ההחלטה על מקומו של נמל תעופה בינלאומי חדש בישראל חייבת ליפול בהקדם, כדי להיערך בעוד מועד ליום שנמל התעופה בן־גוריון לא יוכל עוד להכיל את תנועת המטוסים הנכנסת לישראל, כנראה ב־2030. ההתלבטות הגדולה עד כה היא בין עמק יזרעאל לנבטים שבנגב, אבל המפה הצמודה לתוכנית טראמפ נושאת בחובה אפשרות של פתרון שלישי, אולי נוח מכולם: בקעת הורקניה שבמדבר יהודה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "תהליך השלום של טראמפ הוא הזדמנות שלא תחזור"
– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים
– המשטרה הודיעה לתושבי רתמים שימשיכו לסבול מפשיעה בדואית
בקעת הורקניה שוכנת בין תחומה של המועצה האזורית גוש עציון לשטח מועצת מגילות ים המלח. מדובר בבקעה מישורית רחבה נדירה בהרי המרכז, אזור אידיאלי להקמת נמל תעופה, סמוך לבירת ישראל ולא רחוק מגוש דן. לפני יותר מעשור הונחה על שולחן שר התחבורה הקודם ישראל כץ תוכנית להקמת נמל תעופה חדש שם.
"במסגרת תוכנית אב למטרופולין ירושלים הכנו תוכנית גם לנמל תעופה באזור בקעת הורקניה, בין מישור־אדומים לים המלח", מספר האדריכל שלמה גרטנר. "זו הייתה תוכנית קרקעית ואווירית מפורטת שהוגשה לשר ולמנכ"ל רשות התעופה האזרחית דאז אלוף גיורא רום, וכן לראש הממשלה אז והיום נתניהו".
התוכנית נפסלה כמעט על הסף מכיוון ששטח הנמל המתוכנן היה מחוץ לתחומי ישראל הריבונית. תוכנית טראמפ 2020 עשויה להכניס אותו פנימה.
לדברי גרטנר, שינוי קל בתוואי המפה הצמודה לתוכנית טראמפ – שינוי בהיקף של חמישה ק"מ על קילומטר אחד – יאפשר את הכנסת שטח נמל התעופה המיועד לישראל. השינוי אפשרי מכיוון שהמפה היא עדיין בגדר טיוטה, ופתוחה לשינויים.
"היעד של תוכנית האב לירושלים דיבר על 10 מיליון תיירים בשנה, והנמל הזה יכול לממש את היעד. בניגוד לנמלי התעופה הקיימים היום בארץ, נתב"ג ואילן רמון, שעובדים על מסלול אחד, הנמל החדש יוכל להכיל שני מסלולים מקבילים במרחק של יותר מקילומטר ביניהם, מה שיאפשר תנועה בו זמנית של המראות ונחיתות, ותפוסה של עד 40 מיליון נוסעים בשנה".
אגב, בד בבד עם פרסום התוכנית הישראלית להקמת נמל התעופה בבקעת הורקניה, פורסמה בשעתה בעיתונות הזרה כתבה שבה הציגה הרשות הפלסטינית תוכנית לנמל תעופה משלה באותו אזור ממש. הדמיון בין התוכניות העלה חשד להעתקה.
הפלסטינים אמרו כי "הנמל יוקם בין ירושלים ליריחו בעלות של 340 מיליון דולר", והבטיחו טרמינל נוסעים נרחב ובו שישה דלפקים להחתמת דרכונים, חניה גדולה ושלל מתקנים צמודים.
"אנחנו מוכנים להיכנס לעבודה בשנה הבאה", הכריז באוקטובר 2010 שר התחבורה הפלסטיני דאז סעיד אל־כורנוז. "בתוך שנתיים נסיים את העבודה, אם תורמים בינלאומיים שדיברנו איתם יעבירו את הכסף. נמל תעופה פירושו ריבונות, חופש, התקדמות ופיתוח כלכלי".
