מדענים כינו אותו "הדבר" – מאובן מסתורי בגודל כדורגל שהתגלה באנטארקטיקה וישב במוזיאון בצ'ילה, מחכה למישהו שיצליח להבין מה בדיוק הוא אמור להיות. כעת גילו חוקרים שהמאובן המסתורי הוא ביצה רכת קליפה, הגדולה ביותר שנמצאה אי פעם, שהוטלה לפני 68 מיליון שנה, וככל הנראה שייכת לזן נכחד של נחש או לטאה ימיים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אושרר הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי
– מ־ 800 נוסעים לאפס: מסלול ההתרסקות של הסופר־ג'מבו
– קובלנץ קובר את התאגיד
בכך הסתיים עשור של השערות בדבר מהותו של "הדבר". המסקנה עשויה לשנות את החשיבה על חייהם של יצורים ימיים באותו זמן, מסביר לוקאס לגנדרה, ראש המחברים של המאמר בנושא שפורסם שלשום בכתב העת Nature.
"נדיר מאוד למצוא ביצים עם קליפות רכות מאובנות שמורות היטב", אומר לגנדרה, פוסט־דוקטורנט מאוניברסיטת טקסס באוסטין. "הביצה הזו היא בלי ספק הביצה רכת הקליפה הגדולה ביותר שהתגלתה. לא ידענו שביצים כאלה יכולות להגיע לגודל עצום כל כך, ומכיוון שאנחנו משערים שהטיל אותה זוחל ימי ענק, היא עשויה לתת לנו הצצה ייחודית לאסטרטגיית הרבייה של בעלי החיים האלה".
קבוצת מדענים צ'יליאנים גילו את המאובן בשנת 2011 באנטארקטיקה: הוא נראה כמו תפוח אדמה אפוי, מקומט וגדול – 28 על 18 סנטימטרים. במשך שנים מדענים אורחים חקרו את המאובן ללא תוצאה, עד שבשנת 2018 מדען פלאונטולוג העלה את ההשערה שזו עשויה להיות ביצה.
זו לא הייתה ההשערה הברורה ביותר, בהתחשב בגודלה ובמראה שלה; גם לא זוהה בפנים שלד שיאשר את הקביעה הזו. ניתוח חלקי המאובן גילה "מבנה שכבתי הדומה לקרום רך, ושכבה חיצונית וקשה דקה בהרבה, מה שמרמז שזו הייתה ביצה עם קליפה רכה". ניתוחים כימיים הראו ש"קליפת הביצה שונה מהמשקעים שסביבה, והייתה במקור רקמה חיה".
התשובה העלתה תעלומות אחרות שדורשות פתרון, כולל איזו חיה הטילה ביצה גדולה כל כך. עד כה נמצאה רק ביצה אחת גדולה יותר, שהטיל "עוף הפיל" הנכחד ממדגסקר. הצוות חושב שמקורה של הביצה הזאת אינו בדינוזאור – הזנים שחיו באנטארקטיקה אז היו ברובם קטנים מכדי שיטילו ביצה ענקית כזו, ואלו שהיו גדולים הטילו ביצים כדוריות, ולא סגלגלות. לכן המדענים חושבים שהביצה הגיעה ממעין זוחל, אולי מקבוצה המכונה "מוזזאורים", שהיו נפוצים באזור.
המאמר פורסם ב־Nature לצד מחקר אחר הטוען שלא רק זוחלים קדומים הטילו ביצים עם קליפות רכות, אלא גם דינוזאורים. במשך שנים מומחים חשבו שדינוזאורים הטילו ביצים עם קליפות קשות בלבד, אולם מארק נורל, אוצר המאובנים במוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע, אמר שגילוי קבוצת דינוזאורים מאובנים במונגוליה גרם לו לחשוב מחדש על ההנחה. "מדוע אנחנו מוצאים רק ביצי דינוזאורים מאוחרות בעידן המזוזואיקון ומדוע רק בקבוצות בודדות של דינוזאורים?", הוא שאל את עצמו. הוא שיער שהתשובה היא שדינוזאורים מוקדמים הטילו ביצים רכות קליפה, שנהרסו ולא הספיקו להתאבן.
כדי לבחון את התיאוריה, נורל וצוותו ניתחו את החומר סביב כמה משלדי הדינוזאורים המונגוליים ומאובן נוסף של שני מוזזאורים. הם מצאו סימנים כימיים שמראים שהדינוזאורים היו מוקפים בקליפות ביצים רכות. "ביצת הדינוזאור הראשונה הייתה עם קליפה רכה", סיכמו נורל וצוותו בכתב העת.
לממצאים של נורל עשויות להיות השלכות על התשובה בדבר המאובן שכונה בעבר "הדבר" ומכונה כיום "אנטארקטיקוליתוס". הם "עשויים בכל זאת להפליל דינוזאור כלשהו בתור ההורה הגאה", כתבו יוהאן לינדגרן מאוניברסיטת לונד ובנג'מין קיר מאוניברסיטת אופסלה בסקירה ב־Nature. "נקווה שגילויים עתידיים של ביצי מאובנים מרהיבות עם עוברים שלמים יפתרו את החידה המסקרנת הזו".
