מבעד למשקפי השמש האיקוניים שנהיו סימן ההיכר הבלתי מעורער של עבד אל־פתאח א־סיסי, צפה נשיא מצרים בסוף השבוע שעבר בטנקים המסודרים בטורים ארוכים, בתצוגת תכלית של מטוסי חיל האוויר שקרעו את השמיים ברעש גדול, ובכוחות מיוחדים אחרים המוצבים בגבולה המערבי של מצרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בדיקת מיילים, פוליגרף ופיטורים: מה קורה בערוץ הכנסת?
– קנסות ואיומים דתיים: המאבק לחבישת מסכות מחריף
– "לא שומעים על תוכניות לטווח ארוך – מי שצועק יותר מקבל יותר"
"אני שמח מאוד שאני נפגש איתכם היום", אמר לחייליו המוצבים בגבול לוב. "אני רוצה לשבח אתכם על הרמה המקצועית הגבוהה של הצבא המצרי שמוכן לכל משימה. צפיתי ביכולות המרשימות של כוחות האוויר והכוחות המיוחדים. הצבא שלנו הוא אחד הצבאות החזקים באזור, אבל תפקידו להגן ולא לאיים. זו האסטרטגיה הצבאית שלנו. אני בטוח שאתם יכולים לספק ביטחון לאורך הגבול עם המדינה האחות לוב, שאורכו 2,200 קילומטרים ושנשאר בטוח במשך שנים".
וכאן הוסיף הנשיא המצרי אמירה, שבהמשך קיבלה פרשנות של מוכנות מצרית להיכנס למלחמה הפנימית הניטשת בלוב. "אני בטוח שתהיו מוכנים לכל משימה, בתוך גבולנו ובמקרה הצורך גם מעבר לו", אמר.
ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מיהרו לתמוך בהתבטאות. "אנחנו עומדים לצד זכותה של מצרים להגן על עצמה ועל גבולותיה", צוטט בכיר סעודי בסוכנות הידיעות הרשמית של הממלכה. ואילו שר החוץ של איחוד האמירויות אמר שארצו תתמוך "בכל צעד שמצרים תנקוט כדי להבטיח את יציבותה וביטחונה".
המדינות האסלאמיות
מאז הריגתו של רודן לוב מועמר קדאפי בידי כוחות המורדים שהפילו את שלטונו הממושך, שכנתה של מצרים מצויה במערבולת של לחימה פנימית. ח'ליפה חפתר, הגנרל הגולה שחזר ללוב לאחר מות קדאפי, שולט במזרח לוב. הוא נלחם בממשלה בטריפולי בראשות פאאז סאראג', פוליטיקאי ממוצא טורקי המזוהה עם האחים המוסלמים. הגנרל חפתר רשם ניצחונות גדולים וכמעט הצליח לכבוש את הבירה טריפולי, אבל אז התערבו הטורקים בלחימה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, גם הוא איש האחים המוסלמים, מבקש דריסת רגל במאגרי הנפט והגז הלוביים, ולפיכך חתם על הסכם צבאי עם ממשלת טריפולי ושלח לוחמים וציוד צבאי מטורקיה ללוב. בין הלוחמים כלולים מורדים סורים לשעבר שנאבקו במשטר אסד וכעת ארדואן אימץ אותם. נשיא טורקיה מספק את הסחורה – חיילים ונשק – אבל מי שמשלמת עליה היא קטאר, נסיכות הנפט השותפה בציר האחים המוסלמים. רק השבוע ביקשו הטורקים מקטאר להעביר מזומנים למימון המלחמה.
בגנרל חפתר מצדדות ערב הסעודית ומדינות המפרץ. מצרים נחשבת גם היא לבעלת בריתם, והיא גם המאותגרת העיקרית ממתיחות בלוב בשל הגבול המשותף. החיילים המצרים בסמוך לגבול מתעמתים לא אחת עם מבריחי נשק וסמים מהמדינה השכנה, ומפעם לפעם גם נמנים הרוגים בקרב החיילים המצרים. א־סיסי סימן את העיר סירת, במרכז לוב, כקו האדום שחצייתו מזרחה תיתן את האות להתערבות הצבא המצרי בלחימה נגד הממשל בטריפולי, שכאמור מזוהה עם האחים המוסלמים, שנואי נפשו של א־סיסי. הוא תיאר את השטח בין סירת לגבול מצרים במילים "רצועת ביטחון". הגנת גבולותיה של מצרים היא ערך עליון מבחינת א־סיסי, איש צבא בעברו ששימש שר ההגנה.
חוץ מהעניין הביטחוני, הברית של א־סיסי עם הגנרל הנתמך בידי הסעודים נשענת גם על מרכיב כלכלי. פועלים מצרים רבים עובדים בלוב ומתפרנסים בה, ומדינות המפרץ העשירות ובראשן סעודיה מעניקות סיוע כלכלי רציף למצרים, ומצפים שתפעיל את צבאה כדי לתמוך בצד הלובי המועדף עליהן.
