משחקי הכס: העימות בסאטמר שמסעיר את העולם החסידי

מי שעבר ברחובות שיכון סאטמר בבני־ברק ביום לפני כשבוע וחצי, שפשף את עיניו בחוסר אמון. ליד דלתות בית המדרש הגדול 'ויואל משה' – הקרוי על שם חיבורו האידאולוגי של ר' יואל מסאטמר, המתנגד העיקש ביותר למדינת ישראל ולציונות בעולם הרבני – ניצבו עשרות גברתנים במבט קשה. משימתם של האורחים החריגים, ששכרה הנהלת בית המדרש, הייתה אחת: להשאיר את המקום נעול על בריח, ולא להניח לאיש להיכנס פנימה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "ההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית איבדה כל קשר אליה"
– אין חוק והסמכות פקעה: היום האחרון לאיכוני קורונה
– חרדים לתקשורת: הגיע הזמן שתתגייסו לחזית הבמה

המשימה הזאת לא צלחה. מכל רחבי הקריה התאספו כדי לסלק אותם: יהודים עבדקנים חגורים באבנט ועל ראשם שטריימל, ילדים שפאותיהם לחות וסדורות על לחייהם, ונערים שדמם רותח. לקול תרועות הסקרנים הם השליכו על המאבטחים מכל הבא ליד: אבנים, שקיות אשפה גדושות, גדרות ברזל וקרשים מאתר בנייה סמוך. המאבטחים, מצידם, השיבו מלחמה. בשעת לילה מאוחרת, ולאחר קרבות ממושכים, הגיעה סוף־סוף המשטרה. פעמיים חטא המזמין, שעל זהותו מתנהל ויכוח עז: פעם אחת משום שצלצל למשטרה בעיצומה של השבת והזמין את הניידות לתוככי עיר התורה והחסידות, ופעם אחת משום שפנה לעזרת "הציוינים" המושמצים כדי לגבור על יריביו בתוך סאטמר, החסידות הקנאית הוותיקה שהתנגדות אקטיבית לציונות היא דגלה המרכזי. השוטרים הגיעו, ולאחר דין ודברים ביקשו מהגברתנים לעזוב את השיכון. לפנות בוקר הצליחו החסידים לפרוץ לבית המדרש, התפללו בו בשחר ואחר הצהריים, ואף ערכו בסיום השבת סעודה שלישית של מנצחים. לפחות בינתיים.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה ביקשו החסידים את עזרתם של הכחולים. בפעם הקודמת זה קרה שבוע בלבד לפני כן, בבוקר חג השבועות. בית המדרש הגדול נפתח לא מכבר לאחר ימי הקורונה, והגבאי עלה לבימה לאחר תפילת שחרית כדי למכור את העליות והכיבודים. בימי סגירתו של בית הכנסת התפרסמה בין החסידים הקלטה מדבריו של אותו גבאי, שבה הוא נשמע מתנה את סבלותיו במהלך ל"ג בעומר, כאשר "נאלץ" לעמוד לצידו של ראש ישיבת סאטמר בשיכון בעת הדלקת המדורה. "שפכתי איתו את השמן", נשמע הגבאי מספר ביידיש, "וכל מה שחשבתי עליו היה שאני רוצה לדחוף אותו פנימה". כלומר, אל תוך האש. הדברים התפרסמו, ובין חסידיו של ראש הישיבה ניצתה האש: הייתכן שכך ידבר גבאי בבית הכנסת? ראש הישיבה, נשוא המחלוקת, לא שהה בבית המדרש בחג, אך נאמניו דאגו לדחוף את הגבאי, ולאחר קטטה אלימה הוזעקה למקום משטרת ישראל. בכך ניתן האות להתפרצותו המחודשת של הסכסוך בסאטמר, ולמראות של אלימות הדדית מול עיניהם המשתאות של תושבי העיר.

אהבה שהפכה לעוינות

קהילת סאטמר בבני־ברק מונה כמה מאות משפחות בלבד. מהו אפוא פשר העניין הרב שהסכסוך הזה מעורר בעולם החסידי והחרדי? בראש ובראשונה, מן הסתם, משום שזהו סיפור טוב המערב דמויות חזקות, נכסים יקרי ערך וקשרי משפחה סוערים. אבל לא רק. העימות מתנהל אמנם בשיכון הקטנטן, אך גדולי האדמו"רים בעולם מעורבים בו מתוקף קרבתם המשפחתית לגיבורו המרכזי: הרב חיים צבי (הירש) מייזליש, ראש ישיבת סאטמר בבני־ברק.

