לאחר שלוש שנים בהן אישה מעגנת את בעלה ומסרבת לקבל ממנו גט, בית הדין הרבני האזורי ברחובות החליט להטיל עליה סנקציות כלכליות ולקנוס אותה בסכומי כסף הולכים וגדלים. מדובר במקרה עגינות חמור וחריג במיוחד, כאשר כבר בליל החתונה בני הזוג רבו ובתוך ימי שבע הברכות הדברים יצאו מכלל שליטה ובני הזוג נפרדו ומאז הם נפגשים רק בערכאות משפטיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בניגוד להחלטת ממשלה: האם המשרד להגנת הסביבה יוצא מירושלים?
– משרד פוצץ, חיילים חזרו לגבול: המשבר בין הקוריאות מחריף
– "לא הגיוני שמסתנן מלבנון יגיע עד החצר שלי"
בית הדין קבע כי מדובר באחד ממקרי העגינות הקשים ביותר שהגיעו לפתחו. כבר בדיונים קודמים הדיינים אמרו כי האישה פועלת בזדון. "תביעת האישה לשלום בית אינה כנה, ונתבעה בחוסר תום לב כדי לעגן את המבקש ולהכריחו להיכנע לתכתיביה ודרישותיה בעניינים הכספיים". למרות שהאישה עצמה סובלת מהמצב היא מסרבת להתגרש כל עוד בעלה לא ימלא את כל דרישותיה על אף שאינו מחויב להם על פי הדין. לדברי בית הדין, "היא אוחזת בגט ככלי לניגוח, כדי לשבור את המבקש ולהכניעו עד שיתרצה לכל דרישותיה".
לטענת הדיינים מדובר במקרה חמור במיוחד משום שלרגע אחד לא התקיימו חיי נישואין. "העיגון במקרה שלפנינו, אף חמור מעיגון בתביעת גירושין רגילה וסטנדרטית, בה הצדדים חיו יחד תקופה משמעותית ואף בנו בית והקימו משפחה, ואחר כך קרה שבר בחיי הנישואין המצריך גירושין. במקרה דנן, נישואי הצדדים כשלו מעיקרן, ולא היתה אפילו התחלה של חיי משפחה… הצדדים פרודים לאחר שלושה ימים רוויי מחלוקות ומריבות, כולל ליל הכלולות".
הדיינים הרב אליהו עמאר, הרב שמואל דומב ואב בית הדין הרב ציון אשכנזי קבעו כי מטרת האישה היא לנקום בבעלה. "יש לקחת בחשבון גם את הנזק החמור שעלול להיגרם לאיש מעיכוב הגירושין. האיש נמצא באמצע שנות השלושים לחייו, וברצונו למצוא לו את האישה המתאימה לו ולהקים איתה משפחה. אין מחיר לכל יום שחולף ואין שווי לנזק שנגרם לאיש מחמת העיכוב. כאמור, האמת היא שגם למשיבה נגרם נזק רב כי מי יערוך את הזמן שחולף לו סתם. אך המשיבה מוכנה להינזק בשיהוי הזמן כדי להינקם מן האיש ולנסות להוציא מן האיש דברים שלא כדין ולא במשפט. בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים… האם יש לבית הדין לאפשר זאת?!"
הדיינים אמרו כי הונחו לפני האישה מספר הצעות שנתנו מענה לדרישותיה, אך היא סירבה לכולן. "אם האישה הייתה מסכימה לאחת מן ההצעות, מזמן כבר ההכרעה בכל הדברים הייתה מסתיימת. בכל אופן, בית הדין השקיע זמן רב ושעות רבות להבהיר את העניין באר היטב, כאמור, גם הצעות פשרה הוצעו כביכול כדי להפיס דעתה של המשיבה בכך שזכויותיה לא יפגעו. אך הרושם שהתקבל, כי האישה מתעקשת ללא הצדקה, בצורה לא צודקת ושלא בתום לב".
בהחלטת בית הדין נקבע כי יוטלו סנקציות על האישה, אך לא סנקציות חמורות. "יתכן ושמא תראה המשיבה את הכיוון אליו נוטה הרוח ותפטור אותנו מן הצורך להטיל עליה סנקציות חריפות מאלו", נכתב בפסק הדין.
בית הדין השית על האישה קנס יומי בסך 100 שקלים, במידה ולא תסכים לקבל את הגט הסכום יעלה מדי מספר ימים. "בסכום שתיקנס האישה ירמוז בית הדין לאשה גם את משמעות חומרת העיגון. ואת זאת שהיא גורמת לה ולמבקש הפסד חיים. ואולי ושמא יהיה די לחכימא – ברמיזא. והסכום יעלה בצורה מדורגת עם הימשך זמן העיגון." בית הדין הוסיף וכתב כי האישה עלולה להיקנס בהפחתת דמי כתובתה במידה ותמאן לקבל את הגט. כמו כן, הוטלו על האישה הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים.
