בצה"ל עוקבים בדאגה רבה אחר העלייה בתחלואת הקורונה, ונערכים לפתוח מחדש את מרכז הסיוע הלאומי של פיקוד העורף. לדברי בכיר בפיקוד, אם הצבא יידרש לכך המרכז ייכנס מיד לפעולה: "אם נידרש חלילה לסייע, נדע להפעיל את המרכז לסיוע לאומי בפרק זמן של 24־48 שעות".
לדבריו, "ברמה הטכנולוגית של הכשרת המערכת, דרושה רק לחיצת כפתור. המרכז מכיל תחתיו חמ"ל אחוד שיושבים בו אנשים שמקבלים את בקשות הסיוע מכל רחבי הארץ. אלו יכולות להיות בקשות ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות ואפילו מגופים אזרחיים. צריך להבהיר: זה לא מוסד של פיקוד העורף – הצבא כולו עומד מאחורי מרכז הסיוע, ובכל רגע אנחנו יכולים להפעיל את מי שצריך כדי לסייע לאזרחים".
מספר מאובחני הקורונה הנוסק מזכיר את נתוני אפריל, והקצב נע סביב 500 נדבקים חדשים מדי יום. בצה"ל מעריכים שהמספרים יעלו בתקופה הקרובה, שכן הנתונים משקפים את מציאות ההרחקה החברתית של לפני שלושה שבועות, ושהשבוע או שבוע הבא ישוב צה"ל לסייע באופן ניכר למשק.
בתחילת השבוע תיערך בצה"ל הערכת מצב, ויוחלט אם לגייס עוד אנשי מילואים בנוסף ל־250 המילואימניקים שגויסו בשבוע שעבר לפיקוד העורף בהוראת שר הביטחון בני גנץ. "אנחנו ערוכים לכל תרחיש", מסביר הבכיר בפיקוד העורף. "מרכז הסיוע האזרחי נבנה בפרק זמן קצר מאוד, ועם הזמן הלך והתפתח. החמ"ל גדול, ויושבים בו עשרות אנשים מכל גוף אפשרי. כל דסק בחמ"ל יכול לקבל בקשת סיוע, ואם היא מוצדקת, הסיוע מוגש בפרק זמן קצר מאוד.
"אם רשות מקומית מבקשת עזרה בכוח אדם לצורך אריזת מזון, אנחנו יודעים להביא את כוח האדם למשימה. אם יש דרישה להעביר ציוד רפואי או ציוד מיגון, יש לנו כלים לכך. ייתכן גם שגוף גדול וחיוני למשק יבקש עזרה בפתיחת שמרטפיות לילדי העובדים, ואנחנו נביא חיילים שישמשו כשמרטפים".
החמ"ל עובד בשיטה שמזכירה חמ"לים ביחידות מודיעין: איסוף מידע מכלל הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וגופי ההצלה, ריכוזו בחמ"ל והזנתו למערכת שמייצרת תמונת מצב מעודכנת ומשתמשת בנתונים כדי לחזות את המצב בעתיד הקרוב.