כדי להבין את מקומו ומעמדו של הרב מייזליש ואת אופייה המשפחתי של המחלוקת, עלינו לשרטט תחילה את האילן של משפחת טייטלבוים, שאליה משתייכים אדמו"רי סאטמר. חסידות סאטמר, הגדולה בעולם, נחלקה בדור האחרון לשני פלגים שבראשותם עומדים שני אחים: פלג האדמו"ר ר' אהרן, ופלג האדמו"ר ר' זלמן לייב. בית מדרשו של ר' אהרן ממוקם בקרית־יואל שעל יד מונרו, ניו־יורק; ר' זלמן לייב וחסידיו מרוכזים בשכונת ויליאמסבורג, ברוקלין. שני הצדדים, שכל אחד מהם מונה רבבות חסידים, מכונים בעולם החרדי על שם רבותיהם: "אהרוינים" מול "זַלוינים".

נשוא סיפורנו, הרב מייזליש הבני־ברקי, משתייך לענף נוסף של המשפחה: הוא בנה של חיה, אחותם הגדולה של אהרן וזלמן לייב. למען התמונה הדורית וההיסטורית המלאה נציין כי אביהם של שני האחים והאחות הוא ר' משה טייטלבוים, אחיינו וממלא מקומו של ר' יואליש המפורסם, מייסד חסידות סאטמר שנפטר ב־1979 ולא הניח אחריו צאצאים.

לצד השתייכותו המשפחתית לבית סאטמר, הרב מייזליש נהנה מעורף חזק מצד משפחת אשתו. רעכיל דבורה מייזליש היא בתו של הרבי מוויז'ניץ ר' ישראל הגר, האדמו"ר הגדול ביותר בבני־ברק. עוד נשוב אל הקשר הזה ומשמעותו.

מייזליש נחשב לרב הבכיר שבין חסידי האדמו"ר רבי אהרן מסאטמר בישראל, ועד לפני כמה שנים היה אהוב מאוד על דודו. כאשר נערכה חתונה במשפחתו, טס האדמו"ר במיוחד לישראל כדי לחלוק כבוד לאחיינו החביב. בעוד קהילת סאטמר הירושלמית נשלטת על ידי פלג ר' זלמן לייב, הסאטמרים הבני־ברקים נאמנים לר' אהרן, ולמייזליש יש חלק בכך. אך ימי האהבה הללו תמו, והתחלפו באיבה חריפה. מבחינת אנשיו של ר' אהרן, שנהנים עתה מגיבויו של האדמו"ר, מייזליש הפך לסדין אדום.

מול מייזליש מתייצבים ראשי קהילת סאטמר – המקומית והעולמית – המעוניינים לחסום את דרכו. מדוע מייזליש שנוא כל כך על ידי ראשי הקהילה, עד כדי רצון להרחיקו מן החצר? פה, אם תרצו, טמון הגארטל. בחצר האדמו"ר משוכנעים כי מאחורי מהלכיו של מייזליש עומד רצון להיות רבי בעצמו. אחיינם של שני האדמו"רים הגדולים חושק גם הוא בעטרת מלכות והשפעה. לשם כך הוא מבסס תחילה את מנהיגותו בתוככי החצר, עד שיהיה חזק ועשיר מספיק כדי לצאת בעתיד לדרך עצמאית. בסביבתו של מייזליש מכחישים זאת, אם כי המהלכים שלהם משקפים בהחלט נטייה לכיוון הזה. מייזליש היא משפחה רבת קשרים והשפעה בכל העולם החסידי, בעיקר קשרים משפחתיים ענפים, אך ללא חצר משלה עד היום.

