למנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, בדרישה להשעות את חשבונו של מנהיג איראן עלי חמינאי בשל סדרת ציוצים אנטישמיים נגד ישראל. "הוא השווה את ישראל לנגיף הקורונה. הרי לפייסבוק וטוויטר יש מדיניות שימוש נגד הסתה לאלימות ולגזענות, אבל כשמגיעים לאכיפת הערכים הללו לא נעשה דבר. הביטויים שלו מנוגדים למדיניות הרשמית של טוויטר" .
קיבלת תשובה?
"אני יודעת שהמכתב התקבל. ברור שהוא לא יעשה את השינוי, אבל היום התודעה נקבעת ברשתות החברתיות והסוגיה הזו דורשת חשיבה. באתי לעבוד, ואלמד את כל הסוגיות".
