"אם בעשור האחרון עלו לישראל כ־30 אלף יהודים בשנה, אנחנו צופים הכפלה או שילוש בשנים הקרובות", אומר יעקב חגואל, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, בשיחה שקיימנו לרגל ועידת עם עולם של מקור ראשון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצב סחיטה: כחול לבן צריכה להתייצב נגד נתניהו
– ענף התיירות הנכנסת בקריסה והפתרון לא נראה באופק
– "ידענו לטפל במשבר פיננסי או במלחמות, לא בקורונה"
"העלייה היא האתגר הגדול ביותר שלנו בתפוצות, לא רק בעת הקורונה. בתקופה מסוימת ארגונים אחרים בבניין הורידו את העלייה למדרון אחורי", ממשיך חגואל, מתכוון לכך שלפני כעשור הוחלט בסוכנות היהודית להתמקד בחיזוק הזהות היהודית, ונושא עידוד העלייה ירד בסולם העדיפויות. "אנחנו המשכנו גם אז לעסוק בעלייה. אנחנו מעודדים עלייה בכל העולם, אם על ידי ירידים של עידוד עלייה, משלחות גישוש בארץ של רופאים ששוקלים לעלות, או מאות אולפני עברית בכל רחבי העולם. אם כי אני מוכרח לציין שבמסגרת תהליך מחשבתי שיזם יו"ר הסוכנות הנוכחי יצחק הרצוג, החליטו שם להחזיר את העלייה ביתר שאת לקדמת הבמה, כאחד משלושת הנושאים החשובים ביותר. הרי הסוכנות היהודית הוקמה לצורך זה, ובלי העלייה אין לה הצדקת קיום".
באוקטובר הקרוב יתקיים הקונגרס הציוני ה־28, הנערך אחת לחמש שנים. "זו האסיפה הכללית של התנועה הציונית", אומר חגואל בלשכתו שבבניין ההיסטורי של המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. "זה הזמן לעצור ולסכם מה שעשינו בחמש השנים האחרונות, ומה שאנחנו מקווים להצליח ליישם בשנים הבאות כדי להצעיד את העם היהודי. אני נותן דין וחשבון מול צירי הקונגרס, יהודים מהארץ ומהעולם, שנבחרים על ידי העם היהודי. כל מי שמגדיר את עצמו כציוני יכול להשתתף בבחירות לקונגרס הציוני, אחרי חתימה על הצהרה שאנחנו קוראים לה 'תוכנית ירושלים', שכוללת את עיקרי הציונות. אם כי הפעם", הוא מציין, "היו מדינות שבגלל הקורונה לא הצליחו לקיים בהן בחירות לקונגרס".
שאלת מיליון הדולר היא אם הקונגרס הציוני יתקיים כסדרו בעידן הקורונה. "אנחנו נערכים לחלופות שונות", אומר חגואל על חוסר הוודאות בעניין הזה, אך מסרב לפרט אותן. יש להניח כי אחת האופציות הנשקלות היא לקיים את הקונגרס במועדו, אך באופן דיגיטלי.
אני מניח ששמעת את השאלה הזו פעמים רבות: הקמנו כבר מדינה, מדוע צריך עדיין את המוסדות הלאומיים?
"לכאורה אפשר לומר שהרצל הקים מוסדות כדי להקים מדינה, ושאפשר לסגור את העסק. אבל התנועה הציונית לוקחת על עצמה אתגרים גדולים מאוד. ניקח למשל את נושא ההתיישבות. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית הקימה מאות יישובים ברחבי הארץ, כחלק מהגשמת החזון הציוני. למרות דו"ח טליה ששון, המדינה ממשיכה להפעיל את החטיבה להתיישבות במאות מיליוני שקלים כי יש לנו מומחיות, חזון ויכולת ללוות יישובים בפריפריה. כל נושא העלייה לישראל מטופל על ידי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ובמהלך השנים העלינו מיליוני יהודים.