כרונולוגיה של מחלוקת

המאבק בסאטמר בני־ברק פרץ לראשונה לפני כשלוש שנים, כאשר הרב מייזליש שאף לקבל לידיו גם את ראשות הקהילה. שאיפתו התעצמה לאחר מותו של רב הקהילה הקודם, הרב אליהו כ"ץ, ביום הכיפורים בשנה שעברה. כ"ץ הלך לעולמו בשיברון לב, לאחר שנרדף בחייו על ידי ראשי הקהילה ומייזליש גם יחד, משום שהיה מזוהה עם החצר היריבה ("זלוינים"). לקראת מותו התפצלו יריביו: הרב מייזליש, התובע את רבנות הקהילה, ובכירי הקהילה המעוניינים לבלום את השפעתו של מייזליש. מייזליש מצידו לא ויתר ועמל על חיזוק כוחו בקרב בני הקהילה, שרובם מתייצבים מאחוריו. לאורך כל הזמן הזה טרחו יריביו לשכנע את דודו האדמו"ר כי מייזליש חותר תחתיו, והצליחו בכך. מצד אחד של המתרס ניצבים אפוא מנהלי הקהילה הזוכים לגיבויו של האדמו"ר, ומצידו השני הרב מייזליש ורוב בני הקהילה הבני־ברקית.

כנהוג בסאטמר, הרוויה מיום היווסדה בעימותים פנימיים וחיצוניים, העסק הפך אלים. כאשר כניסתו של מייזליש לבית המדרש המרכזי נחסמה על ידי הגבאים, נאלץ האדמו"ר בעצמו להתערב: הוא זימן את מייזליש לאתר הנופש שלו בהרי הקטסקיל שבמדינת ניו־יורק, ולאחר משא ומתן מפורט מינה לפני שנה ועדת פיוס בשם 'הוועד העליון', שתפקידה לגבש פשרה. בחג השבועות האחרון, אחרי האירועים שתוארו לעיל, הבינו בוועד שאין דרך לעצור את הפילוג. בחצר האדמו"ר החליטו להחריף את הצעדים נגד מייזליש, ומיד לאחר צאת החג והשבת התקשר למייזליש אחד הגבאים והודיע לו כי החל מעתה הוא מפוטר מכל תפקידיו ומעמדו בחצר. בהמשך ההודעה הרשמית התמתנה מעט, כאילו הוא לא פוטר אלא רק התבקש להתפטר, אך המסר היה ברור: דרכינו נפרדות. צא לשלום, המפתחות כבר בפנים.

אם מייזליש אכן יחליט לצאת לדרך עצמאית ולהפוך לאדמו"ר נוסף מסאטמר, הוא יהיה הישראלי הראשון אי־פעם שיישא את התואר הזה, אם כי היקף חצרו יהיה זעיר לעומת שני האדמו"רים האחרים. יש לו סיכוי לא מבוטל להפוך לרבי הונגרי חביב מסדר בינוני, בין השאר בזכות הישיבה שבראשה הוא עומד וקשריו עם קהילת העדה החרדית בירושלים. אך בסאטמר, החצר שאליה הוא שייך באופן רשמי, מתעקשים שלא לאפשר לו להיבנות ולכונן את חצרו העצמאית מתחת לאף של האדמו"ר המכהן.

משהבינו בסאטמר שהמריבות לא ישקטו בקלות, הודיע הוועד העליון על נעילת בית המדרש המרכזי. חסידיו של הרב מייזליש פרצו למקום בכוח. כעת מתנהלים מגעים בין הצדדים בניסיון להגיע להסכמה כלשהי, גם אם לא לשלום של ממש. אביו של מייזליש, המכהן כרב קהילה גדולה בבורו־פארק, לצד בכירים נוספים בבסיס־האם האמריקני, מנסים לדחות את גזר הדין. האדמו"ר מצידו נחוש לשים סוף לסאגה, גם אם יצטרך לפצות כלכלית את מייזליש על הרחקתו מהקהילה. הנהלת המוסדות בארץ שכרה את עו"ד איתמר בן־גביר שייצג אותם בהליכים המשפטיים. בצד השני עלו מיד להתקפה על "הצעד החמור" של העסקת "עורך דין ציוני", והפיצו פשקווילים צבעוניים נגד ההנהלה. חגיגה.

על פי גרסתו של אחד ממתנגדי מייזליש, חסיד סאטמר בני־ברקי בשם שלמה מרקוביץ, שורש הסכסוך נעוץ בכלל בחסידים שביקשו להקל בעניין האיפור לבנות, האסור בקהילה. לדבריו, "שליש מאנשיו של מייזליש הולכים איתו בגלל האיפור, שליש רוצים בלגן, ועוד שליש באמת חסידים שלו". אנשי מייזליש יחלקו מן הסתם על התיאור הזה.

אם לא די בכל זאת, בראשית השבוע דווח כי מייזליש נדבק בנגיף הקורונה. בהמשך נמסר כי גם אחד מבניו חולה בנגיף. אשתו של מייזליש מורה בבית הספר של ויז'ניץ באלעד שבו נמצאו כמה חולות בקורונה, ומסתבר כי זה היה נתיב ההדבקה למשפחת מייזליש.

