ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה קבע בשבוע שעבר שישראל תוותר על החלת הריבונות, בגלל מאבקו נגד התממשותה. בריאיון לטלוויזיה הפלסטינית ביום שלישי אמר אשתייה: "אני בטוח שב־1 ביולי ננצח". תוכנית המאבק שלו כוללת שני מישורים מקבילים: עד 1 ביולי הוא יפעל במישור הבינלאומי לביטול תוכנית הסיפוח; ואם זה לא יעזור, יעבור לדרוש את הכרת העולם במדינה פלסטינית ב"קווי 67'".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טראמפ הטיל עיצומים אישיים על אנשי בית הדין הפלילי בהאג
– לא רק רפאלי: 29 מיליארד שקל של תיקי מס ממתינים להכרעה
– מתנתקים מישראל: ברש"פ פועלים להנפקת דרכונים
ואמנם, בעולם הערבי משגרים לפלסטינים בימים האחרונים עידוד ותמיכה מילוליים. הוועידה האסלאמית אשררה ביום רביעי את החלטותיה הקודמות על הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67' שבירתה ירושלים, וכן על הכרה בזכות השיבה ועל דרישת הפיצוי לפליטים. גם במצרים שיגרו עידוד לרמאללה. דובר משרד החוץ המצרי אחמד חאפז ציטט את דברי השר סאמח שוכרי, ש"מצרים דוחה את כל הצעדים החד־צדדיים המפרים את החוק הבינלאומי, ומתריעה על ההשלכות המסוכנות של סיפוח אדמות הגדה המערבית".
אבל למרות התמיכה ההצהרתית, פרשנים פלסטינים מעריכים שמדינות ערב לא ינקטו מעשים ממשיים כדי להוכיח את עמידתן לצד הפלסטינים. "עמדת מדינות ערב כלפי הסיפוח לא תהיה שונה מעמדתן כלפי הנושא הפלסטיני – הצהרות פוליטיות בלי שום פעולה אמיתית בשטח", אמר איימן יוסף, פרופסור למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית־אמריקנית בג'נין.
בריאיון לסוכנות הידיעות הטורקית אמר יוסף: "מדינות ערב מתמודדות עם קשיים מקומיים כתוצאה מהאביב הערבי, מגפת הקורונה ועוד. המצב שלהן אינו מאפשר לנקוט צעדים כלפי הסוגיה הפלסטינית – בוודאי שלא שימוש בנפט או בסנקציות אחרות על מדינות הקשורות לישראל כדי ללחוץ לבטל את הסיפוח".
הוא הוסיף שהפיצול הפלסטיני בין חמאס לפת"ח אינו מסייע ליצירת חזית ערבית אחידה נגד התוכנית האמריקנית: "הפיצול הפלסטיני תרם לקידום הנורמליזציה של ישראל בקרב מדינות ערב מתוך הבנה שהפלסטינים אינם יכולים לנהל את עצמם".
הפרשן הפוליטי האני אל־מסרי מסכים ואומר: "מדינות ערב מפוצלות וסובלות מבעיות פנימיות. כל צעד לתמיכה בנושא הפלסטיני יהיה חלש ולא יעיל. בירדן איימו שסיפוח יפתח את כל האפשרויות לשינוי ביחסים עם ישראל, אבל אין די בכך. צריך להפסיק את הקשר עם ישראל ולבטל את הסכמי השלום. התפוררות מדינות ערב והלהט לזכות באהדת וושינגטון מונעות פעולה אמיתית למען הפלסטינים".
אל־מסרי, מנהל מרכז "מסראת" החוקר מדיניות אסטרטגית, דיבר גם על הפער בין ההנהגה הפלסטינית ובין הרחוב, שמשאיר את הפוליטקאים לבדם במערכה. "ההתנגדות איבדה את יעילותה בהדרגה. הרחוב כבר לא מבין על מה הוא נלחם, הוא מפוצל. כשתושבי ירושלים מותקפים, הם מוצאים את עצמם לבד במערכה. כאשר יש התקפה ישראלית ברצועת עזה, אין מענה בגדה.
"חמאס מבקר את אבו־מאזן מרצועת עזה, אבל אין לו תוכנית פעולה מסודרת והוא מסתמך על המשכורות מקטאר שמועברות דרך ישראל. עצם העובדה שהשיחה היום מתנהלת על הסדר בלי רצועת עזה גם מלמדת משהו".
העיתונאי הפלסטיני מוחמד חוואש אמר כי הוא מאמין למדינות ערב שהן מעוניינות לתמוך בפלסטינים, אבל אינן יכולות לממש את התמיכה. "הן לא יכולות להחליט החלטות פוליטיות בעלות השפעה בגלל הקשר שלהן עם ארה"ב. כל מדינה ערבית תיזהר שלא לפגוע באינטרסים שלה כשהיא תלחץ למנוע סיפוח ישראלי".
המומחה לכלכלה ד"ר נסר עבד אל־כרים מציין שהפלסטינים עצמם אינם יכולים להתנתק מישראל, ולכן ההכרזה על מדינה פלסטינית לא יכולה להתממש. בריאיון לערוץ אל־ווטאן הוא אמר: "בנושא המדיני הרשות מדברת על עצמאות ועל הקמת מדינה פלסטינית, אבל בנושא הכלכלי היא רק העמיקה את קשריה עם ישראל. אנחנו צריכים לפחות חמש שנים כדי להתייצב כלכלית ללא ישראל".
בשיחה עם כתבים ברמאללה בשבוע שעבר אמר אשתייה שהרשות הכינה תוכנית נגדית לזו של טראמפ, המציעה מדינה פלסטינית מפורזת בשטחי הרשות, בעזה ובמזרח ירושלים – בשינויי גבולות קלים והחלפת שטחים בגודל שווה – ובלי להתייחס לזכות השיבה ולבירה הפלסטינית. המסמך שוגר לנציגי הקוורטט כהצעה הפלסטינית.
ג'ייסון גרינבלט, שהיה יועצו של טראמפ לנושא השלום הישראלי־פלסטיני, הגדיר את התוכנית של אשתייה כניסיון דחייה ועיכוב ולא כהצעת שלום של ממש.
בשיחה עם "ג'ואיש אינסיידר", אמר גרינבלט שהמסמך הוא מחזור של אמירות מרמאללה: "הדרישות הפלסטיניות נעוצות בשאיפות ובדברים שהבטיחו לאנשים שלהם במהלך עשרות שנים. הדרישות האלו אינן מבוססות על זכויות. הן אינן ריאליות ואינן ניתנות ליישום".
