דרום קוריאה הזהירה את צפון קוריאה מפני פרובוקציות נוספות. האזהרה הגיעה לאחר שמשטרו של קים ג'ונג-און הבטיח לפרק את השרידים האחרונים של מורשת ההתפייסות של נשיא הדרום, מון ג'יאה-אין, ולהחזיר חיילים לשטחי הגבול.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?
– "לא הגיוני שמסתנן מלבנון יגיע עד החצר שלי"
– שביתה מונעת – ההמצאה של ההסתדרות לסנדול קיצוצים
משרדו של מון דרש מצפון קוריאה להלך בזהירות לאחר שזו החריבה משרד קישור שעלותו נאמדת ב-15 מיליון דולר ושהוקם מצפון לגבול בשנת 2018 כסמל להתפייסות בין שתי המדינות. היום (ד') שחררה התקשורת הממשלתית של צפון קוריאה זרם חדש של איומים וגידופים נגד דרום קוריאה ומון, כולל נזיפה אישית מפי אחותו של קים, קים יו ג'ונג.

"אנו מזהירים שכבר לא נסבול את המילים והמעשים הפזיזים של צפון קוריאה", אמר דוברו של מון, יו דו-האן במסיבת עיתונאים היום. דרום קוריאה לא הראתה כל כוונה לבצע פעולת תגמול או לוותר על שיתוף הפעולה עם שכנתה.
דרום קוריאה מימנה את משרד הקשר ופתחה אותו בקול תרועה בפארק התעשייה המשותף בקאסונג כדי שישמש כשגרירות דה-פקטו בין שתי האויבות עוד מימי המלחמה הקרה. צפון קוריאה הפסיקה לענות לשיחות במשרד בשבוע שעבר, והאשימה את מון שלא הצליח לקיים את ההסכמים שקבע איתה. זאת לפני שהודיעה ביום שלישי כי הבניין נהרס "באופן טרגי בפיצוץ אדיר".
שעות לאחר מכן פרסמו כלי תקשורת בצפון קוריאה הודעה מהמטה הכללי של צבא העם הקוריאני בה נכתב כי המדינה תשלח כוחות לאזורים הסובבים את פארק התעשייה ולאזור התיירות בהר קומגנג. בעבר הוציאו שתי הקוריאות את חייליהן מאזורים אלו כדי לפנות מקום לפרויקטים המשותפים שהתקיימו כסמלי אחדות.
שר האחדות קים יאון-צ'ול, האדם שאחראי על היחסים עם צפון קוריאה, הציע להתפטר ביום רביעי בגלל "אי יכולת לעמוד בציפיות התושבים". מון טרם הגיב להצעה.

נראה כי קים הקריב את הפרויקטים כדי להפגין את תסכולו מהתמיכה המתמשכת של מנהיג דרום קוריאה בקמפיין העיצומים שהובילה ארה"ב. קמפיין שפגע קשות בכלכלת המדינה ושלל ממנה מטבע חוץ. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ על מון לאחר שרצף שיגורי טילים חסר תקדים לא הצליח להחזיר את הנשיא דונלד טראמפ לשולחן המשא ומתן.
בשבוע שעבר האשימה צפון קוריאה את ארה"ב בהפרת הבטחות שהתקבלו במהלך הפגישה ההיסטורית בין קים לטראמפ לפני שנתיים. מהמשטר נמסר כי ממשל טראמפ הפך את חלומות השלום ל"סיוט אפל" וכי הם לא רואים שום תועלת במגעים עם וושינגטון.
"אני חושבת שנמשיך לראות סימנים של מתיחות לזמן מה", אמרה רייצ'ל מיניונג לי, אנליסטית לשעבר בממשל האמריקני שמתמחה בצפון קוריאה. "כמעט הכול על השולחן".
צפון קוריאה אמנם עשתה קולות של פרובוקציות נוספות, כולל תרגילים צבאיים בסמוך לגבול, אך סביר להניח שהמשטר מחשב את מהלכיו בזהירות. קים מבקש להימנע מעל פעולה שתאלץ שימוש בנשק מהתקופה הסובייטית נגד כוחן המשולב של דרום קוריאה וארה"ב, לה יש כ-28 אלף אנשי צבא בחצי האי.
התגובה הראשונית בארה"ב הושתקה, כשגורם בכיר אישר שהממשל האמריקני היה מודע למהלך של צפון קוריאה וכי ארה"ב נמצאת בתיאום הדוק עם בעלות בריתה בדרום קוריאה.

קים ג'ונג און גילה תסכול גובר והולך ממון, מקבילו מהדרום, שתומך זה זמן רב בשלום ונאבק לאזן בין דרישות צפון קוריאה לדעות הניציות ביותר בממשל טראמפ. טראמפ מצידו סירב למתן את העיצומים לאחר ששלוש פגישות אישיות עם קים לא הצליחו לגרום לתוכנית האמריקנית למיתון תוכנית הגרעין של צפון קוריאה להתקבל.
צפון קוריאה טענה שהסיבה למשבר הנוכחי היא קבוצת פעילים בדרום קוריאה ששלחו עלונים, תלויים על בלונים, ובהם מסרים נגד המשטר אל מעבר לגבול. בעוד מיליוני עלונים כאלו נשלחו לצפון קוריאה במהלך השנים, הקמפיינים האחרונים הגיעו לאחר שפע של ספקולציות בנוגע לבריאותו של קים ואחיזתו בשלטון בגלל סדרה של היעדרויות ארוכות מהמרחב הציבורי.
קים יו ג'ונג דחתה בהחלטיות בקשה מממשלתו של מון לשלוח את היועץ לביטחון לאומי צ'ונג אי-יונג ואת ראש סוכנות הריגול סו הון כשליחים מיוחדים. קים הצעירה, שהפכה בשבועות האחרונים למרכז קמפיין הלחץ של צפון קוריאה נגד סיאול, כינתה את ההצעה "חסרת טקט ומרושעת", כך על פי סוכנות KCNA.
גורם נוסף בצפון קוריאה צוטט כשהוא מתאר את מון כ"אשם ראשי" ו"פרובוקטור" שאפשר לקשרים להתפרק, אם כי לא קרא לו בשמו. יוון, דוברו של מון, כינה את דבריו של קים יו ג'ונג "גסים" והפציר בצפון קוריאה להתנהל באופן מכובד יותר.
"לסיאול אכפת מיחסים טובים עם צפון קוריאה, אבל אכפת לה הרבה יותר מיחסים טובים עם ארה"ב", אמר אנדריי לנקוב, פרופסור מאוניברסיטת קוקמין ומומחה לצפון קוריאה. לנקוב אמר כי נראה שקים מבקש סיוע כלכלי גדול יותר ממון. "זו רק ההתחלה," אמר לנקוב. "אני די בטוח שתהיה הסלמה קשה בשבועות הבאים".
תרגום: אלחנן שפייזר