כשנתיים לאחר שמונה לתפקידו, ראש צוות ההסדרה במשרד ראש הממשלה, פנחס ולרשטיין, הגיש בימים האחרונים מכתב התפטרות מתפקידו. על פי הנכתב, הפרישה באה על רקע העובדה כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, מעכב את עבודת ההסדרה. במכתב מפרט ולרשטיין את ההספקים שהיו לצוות, וכן בתסכול את המטרות הרבות שטרם השיג. ולרשטיין מציין כי על התהייה האם הטיפול המסורבל מצד הפרקליטות נובע מחלם או מסדום – "לצערי הרב עד כאב, אין לי כיום שום ספק שהמערכת כגוף אחד בוודאי לא 'חלם'". לגבי צוות הפרקליטות הוא מצטט את אמרתו הקשה של הנביא ירמיהו שאמר "חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
שירת הסטיקר: חופש הביטוי הולך לאיבוד דרך שופט בג"ץ
מסודרים גרסת עזה: חיי הזוהר של המיליונרים הפלסטינים
עם דרעי, ללא אוסלו: נתניהו לוחץ על גנץ לתמוך בריבונות
ולרשטיין פותח את מכתבו בדברי שבח לראש הממשלה בנימין נתניהו ומציין את העת ההיסטורית לקראת החלת הריבונות ביו"ש: "אבהיר בצורה ברורה וחד משמעית: אני מאמין שטובת עם ישראל לעת הזו היא שבנימין נתניהו ימשיך להנהיג את עם ישראל. כל חלופה אחרת מאיימת על קידום מעמד עם ישראל. חלון ההזדמנויות בו נשיא ארה"ב הוא טראמפ וראש ממשלתנו הינו בנימין נתניהו – חלון זה מוגבל בזמן.
לא זכורה לי בהיסטוריה תקופה בה נשיא המעצמה הגדולה בעולם מכיר בזכותו הלגיטימית של עם ישראל בארצו, לא מסיבות ביטחוניות ולא כמקום מפלט, אלא כבית לאומי עם זכויות מעוגנות ומקודשות על ארץ ישראל ועל רמת הגולן.
כל זה לא היה נעשה לולא מערכת הקשרים האישיים בין רה"מ נתניהו לבין נשיא ארה"ב".
ולרשטיין כותב בצער כי לא היה שותף לצערו בהכנת המפות לקראת המהלך: "אמת נכון הדבר, שאני כלל לא מעורב בדיונים על החלת החוק והמשפט ומשמעותם על תושבי יהודה ושומרון, וצר לי על כך. הייתי רוצה שדעתי תישמע בטרם יתקבלו החלטות, ולא היא. כולי תקוה שיש איש התיישבות המעורב בקבלת ההחלטות, אשר ישפיעו ללא ספק על חוסנה של ההתיישבות בחבלי יהודה ושומרון".
"יחד עם זה", מדגיש ולרשטיין, "שלא אובן שלא כהלכה. יום ההחלטה על החלת החוק והמשפט על חלק זה או אחר מארץ ישראל – יהיה יום חג, שיש לברך עליו בשם ומלכות".
דון קישוט בטחנות רוח
ולרשטיין, בגילוי לב, מספר כי הוא נאלץ להתפטר מתפקידו כיון שאישית הוא "לא בנוי להיות דון קישוט הנאבק בטחנות רוח". במכתב הוא מתאר כי עיקר הקושי נבע מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ שהערים קשיים:
"במסגרת תפקידי הרשמי כיו"ר צוות הסדרת השכונות והבתים ביהודה ושומרון, ובאופי הגדרת הנושאים שהיו אמורים להיות באחריותי, הייתי זקוק להסכמות המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ בפרקליטות, ובנושא זה אני חש אל מול חומה בצורה. ואם בתחילה לא היה ברור, האם דרכי הטיפול נובעים מחלם או מסדום? לצערי הרב עד כאב, אין לי כיום שום ספק שהמערכת כגוף אחד בוודאי לא 'חלם'. גם כאשר יש בתוכם אנשים טובים, הם נאלצים להתכנס וליישר קו. אני אישית לא בנוי להיות דון קישוט הנאבק בטחנות רוח. הגעתי למסקנה שאין בכוחי לשנות את עבודת הפרקליטות".
את החלק הזה במכתב חותם ולרשטיין בפסוק מירמיהו שמתאר מבחינתו את התנהלות צוות הפרקליטות: "היטיב הנביא ירמיהו לתאר במילים שכה הולמות את צוות הפרקליטות בראשות עו"ד ארז קמיניץ: "חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ" (ירמיהו ד').
