אתמול קבעה ההסתדרות מונח חדש: שביתה מונעת. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי, בגלל כוונת המדינה לצמצם את מספר העובדים במשרדי הממשלה ולפגוע בשכרם. כוונה זאת של המדינה עוד לא הוכרזה, והיא כרגע בגדר דיונים שעדיין לא הבשילו לכדי תוכנית פעולה, וודאי שלא הגיעו להחלטה בנושא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצב סחיטה: כחול לבן צריכה להתייצב נגד נתניהו
– ימינה טרפדו דיון על השתלטות פלסטינית בשטחי C
– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?
ההסתדרות דורשת "לנהל משא ומתן שיעצור את הפגיעה האנושה הצפויה בעשרות אלפי עובדים. על רקע כוונת הממשלה להפחית את מספר העובדים, את רכיבי השכר ואת היקף תקציבי השכר – מהלך המהווה פגיעה מיידית בתנאי עבודתם ומעמדם של העובדים. צעדים אלה מקודמים חד-צדדית ומבלי שנוהל קודם לכן משא ומתן עם ההסתדרות, למרות ההשלכות החמורות על תנאי העבודה בשירות המדינה"
במידה וסכסוך העבודה יצא לפועל, בעוד 15 ימים תוכל ההסתדרות להשבית כ-70,000 עובדים במגזר הציבורי. בנוסף לסכסוך הזה הוכרזו סכסוכי עבודה של עובדי שירות התעסוקה, עובדי משרד הבריאות, עובדי המעבדות, העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים ברשויות המקומיות. לטענת ההסתדרות כל העובדים הללו נמצאים תחת עומס גדול בחודשים האחרונים בגלל משבר הקורונה, וההסתדרות בחרה דווקא את עת החירום הזאת כדי לדרוש מהממשלה תוספות שכר עבורם.
בהסתדרות הניחו אקדח על שולחן הממשלה: אם תשקלי קיצוץ כלשהוא בעובדי המגזר הציבורי או בשכרם כלל משרדי הממשלה יושבתו. האיום כולל את משרד הבריאות (במהלכו של משבר רפואי גלובאלי), עובדי המעבדות (אם חשבתם שארבעה ימים זה הרבה זמן לחכות לתשובה מבדיקת קורונה), וכמובן שירות התעסוקה (כשבמשק מעל מיליון מובטלים).
התזמון זועק לשמיים: כשהמשק הישראלי נאנק תחת מיליון מובטלים ואובדן הכנסות אדיר, המגזר הציבורי שנהנה מקביעות, שכר גבוה ותנאי עבודה מפליגים מאיים בשביתה כדי לשפר את תנאיו. את מחיר העסקתם משלם אותו ציבור של אזרחים ועסקים שכרגע כורעים תחת הנטל, והם גם אלו שישלמו את מחיר השביתה, ואת תוצאותיה. כל עוד הדבר תלוי בהסתדרות עובדי המגזר הציבורי לא יהיו חלק ממשבר הקורונה: שקל לא ייגרע משכרם ועובד אחד לא יפוטר.
רק אתמול פרסם שירות התעסוקה את נתוני התעסוקה של חודש מאי ומנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור הודיע כי הם "מודאגים מהממצאים ומהקצב האיטי של החזרה למעגל העבודה". למרות שניכר שיפור במצב האבטלה, היא עדיין לא הצטמקה באופן דרמטי כפי שאולי ניתן היה לקוות לאחר הסרת המגבלות.
על פי הנתונים של שירות התעסוקה מספר דורשי העבודה בראשית חודש מאי עמד על 1.165 מיליון איש, מעט נמוך יותר מחודש אפריל. במהלך חודש מאי 205 אלף אנשים דיווחו לשירות התעסוקה שהם מצאו עבודה, כך שבסוף החודש ירדנו אל מתחת למיליון ומספר דורשי העבודה עומד על המספר המכובד – 960 אלף איש.
שיעור דורשי העבודה בסוף מאי ירד ל-23.5 אחוזים מכוח העבודה, לאחר שיא של 27.5 אחוזים בסוף אפריל. זהו עדיין שיעור גבוה באופן מדאיג שמקיף כרבע מכוח העבודה, בהשוואה לשיעור אבטלה של 3.9 אחוזים לפני משבר הקורונה. שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי, שלקראת חודש ספטמבר, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים".
שירות התעסוקה מעריך כי מספר דורשי העבודה הוא גבוה אבל לא מדויק כיוון שיש עובדים רבים שחזרו לעבודה אך טרם דיווחו על כך. מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19 באפריל כ-18.3% מכלל הרשומים בשירות התעסוקה דיווחו על חזרה לעבודה. הציפייה היא שקצב הדיווח יתגבר עם הכניסה לפועל של תוכנית העידוד להחזרת העובדים למקומות העבודה.