זירה ביטחונית אחרת שמצרים מתמודדת עמה, הפעם פנימית, היא חצי האי סיני. גם היום, שנים אחרי שדאעש ירד מגדולתו ואיבד מכוחו בסוריה ובעיראק, שלוחת סיני שלו עודנה חיה ובועטת. לפי דיווחי הארגון, ב־2020 ביצעו פעילי "המדינה האסלאמית – מחוז סיני" כמאה פיגועים שגבו את חייהם של עשרות חיילים, ובהם קצין בכיר בצבא המצרי. הלחימה האינסופית בדאעש בניסיון לייצב את הביטחון בחצי האי ולהחזיר את התיירות למלונות, העזובים עוד לפני עידן הקורונה, גוזלת משאבים רבים מתקציב הביטחון המצרי. אגב, רבים מכלי הנשק ואמצעי הלחימה של אנשי דאעש בסיני הגיעו לשם מלוב. לאחר הפלת קדאפי, המורדים שם מכרו את הנשק בשוק השחור לכל המרבה במחיר, וכך הם עשו את דרכם לסיני.

א־סיסי ירש מקודמיו מדינה בחובות ובמצב כלכלי קשה. שתי המהפכות שהתרחשו בה בזו אחר זו – הפלת חוסני מובארק בידי האחים המוסלמים בראשית 2011, ולאחר מכן הפלת שלטון מוחמד מורסי בידי שר ההגנה שלו א־סיסי ב־2013 – הובילו לשנים של אי יציבות ביטחונית ולדעיכה עיקשת בענף התיירות, שפרנס רבים בארץ הפירמידות והנילוס.
אוכלוסיית מצרים הגדלה נושקת ל־100 מיליון איש, רבים מהם צעירים. רק 39 אחוזים מהמצויים בגיל העבודה מחזיקים במשרה, לפי הנתונים הרשמיים. א־סיסי הוביל סדרת רפורמות כלכליות ומיזמי תשתיות עתירי עבודה, שהצליחו לשפר במעט את הכלכלה המקומית מהבוץ, אבל כעת ההתאוששות נבלמה בעקבות מגפת הקורונה.
מדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית, מעניקות תמיכה רבה למצרים בעשור האחרון, ומונעות את החרפת המשבר הכלכלי. רבים מהעובדים הזרים בסעודיה הם מצרים; מלבד זאת, מאז 2011 העניקו הסעודים והאמירויות למצרים תמיכה בסכום מצטבר של 92 מיליארד דולר. רק בחודש שעבר הודיעו כי בעקבות הקורונה בכוונתן להעביר לה 12.5 מיליארד דולר.
מלחמת הנילוס
המצב הביטחוני והכלכלי מדיר שינה מעיניו של א־סיסי, אבל הדאגה המרכזית אינה במערב מול לוב, וגם לא במזרח בסיני, אלא הרחק בדרום. אתיופיה הודיעה שבחודש יולי, בעוד ימים ספורים, תתחיל למלא את מאגר המים הגדול הצמוד לסכר אל־נהדה ("התחייה"), מפעל חשמל הידרו־אלקטרי ענק שעלות הקמתו נאמדה ב־4.6 מיליארד דולר.

לפי הודעת ממשלה אתיופיה, הסכר ייתן חבל הצלה חיוני להוצאת מיליוני אתיופים ממעגל העוני, ויספק חשמל לאתיופיה ולמדינות נוספות באפריקה. מילויו ההדרגתי של המאגר השוכן בגב הסכר, על האפיק המרכזי של הנילוס, יפחית בשנים הקרובות את זרם המים לכיוון מצרים. המדינה צורכת יותר מ־90 אחוז ממימיה מהנילוס, והקמת הסכר האתיופי עלולה להיות עילה ממשית למלחמה.
ניסיונה של ארה"ב לתווך בין הצדדים בשנים האחרונות כשל סופית החודש, כשהנציגות האתיופית לא טרחה לבוא לוושינגטון. מצרים פנתה בעת האחרונה למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה למנוע מאתיופיה למלא את הסכר ולפגוע בזרימת המים. פרשנים במצרים העריכו שמילוי הסכר יוביל לעימות צבאי; שר החוץ המצרי סאמח שוקרי, מנגד, הדגיש שמצרים לא איימה בפעולה כזו, וטען שארצו מבקשת דרך להביא את אתיופיה וסודן, שתיפגע גם היא מהסכר, לשולחן הדיונים ולהסכם. עם זאת, ציין, "אם מועצת הביטחון לא תוכל להחזיר את אתיופיה למשא ומתן, נמצא את עצמנו במצב שבו נצטרך לנקוט פעולה".