את המדגם ערכו שלמה פילבר וצוריאל שרון מחברת דיירקט פולס בין4 ל־7 ביוני 2020 באמצעות מערכת דיגיטלית בקרב 1,182 נדגמים מהאוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל תושבי יהודה, שומרון והבקעה בלבד. טעות הדגימה הסטטיסטית +-3.1% בהסתברות של 95%.
פרשנות: אסטרטגיית הבזאר הטורקי // שלמה פילבר
הוויכוח בהנהגת ההתיישבות על היחס ל"עסקת המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולשאלת החלת הריבונות הזכיר לי השבוע פגישה מרתקת משלהי 1999. ראש הממשלה אהוד ברק היה אז במאמץ אינטנסיבי עם קלינטון להביא לפריצת דרך עם ערפאת. אני, מנכ"ל מועצת יש"ע צעיר, ישבתי לשיחת היכרות עם היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין. לאחר שתמכתי ב"הסכם המאחזים" שהותיר עשרה מתוך 11 מאחזים במקומם, סנגרתי על המתנגדים להסכם. "הקו שמנחה אותם הוא שאנחנו הסמן הימני האחרון, וכל עמדה שנוותר עליה – אף אחד לא יילחם למענה. לכן עדיף להם להתנהג כ'משוגע הכפר' שלא מסכים לכלום". רובינשטיין בדרכו הטיפוסית הימהם ואמר "כמי שהיה בכמה סבבי מו"מ במזרח התיכון, ומכיר את הבזאר הטורקי המתחולל ברגעים כאלו, איני יכול לשלול את עמדתם".
השבוע, כשקיבלנו את תוצאותיו של סקר מקיף בקרב מתיישבי יהודה, שומרון והבקעה (1,182 משתתפים) בנוגע לעמדתם לגבי תוכנית טראמפ והחלת הריבונות, נזכרתי בשיחה ההיא. כולם רוצים את אותה מטרה – כמה שיותר שטח וכמה שפחות ויתורים – אך ההבדל הוא בגישה. האם לקחת מה שאפשר עכשיו ולהילחם על ההישג הבא, או להצהיר עמדה עקרונית – הכול או לא כלום – ואם מישהו אחר יוותר כדי לקבל הסכמה חלקית, יבושם לו; אנחנו לא הסכמנו לשום ויתור.
על השאלה המרכזית, האם אתה נוטה לתמוך או להתנגד לתוכנית לפי פרטיה הידועים, 56.8 אחוזים אמרו שהם תומכים או נוטים לתמוך, ו־36.1 אחוזים אמרו שהם מתנגדים או נוטים להתנגד. 7.1 אחוזים טרם החליטו. מעל 60 אחוזים טוענים שהם מכירים את התנאים שנדרשים מהפלסטינים כדי שיוכלו להקים מדינה – הפסקת הטרור, הכרה בישראל ופירוק חמאס. רק 8.8 אחוזים מאמינים שהמו"מ שיחל אחרי החלת הריבונות יביא להקמת מדינה פלסטינית, לעומת 35.7 אחוזים שבטוחים שהמו"מ יכשל. השאר תולים זאת במי שיהיו מנהיגי ישראל וארה"ב בעת המשא והמתן.
ממה בכל זאת נובעים הספק וההתנגדות? ראשית, האידיאולוגיה. 26.7 אחוזים חוששים מעצם ההסכמה העקרונית הישראלית להקמת מדינה פלסטינית. 22.2 אחוזים מתנגדים לכל ויתור על שטחי מולדת. 19.1 אחוזים רואים בעיה ביצירת 18 מובלעות של יישובים ישראליים.
גם ההבנה שזו הזדמנות היסטורית משפיעה על התוצאות. 62.5 אחוזים מציבור המתיישבים מבינים שמערכת היחסים המיוחדת בין נתניהו לטראמפ הופכת את עסקת המאה להסכם הטוב ביותר שאפשר להשיג – אך באותה מידה יש חשש ש"אם יתגלע ויכוח בין נתניהו לטראמפ בסעיף קריטי בהסכם", 52.8 אחוזים סבורים שנתניהו "יתקפל", ורק 27.2 אחוזים סבורים שהוא "יעמוד על שלו גם במחיר היחסים עם טראמפ".
ההתלבטות בין ההזדמנות לסיכון שזורה גם לאורך התשובות האחרות. כמעט מחצית מהנשאלים חוששים שהשבעת ג'ו ביידן לנשיא במקום טראמפ בשנה הבאה תגרום לממשל האמריקני "לא לכבד את הסיכומים", לעומת 32.2 אחוזים שסבורים שהמתווה יכובד בידי ממשל דמוקרטי עתידי. התוצאות מתהפכות כאשר נשאלו הנדגמים מה יקרה אם ההסכם יעוגן בחקיקה: 55.4 אחוזים מאמינים שההסכמים יכובדו במקרה כזה, ורק 28.9 אחוזים סבורים שהם יופרו. בכל אופן, רוב המתיישבים מאמינים שהנשיא הבא ימשיך להיות טראמפ.
התשובות המפתיעות עלו דווקא בשאלה מה הנושא הכי חשוב שעל הממשלה לטפל בו כיום. רק 24.5 אחוזים ציינו את סוגיית הריבונות, ו־23.8 אחוזים השיבו שהנושא החשוב הוא "המלחמה בנגיף הקורונה ומניעת התפשטות גל שני". 9.1 אחוזים הוסיפו גם את "העזרה לעסקים קורסים וזכויות העצמאים", ו־21.6 אחוזים רואים ב"הגבלת כוחו של בג״ץ והסדרת היחסים בין הרשויות" את הנושא החשוב ביותר. ההתפלגות דומה להתפלגות בכלל המדינה, מה שמצביע אולי יותר מכול על כך שיהודה ושומרון הם כבר חלק מישראל.
שלמה פילבר הוא האנליסט והאסטרטג של חברת הסקרים דיירקט פולס. כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע בשנים 1999־2001