"אנחנו הגוף שלוקח על עצמו את האתגרים הציוניים של היום. הרי ממשלת ישראל דואגת לכל אזרחי המדינה, גם לכאלה שאינם יהודים. המנדט שלנו הוא היהודים בארץ ובתפוצות, כולם, מבלי לבדוק בציציות. אנחנו רואים עצמנו גם כסמן הציוני בתוך מדינת ישראל. יש בחברה הישראלית תופעות של פוסט־ציונות ואפילו אנטי־ציונות. ציונות הופכת בהרבה מקרים לציניות. לקחנו על עצמנו להעצים את הערכים הציוניים. העולם הגלובלי מייצר אצל הצעירים אתגרים גדולים. זה קורה כיוון שהמטען הערכי הציוני חסר, ולא נמצא מספיק גבוה בסולם העדיפויות. יש מיליון ישראלים שגרים באמריקה, וזה אומר הרבה.
"במצב הנוכחי הרבה יהודים לא יוכלו לממן חינוך יהודי, ותוך דור או שניים אחוזי ההתבוללות יהיו הרבה יותר גבוהים"
"אין הרבה עמים בעולם שיש להם מוסדות של עם, לא רק של מדינה, ויש לכך יתרונות. המוסדות פעלו להקמת המדינה, ובחמישים השנים הראשונות של ישראל, בלי המוסדות – לא הייתה מדינה. המוסדות חיברו את העם היושב בציון ליהדות העולם, שתמכה כלכלית ופוליטית".
בשנים האחרונות אנחנו רואים הצטרפות של חרדים למוסדות הלאומיים. לש"ס יש שם סיעה פעילה כבר עשור, וכעת יש סיעה חדשה בארה"ב של חרדים־אמריקנים.
"מצוין, זה תהליך מדהים. אם שאלת אותי למה צריך את המוסדות הלאומיים, אז הנה היהודים מצביעים ברגליים, והעם מראה שהוא רוצה את זה. בבחירות שנערכו לפני כמה חודשים בארה"ב, הצביעו פי שניים מלפני חמש שנים. זה אומר משהו. קבוצות חדשות שלא הגדירו עצמן חלק מהאוהל הציוני, נכנסו אליו והרחיבו אותו. לא חשוב מה האינטרסים שלהן ולמה הן איתנו, עצם ההצטרפות שלהן מראה שמדובר בגוף עם חיות, ושהן רוצות להיות חלק ממנו".
רוב האנשים לא ממש ידעו להבדיל בין ההסתדרות הציונית לסוכנות היהודית.
"אני לא יועץ תדמית, אלא איש עשייה. אני לא נעלב אם אומרים שאני עובד בסוכנות, להפך. הרי אנחנו הבעלים של הסוכנות היהודית, קרן היסוד וקק"ל, מאז שהארגון קם ב־1897. אני גאה ומעורב בעשייה של כל המוסדות הלאומיים. אנחנו אחראים להצלחות, וגם לכישלונות".
גם לביקורת הקשה שמוטחת למשל כלפי גופים כמו קק"ל, עם טענות לשחיתות ובזבזנות?
"זה כואב לי מאוד. יש לי בהחלט ביקורת רבה על חלק מהעשייה, ואני אומר אותה בתוך המוסדות הלאומיים. אבל ה־80 אחוז של הכוס המלאה היא אדירה. קק"ל עושה המון דברים למען עם ישראל: קידום נושא המים ופיתוח היערות, תמיכה בתנועות מיישבות ועוד. זה ארגון מדהים, שיש בו תקלות. יש דברים שהייתי שמח שהיו אחרת. גם לא כל מה שפורסם נכון, קח את זה בפרופורציה".
יהודי, דבר עברית
אחד התחומים שההסתדרות הציונית עוסקת בו בשנים האחרונות הוא כאמור הקמת אולפני עברית בקהילות יהודיות. המצב בזירה הזו איננו מעודד, אומר חגואל. "בעשרים השנים האחרונות יש פחות יהודים שמדברים עברית בגולה. זה קורה בעיקר בארצות שאינן דוברות אנגלית, בגלל הגלובליזציה. בבתי הספר היהודיים שם, השפה השנייה היא כבר לא עברית אלא אנגלית".
