בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון, עוד לפני שהשמש זרחה, התאספו כ-400 בני העדה השומרונית בהר גריזים לחגוג את חג השבועות. לבושים בגדי חג לבנים חלקם עטופים בטליתות ומחזיקים סידורים, שוררו פסוקים ומזמורים בפני ספר התורה הכסוף שנישא על ידי החזן בכיר העדה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תובנה חדשה: הרפובליקה הרומית נפלה גם בגלל התפרצות געשית באלסקה
– הסקרים, הכלכלה והקורונה: המרוץ לנשיאות ארה"ב נפתח רשמית
– למה איראן מסתירה את התקיפה בסוף השבוע?
על פי הספירה השומרונית, שכללה גם שנה מעוברת, הסתיימו הלילה 50 ימי ספירת העומר שהחלו בפסח, ולכבוד החג כבר בשבת הגיעו בני העדה שמונה היום כ-800 איש בלבד, לחוג את החג בקרב משפחתם בהר גריזים.
כשהשמש זורחת, החזן שאוחז בספר התורה השומרוני, צועד מתחת למקום המזבח לכיוון מקום עקדת יצחק. משם חוזר למזבח ואחריו קהל המתפללים מזמרים בעברית עתיקה. "בסוף התפילה אנשים צועדים הביתה ברגל, החג אצלנו זה כמו שבת אצלכם, רק שלנו אין פלטה או שעון שבת. הנשים מכינות אוכל קר, בעיקר סלטים, יושבים כל המשפחה, בלי טלפונים, מחשב או טלוויזיה מדברים ולומדים".
בשכונת השומרונים שנמצאת למרגלות הר גריזים, מרוכזת מרבית העדה. נציגות נוספת מגיעה מהעיר חולון. לרגל החג בני המשפחה באים לבקר את קרוביהם המתגוררים לצד הערבים בשכם. בלילה המפגש יוצר בליל שפות של ערבית ועברית. "אנחנו עדה קטנה אבל מחוברת מאד. הצורך לשמר את העדה השומרונית העתיקה, נמצא אצל כולם במחשבה ובמעשים", אומר לי בחור שומרוני צעיר ממרפסת ביתו.
"על פי האמונה השומרונית זה המקום המקודש לשומרונים. שבטי ישראל חנו פה כשנכנסו לארץ וחיו פה 400 שנה. פה בנה יהושוע בן נון, את המשכן ופה התקיימה עקדת יצחק", אומר לי אהרון בן העדה, "אנחנו שומרים על המסורת שלנו באדיקות. ומשתדלים לעשות הכול לפי המנהגים הקדומים. התפילות מתקיימות בהר גריזים מאות שנים בצורה דומה. היו שנים שהיו פחות שומרונים, אבל עכשיו מספרנו גדל".
השומרונים תולים את מספרם הנמוך בהתנכלויות מצד גורמים שונים במהלך ההיסטוריה. לדברי אנשי העדה כמעט כל מי שהגיע לאזור הר גריזים התנכל לעדה השומרונית. מעדה שמנתה כמיליון איש, הם הצטמצמו למאות בודדות ובזמן הקמת המדינה הגיעו אפילו לכמאה שומרונים בלבד.
מדינת ישראל פרשה את חסותה על העדה ואפשרה להם לחיות על פי מנהגם. מספר השומרונים גדל משמעותית בשנים האחרונות בזכות פסק מיוחד של הכהן הגדול השומרוני המתיר לגברים לשאת נשים לא שומרוניות. "יש לנו יותר גברים מנשים, מה שגרם למצב שבו היו הרבה בחורים שלא מצאו אישה. על פי האמונה שלנו הדת נקבעת לפי האב, ולכן הכהן הגדול פסק שאפשר להתחתן עם נשים שלא מבני העדה השומרונית ובלבד שהן יקבלו עליהן את המנהגים השומרונים", מספר נתי בן העדה, "יש היום בעדה נשים מאוקראינה, ששם חיו בעוני ללא בית. הן נישאו לשומרונים והצטרפו לעדה. הנשים שלנו מלמדות אותן לפני החתונה את המנהגים והן מקבלות על עצמן אותם וזוכות במשפחה חמה שגדלה בזכותן".