אידאולוגיה בצד

האם מעבר לממון ונכסים, יחסים משפחתיים סבוכים ומלחמות יוקרה וכוח, הסכסוך שתיארנו כאן משקף גם פערים אידאולוגיים? האם בחצר המזוהה כל כך עם אנטי־ציונות חריפה מתגלעים כעת חילוקי דעות עקרוניים?

תחילה יש לומר שבסאטמר, גם ביריבויות פנימיות קודמות, שום צד איננו מתיימר לוויכוח אידיאולוגי. בכלל, בעולם החסידי ניטשות מחלוקות מדממות לרוב על שאלת מי היורש, כלומר מי מונה על ידי האבא או הסבא, ומי מצויד בכריזמה ובמעלות האישיות הנדרשות כדי לעמוד בראש הקהילה. כמעט תמיד לא מדובר על הבדלי תפיסה מהותיים, וכך גם הפעם.

ההבדלים העיקריים בין חצר סאטמר בניו־יורק לקהילתו של מייזליש בבני־ברק נובעים מהאופי השונה: לא הרי ניהול קהילת ענק אמידה ומקושרת במונרו, כהרי צרכיה של קהילה קטנה בבני־ברק הישראלית, חסרת הקשרים וההשפעה. בחצר בניו־יורק יתקשו לרוב להבין את סדר יומם של הסאטמרים הישראלים, ותמיד יראו בקהילה הישראלית מין שלוחה זערורית לסאטמר האמריקנית. מכתבים ששיגרו בני הקהילה כאן בסוגיית המחלוקת, בחתימתם של מאות מהם, נתקלו באדישות מצד האדמו"ר – שרואה לנגד עיניו בראש ובראשונה את עתידה ושלמותה של חצרו.

בין פלג האהרוינים לפלג הזלוינים שורים פערי גישה בסוגיית ההתנגדות האקטיבית לציונות ולמדינת ישראל, לתמיכה בקבוצות מקומיות בישראל כמו הפלג הירושלמי, הסיקריקים, אתרא קדישא ועוד, ובכלל לתפקידה של סאטמר שמאז ימי ר' יואל טייטלבוים מנהיגה את הזרם ההונגרי בהתנגדות לציונות. בעוד האח ר' זלמן לייב מוביל את הקו האקטיביסטי, ר' אהרן מגלה עניין פוחת והולך בכל הנושא. קהילת סאטמר עתידית בראשותו של מייזליש עשויה לרכך עוד יותר את הקו האנטי־ציוני, ולהידמות יותר לאחיותיה החסידויות המקומיות בישראל.

גם כאן, העניין המשפחתי עשוי לשחק תפקיד. אם בסופו של דבר יחליט הרב מייזליש לקחת על עצמו את עול האדמו"רות, הוא יבקש את תמיכת חותנו האדמו"ר מוויז'ניץ, שהוא אחד מאדמו"רי אגודת ישראל. נציגו בכנסת הוא יעקב טסלר, שמונה זה עתה ליו"ר הוועדה לפניות הציבור. רעכיל דבורה מייזליש קרובה מאוד לאביה ודואגת שיגבה אותם מול גיסו מסאטמר. בחתונת נכדתו ליפשא, בשבוע שעבר, כיבד האדמו"ר מוויז'ניץ את מייזליש לעיני כול, והיה ברור באיזה צד הוא תומך. האם החסות הזאת תהפוך ברבות הימים לדרך אידאולוגית חדשה, ולהתנתקות של קהילה סאטמרית ישראלית מהקנאות המסורתית?

14.6 – עדכון לאחר פרסום הכתבה:  הוועד העליון של סאטמר בהתייעצות עם האדמו"ר החליט על סגירת בית המדרש לחלוטין. המשטרה, שהתערבה בסכסוך וניסתה לגשר בין הצדדים, יישרה קו עם הדרישה לסגירת בית הכנסת והוציאה צו לחודש הקרוב. בצד הרב מייזליש לא הסכימו, ושעות לפני כניסת השבת החליט בית המשפט השלום בתל אביב לפתוח את בית המדרש בניגוד לעמדת המשטרה. התפילות במהלך השבת התנהלו כסדרן ללא הפרות סדר.

לכתבות נוספות של אלי ביתאן>