אתגר נוסף הוא סיוע לקהילות יהודיות בעת משבר, עניין שמתעצם בתקופה הנוכחית. "הקהילות היהודיות נמצאות כעת בשיאו של משבר ענק", אומר חגואל. "לעניות דעתי חלקן הגדול היו במצב לא טוב עוד לפני הקורונה, אבל זה העצים את המשבר, בעיקר במישור הכלכלי שלו. אני לא יודע אם בצפון אמריקה יפתחו בכלל את בתי הספר היהודיים בשנת הלימודים הבאה. לדעתי בתי ספר יהודיים רבים ייסגרו, ואלה שייפתחו, חלקם ייאלצו להיסגר לפני תום שנת הלימודים כי להורים לא תהיה יכולת לשלם עשרות אלפי דולרים לילד".
בריאיון שפרסמנו כאן לפני שבוע עם מנכ"ל המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בפאלו־אלטו, זאק בודנר, הוא הביע את דעתו כי "מדינת ישראל צריכה לשלוח כיום יותר שליחים לקהילות היהודיות. אין לנו כסף לשלם למחנכים יהודים. אם נקבל שליחים שמדינת ישראל תממן, זה יכול להציל את החינוך היהודי".
חגואל מסכים: "זו קריאה נכונה ומוצדקת. צריך לזכור ש־99 אחוז מהשליחים שלנו שולמו עד היום על ידי הקהילות ובתי הספר, וזה הזמן שלנו לערבות הדדית. שבעים שנה ידענו להיעזר בהם, וכעת זה הזמן שלנו כממשלת ישראל וכמוסדות לאומיים לשלוח מורים שליחים על חשבון ממשלת ישראל. צריך לשלוח כאלף מורים שליחים כדי לחזק את הקהילות היהודיות. לא יהיה פשוט לגייס את אותם שליחים, כי יציאה לשליחות כיום היא עניין הרבה פחות מושך ממה שהיה לפני כמה חודשים. אבל במצב הנוכחי הרבה מאוד יהודים לא יוכלו להרשות לעצמם להעניק לילדיהם חינוך יהודי, ואז תוך דור או שניים אחוזי ההתבוללות יהיו הרבה יותר גבוהים. הקשר לישראל יֵרד, וכך גם ליהדות ולעברית. כתנועה ציונית אנחנו צריכים לחשוב על שנת 2048, זה חלק מהעניין".
מדינת ישראל גם מצויה במצב לא פשוט בעקבות הקורונה, ויהיו שיאמרו שהמשאבים צריכים להיות מופנים פנימה.
"נכון, יש מאות אלפי משפחות בלי פרנסה וממשלת ישראל עומדת בפני אתגרים עצומים. אבל אני מעריך שהחוזקה הכלכלית של מדינת ישראל תחזור לעצמה תוך שנה או שנתיים. זה הזמן שלנו, בכספים לא גדולים, לשלוח כאלף שליחים לתפוצות. יש רצון להוציא מורים לשם, שיחזרו לכאן אחרי שנתיים עם ניסיון ייחודי, ראש פתוח ומוטיבציה גדולה להמשיך בחינוך. יהודים בוחרים האם לעלות לישראל, אבל כעם יהודי וכמדינת ישראל אנחנו חייבים לחזק את הקהילות היהודיות, כדי שהקשר הזה ימשיך בכל מקרה".
בשנים האחרונות משמש חגואל כראש המחלקה לישראל ולמאבק באנטישמיות בארגון. אם בעבר נושא המאבק באנטישמיות נחשב שולי בפעילותה של ההסתדרות הציונית, חגואל ממנף ומבליט אותו. הוא מרבה להתראיין על כך בתקשורת הארצית והעולמית, פונה לראשי מדינות וגופים מסחריים כדי להילחם באמירות אנטישמיות ועוד.
