ההתנקשות ביוליוס קיסר בשנת 44 לפני הספירה הציתה מאבק בן עשרים שנה שהוביל לנפילתה של הרפובליקה הרומית ולהקמתה של האימפריה, הנתונה תחת שלטון שושלת קיסרית ולא בידי העם. לפי תיעוד בני התקופה נראו אז מחזות מוזרים בשמיים, מזג האוויר היה קר במיוחד ופרצה בצורת נרחבת. מחקר חדש טוען שהתפרצות הר געש באלסקה הייתה ככל הנראה הגורם לכך – ולכן גם השפיעה על התהליכים שהביאו למות הרפובליקה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יונים לבנות והלל להקרבה בקוריאה, 70 שנה לפרוץ המלחמה בחצי האי
– החוק הנורווגי טלטל את סיעת יהדות התורה
– משבר המלט: המחלוקות העקרוניות לא יאפשרו לממשלה לזוז
המחקר פורסם בשבוע שעבר בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. צוות בינלאומי של מדענים והיסטוריונים השתמשו באבחון של אפר וולקני שנמצא בליבות קרח ארקטיות כדי לקשר בין התקופה של האקלים הקיצוני הבלתי מוסבר דאז בים התיכון ובין התפרצות הענק של הר אוקמוק באלסקה בשנת 43 לפני הספירה.
"מרתק למצוא ראיות לכך שהר געש בקצה כדור הארץ התפרץ ובעצם סייע למותן של הרפובליקה של רומא וממלכת מצרים, ולעלייתה של האימפריה הרומית", אמר החוקר המוביל ג'ו מקונל מהמכון לחקר המדבר ברינו, נבדה.
עם הקמתה של האימפריה הרומית בא לקיצו שלטונה של שושלת התלמיים ההלניסטית, שמלכיה היו הפרעונים האחרונים. "זה בהחלט מראה עד כמה העולם היה מחובר, אפילו לפני אלפיים שנה", הוסיף מקונל. הוא והחוקר השוויצרי מייקל סיגל החלו לחקור את הנושא לאחר שגילו שכבת אפר משומרת במיוחד בתוך דגימה של ליבת קרח בשנה שעברה.
בעקבות מציאת שכבת האפר ערכו החוקרים מדידות חדשות של ליבות קרח מגרינלנד ועד רוסיה, שכמה מהן כבר נקדחו ונשמרו בארכיונים בשנות התשעים. הם הצליחו להבדיל בין שתי התפרצויות: אחת חזקה אך מקומית וקצרה בתחילת 45 לפני הספירה, ואחריה אירוע עצום ומרחיק לכת בהרבה ב־43 לפני הספירה, שהנפולת שלו השפיעה על העולם כולו במשך יותר משנתיים.
בחינה גיאוכימית של דגימות האפר מההתפרצות השנייה התאימה באופן מושלם לאירוע אוקמוק – אחת ההתפרצויות הגדולות ביותר ב־2,500 השנים האחרונות. "ההתאמה הייתה מושלמת", אמר הוולקנולוג גיל פלונקט מאוניברסיטת המלכה בבלפסט. הצוות אסף עדויות תומכות נוספות מרחבי העולם – תיעודי אקלים המבוססים על טבעות עצים בסקנדינביה, או מידע מתצורת מערות בצפון מזרח סין.
הנתונים הוזנו למודל אקלים שהצביע שהשנתיים שלאחר ההתפרצות היו מהקרות ביותר בחצי הכדור הצפוני ב־2,500 השנים האחרונות. בעקבות ההתפרצות ירדו הטמפרטורות הממוצעות בערך שבע מעלות מתחת לנורמה בקיץ ובסתיו, וגשמי הסתיו גברו עד 400 אחוז יותר מהנורמה בדרום אירופה.
"באזור הים התיכון, התנאים הרטובים והקרים במיוחד בעונות האביב והסתיו, החשובות מבחינה חקלאית, הפחיתו את היבול בשדות והעצימו בעיות אספקהשהיו מורכבות גם כך בגלל התהפוכות הפוליטיות המתמשכות של התקופה", אמר ארכיאולוג העת הקלאסית אנדרו וילסון מאוניברסיטת אוקספורד. התפרצויות הגעש חפפו גם לתקופה שבה לא הציף הנילוס מישורים חקלאיים במצרים, ובעקבות כך נגרמו רעב ומחלות, לדברי ג'ו מנינג, היסטוריון מאוניברסיטת ייל.
ההתפרצות עשויה גם להסביר תופעות אטמוספריות חריגות שמוזכרות ברשומות היסטוריות – הילת שמש, שמש כהה במיוחד, או "שלוש שמשות" המופיעות יחד בשמיים (אשליה אופטית המכונה "כלבי השמש"). אולם המחברים הוסיפו שרבים מהמחזות הללו התרחשו לפני ההתפרצות באלסקה, ויכולים להיות קשורים להתפרצות קטנה יותר של הר אטנה בשנת 44 לפני הספירה.
לפי מקונל, אף שגורמים רבים תרמו לנפילת הרפובליקה הרומית ומצרים התלמית, התפרצות אוקמוק השפיעה על כך, ועונה על שאלות שהטרידו היסטוריונים במשך אלפי שנים.
תרגום: אלחנן שפייזר
