בתי החולים הציבוריים בישראל מתריעים שאינם מסוגלים עוד לשלם משכורות ושהם מתמודדים עם חובות עתק לספקים, לאחר שלושה חודשים של מאבק בקורונה ללא מקורות הכנסה נוספים. ביטול הניתוחים האלקטיביים וסגירת מרפאות החוץ לטיפולים שאינם דחופים גרמו לאובדן הכנסות גדול ולקשיי תקציב.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
כמו איזה שני משוגעים: התקינות הפוליטית חוצה את גבולות הגרוטסקה
אסור לשיר 'ירושלים של זהב' בהר הבית
מפת טראמפ תאפשר הקמת נמל תעופה ישראלי במדבר יהודה
"רק לפני רגע כל המדינה הריעה לנו מהמרפסות, וחיל האוויר ערך לכבודנו מטס", אומר נדב חן, מנכ"ל בית החולים לניאדו בנתניה. "אבל ברגע שנגמרה הקורונה שכחו מאיתנו ומכל ההתחייבויות". הוא מסביר שבחודש פברואר, עם הגעת חולה הקורונה הראשון לישראל, דרשה ממנו המדינה להקצות מחלקה חדשה ובה 97 מיטות לחולי קורונה מונשמים ו־152 מיטות לחולים בינוניים וקשים. "המדינה התחייבה שתממן זאת, וביקשה שנגייס עוד אחיות ובדיקות ורופאים ואנשי אבטחה. בה בעת גם דרשו מאיתנו לעצור את כל הפעילות הלא דחופה כי לא רצו לחשוף אנשים לבתי החולים. נגמרה הקורונה, נותרנו עם חולה אחרון במחלקה, ובכל מה שקשור לאובדן ההכנסה – כל ההבטחות התאדו כעת".
לדבריו, פניותיו בנושא התקבלו בנפש חפצה בשיחותיו עם אנשי משרד הבריאות והאוצר: הם גילו הערכה והבנה למצבו הכלכלי של בית החולים, אך "הסבירו שלא עשו מבחני תמיכה, והמנכ"לים החדשים והשרים לא ישבו ולא דנו ולא החליטו. התוצאה היא שאני עומד בפני תהום ולא יכול לשלם לספקים שלי. פניתי לספקים ברגעי הקושי ונאבקתי כדי שיעזרו לי לרכוש במהירות אוכל וביגוד ואמצעי מיגון, ויוסיפו לי עובדי קבלן. אבל אני לא יכול לשלם להם. בגל השני אתה חושב שהם יבואו לעזור?"
חן טוען שמצבם הכלכלי של בתי החולים שקוף לחלוטין בפני המדינה. "אני מבין שיש בירוקרטיה, אבל תעבירו, לכל הפחות, 'על החשבון'. לא מאמינים שההפסדים שלי הם 30 מיליון? תעבירו לי 20 מיליון, ותוסיפו או תחסירו בסוף".
גם בצפת מתמודדים עם משבר כלכלי חמור. "התרבות של 'יהיה בסדר' עבדה לכל אורך הקורונה, והבהירו לנו שהמדינה תשפה אותנו על ההפסדים", אומר ד"ר סלמאן זרקה, מנכ"ל בית החולים רבקה זיו בעיר. "עכשיו אנחנו מתמודדים עם גירעונות הולכים ומחמירים, ותזרים מזומנים שעלול לגרום לפיטורים של חלק העובדים".
לדברי זרקה, חודשי ההשבתה והטיפול בחולי הקורונה הביאו את בית החולים בצפת לגירעונות של עשרות מיליוני שקלים. זרקה טוען שההחלטה לסגור את כל הפעילות הלא דחופה הייתה שגויה. "היה צריך להבחין בין אזורים 'אדומים' עם תחלואה גבוהה לאזורים עם תחלואה סבירה, שאפשרה לנו להמשיך לתת שירותים רפואיים. הכריזו על סגר באצבע הגליל אף ששכיחות הקורונה הייתה נמוכה מאוד יחסית לתל־אביב ולירושלים. מאמרים בעולם מצביעים על הנזקים לחולים שלא טופלו ומתמודדים עם חצי שנה של סבל בלתי מוצדק. אסור לפעול באסטרטגיה הזאת בגל הקורונה הבא".
"משרדי האוצר והבריאות צריכים לשבת ביחד ולא לקום מהכיסא עד שימצאו פתרון", קובע פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים. "ברור שבתי החולים שעובדים בחמישים אחוז תפוקה לא יוכלו לכסות את ההוצאות שלהם. אז מה, נעשה שביתות ונפגע בחולים, כאילו לא הייתה קורונה? אני אומר לפקידי האוצר והבריאות: תפסיקו את הבירוקרטיה ותמצאו את הפתרונות הנכונים עוד היום. בסופו של דבר אתם תשלמו את הכסף ותשפו את בתי החולים".
ממשרד האוצר נמסר: "אנו לומדים את הנושא ונמצאים בקשר עם כלל בתי החולים כדי לגבש פתרון".