רוח בית"ר
חגואל מייצג את תנועת הליכוד במוסדות הלאומיים. בשבועות הקרובים, ולקראת הקונגרס הציוני, צפוי מאבק פוליטי בתוך המפלגה ובזרוע העולמית שלה, הליכוד העולמי, בשאלה מי יהיה נציגה הבכיר במוסדות הלאומיים. ח"כ מיקי זוהר כבר הודיע על כוונתו להתמודד מול חגואל על ראשות הליכוד העולמי, ובהמשך צפויים מתמודדים נוספים.
"אני שמח שעוד אנשים רוצים להתמודד", אומר חגואל, "עד לפני כמה שנים הליכוד העולמי היה גוף שאפילו גוגל בקושי הכיר. במשמרת שלי כיו"ר פתחתי וחשפתי אותו בפני כולם. זה משדרג מאוד שיו"ר הקואליציה (זוהר) רוצה להתמודד לתפקיד הזה. הליכוד היא אחת המפלגות הדמוקרטיות היחידות בישראל".
חגואל, 49, נשוי ואב לארבעה (שניים מהם חיילים לוחמים), מתגורר בנתניה. הוא נולד בתל־אביב, אך כשהיה בן שבע החליטו הוריו ש"עושים ציונות" כדבריו, והמשפחה עברה לערד. בגיל 12 בלבד, אחרי שסייע למפלגת הליכוד בבחירות בערד, החליט לפעול להקמת סניף מקומי של בית"ר. הוא שירת בגרעין נח"ל של בית"ר, "בתקופה שרק קיבוצניקים עשו שנת שירות", ועם השנים הפך למנכ"ל תנועת הנוער העולמית בית"ר.
מה השאיפות שלך לעתיד?
"גדלתי בתנועת בית"ר, בידיעה שצריך להשפיע על עם ישראל ועל ארץ ישראל בכל מקום שאתה נמצא בו ובכל תפקיד שאתה מקבל. שם אני רוצה להיות. יותר מ־15 שנים אני פעיל בתנועה הציונית, בתחילת הדרך בהתנדבות, והיום אני בתפקיד בכיר בתוך המוסדות הלאומיים. מטבע הדברים אני רוצה לשאוף יותר למעלה, לקחת את היכולות והאידיאולוגיה שלי ולהגשים אותם במקום הכי גבוה שאפשר".
אפשר להסיק שאתה שואף להיות יו"ר קק"ל?
"אני רוצה להיות במקום שבו אני הכי יכול להשפיע, ולא שולל שום אפשרות".
ראש הממשלה נתניהו מתעניין במוסדות הלאומיים?
"לראש הממשלה אכפת מאוד מהמוסדות הלאומיים. בעשור האחרון המוסדות היו שותפים עם ממשלת ישראל במיזמים בעלות של מאות מיליוני שקלים. ברובם, היוזמה הייתה של הממשלה. כמובן שהיו עליות ומורדות, אבל ראש הממשלה מכיר את העם היהודי מצוין וזה נושא שקרוב לליבו. יש לי קשר טוב עם ראש הממשלה, אני שליח של הליכוד כאן ואני משמש כשליח. שליח דו־סטרי".
כמפלגה הגדולה ביותר בכנסת, כוחו של הליכוד יגדל במליאת הקונגרס הציוני הקרוב (חלוקת הצירים הישראלים נעשית בהתאם ליחסי הכוחות בכנסת). "גם בעולם הצלחנו לגדול", אומר חגואל."זה תלוי בכל מדינה, אבל גדלנו ב־30 עד 40 אחוז בכמות המנדטים בהשוואה לבחירות הקודמות. אנחנו המפלגה הגדולה ביותר במוסדות הלאומיים, ובארה"ב בלבד הבאנו פי ארבעה קולות לעומת הבחירות הקודמות. לכן אנחנו מצפים לקבל תיקים בכירים וחשובים".