"דעתי על הבג"צ ידועה"
בפירוט רב מספר ולרשטיין את הבעיות שבגללן קיבל את התפקיד המיוחד במשרד ראש הממשלה, את הצרכים של ההתיישבות ואת הקשיים שהערימו עליו:
"כזכור, אחד מתחומי עבודתי היה להסדיר את הבתים ביישובים הקיימים ואשר 'צוות קו כחול' הוציא את אותם בתים מתחומי היישובים, בטענה שדיוק אדמות המדינה הוציא את הבתים הללו מתחום היישוב. צוות קו כחול הינו גוף אשר מונה במנהא"ז על מנת לבדוק ולדייק את מפות הישובים. בחלק מהמקרים הוא הוציא מתחומי היישובים כ-3000 יח"ד קיימות ועוד אתרים מפותחים וחלקם בתוך תב"ע בת תוקף. כלל לא מדובר על תביעת בעלות על הקרקע.
בנוסף, ב-29/10/2018 ביהמ"ש המחוזי, בדיון על 'מצפה כרמים', אמר כי חלה על אדמות מצפה כרמים תקנת השוק, וכן יש להפעיל את סעיף 5, שמשמעותו: "מי שרכש זכות במקרקעין בתמורה והסתמך על תום לב, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון."
משמעות הדבר היא שכלל אין צורך לחפש בעלים חוקיים, ואם בעתיד יימצאו כאלה, הם יוכלו לדרוש פיצויים, והמדינה תפצה אותם. כל זאת בעוד הפרקליטות, בלשון נקייה, דורשת שיכלול ופרסום ברבים (משמעות הדבר היא שחובת ההוכחה עלינו, ואח"כ לפרסם כדי לאפשר לגופי שמאל וערבים להתנגד ולתקוע את התהליך המנהלי).
לאור זאת ברור שעדיף לחכות לפסיקת בג"צ בנושא מצפה כרמים שבכל מקרה לענ"ד לא תהיה גרועה כעמדת הפרקליטות. ( דעתי על הבג"צ ידועה.)".
כדי להמחיש את משמעות הקשיים כותב ולרשטיין:
"מדובר במאות רבות של מבנים עד כדי אלפי משפחות, בתוכם בתים שהמדינה בנתה ומכרה ישירות לתושבים בכסף מלא, או החכירה את הקרקע לתושב והוא בנה את ביתו עם מלוא האישורים. בכל המקרים העונים לעמדת היועמ"ש מדובר בבנייה חוקית עם מלוא ההיתרים. משפחות שנקלעו למצוקה, כגון מקום עבודה חדש רחוק, או חלילה התגרשו, המדינה לא מאפשרת להם למכור את הבית, ולחלק את הרכוש! למה?!
עד היום לא הצלחתי לשכנע את הפרקליטות לפעול כחוק ולשחרר את הניתן לשחרר".
בנייה ב"עת רצון"
ולרשטיין מציג גם הצלחות בדמותן קידום הסדרת השכונות והמאחזים. אך מדגיש כי ההצלחות נעשו מתחת לרדר ולא אחת ב"שעת רצון" כדבריו, לאחר פיגועים באזור: "כאשר הרשויות המקומיות מכינות תכניות מבעוד מועד, דבר זה מאפשר 'בעת רצון', לקדם את היישוב בצורה משמעותית, וכדוגמא לכך, לאחר הפיגוע והרצח של רינה שנרב הי"ד באוגוסט האחרון, במעיין ליד הישוב דולב. מאז הקמת הישוב היהודי בארץ ישראל התשובה הציונית לפיגועים הייתה הקמת ישוב כדוגמת 'מעלה החמישה' , 'משמר השבעה' , 'קרית שמונה' , 'נתיב הל"ה' ועוד.
גם לאחר רצח זה, רה"מ ביקש לתת תשובה ציונית הולמת במקום, ומאחר וברשות המקומית הייתה כבר תכנית של כ-350 יח"ד נוספות לחיזוק הישוב דולב, תכנית זו הופקדה למתן תוקף. גם ההחלטה על הכרזה על מבואות יריחו כיישוב, נעשתה 'בעת רצון'".
כסיכום תקופת התפקיד מונה ולרשטיין את התוכניות שאושרו להפקדה (שלב המאפשר להגיש התנגדויות) וכן את מספר יחידות הדיור שאושרו למתן תוקף (סופי ומאשר את התכניות לביצוע):
"בשנת 2018 אושרו להפקדה 4157 יח"ד ואושרו למתן תוקף 1877 יח"ד. בשנת 2019 אושרו להפקדה 3203 יח"ד ואושרו למתן תוקף 4555 יח"ד בתוך המספרים הללו מופעים שכונות וישובים כדוגמת: אל-מתן, ברוכין, חרשה, זית רענן, מבואות יריחו, איבי נחל, גבעת סלעית, כפר אלדד, רותם, כרם רעים ועוד".
