מושל מדינת ניו־יורק אנדרו קואומו הוא אחד הלוחמים היצירתיים יותר במלחמה בקורונה. קואומו הודיע השבוע כי תנאי מקדים לפתיחתם מחדש של הקניונים ובתי הכלבו הגדולים בניו־יורק הוא התקנת מערכות סינון אוויר משוכללות, שיכולות לעצור את וירוס הקורונה. לכאורה מדובר בהודעה טכנית. בפועל, זו הודעה שצריכה לעניין כל מי שמחפש דרך להילחם במשבר הכלכלי והחברתי לצד המאבק במחלה עצמה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הצצה מיוחדת לטייסת הרחפנים החדשה של יחידה 9900
– "אני כפול מפרוש, תשאלי כל אחד. אני לא מפחד"
– בריוני השמאל שואפים לאנרכיה בשם החוק והצדק
רעיון התקנת פילטרים שיסננו את האוויר בחללים סגורים, נמצא על סדר היום כבר מהימים הראשונים להתפשטות המגפה. יש לו משמעות קריטית לא רק עבור מבנים, אלא בראש ובראשונה גם לבטיחות טיסות. אם וכאשר יחזור עידן השמיים הפתוחים, יותקנו על מטוסים מערכות מיזוג אוויר משוכללות, והן יסננו ויחטאו את האוויר במטוס מקורונה ומשאר מרעין בישין. עם זאת, עד כה הנחת העבודה הייתה כי הפילטרים במערכות הסינון הקיימות אינם יכולים לעשות את העבודה, לפחות לא ביחס לקורונה.
משהו בתפיסה הזו עומד כנראה להשתנות. קואומו התכוון למערכות סינון בעלות יעילות גבוהה, המוכרות בכינוי HEPA. כיום משתמשים במסנני הפא בייצור תרופות, מכשור רפואי ומוליכים למחצה, וגם בתחנות כוח גרעיניות ובבתי חולים, מקומות שבהם אסור שייכנס ולו חלקיק של אבק.
האם ניתן לעצור את הקורונה על ידי מסנן? אופן ההדבקה העיקרי בווירוס הזה הוא באמצעות רסס טיפתי העובר מאדם לאדם בדיבור, שיעול, עיטוש או מגע קרוב לאורך זמן. הדבקה עלולה להתרחש גם באמצעות פליטת אירוסול של חלקיקי וירוס תוך כדי דיבור או באמצעות הדבקה דרך משטחים שהווירוס יכול לשרוד עליהם זמן ממושך. קואומו העריך כי המערכות יכולות לצמצם את נוכחות הווירוס באוויר. הוא הסתמך על מחקר של נאס"א המראה כי וירוס הקורונה שקוטרו 0.125 מיקרון, גדול מכדי להתחמק ממסנני הפא משוכללים, המתוכננים לסנן חלקיקים במידה 0.01 מיקרון מסביבתו הפנימית של רכב חלל.
בבסיס רעיון התקנת מערכות סינון ניצבת ההבנה כי הקורונה היא כנראה לא המגפה היחידה שהמין האנושי יצטרך להתמודד אתה במאה השנים הקרובות
המושל לא התייחס בדבריו למחירי מערכות הסינון. כפי שאפשר לשער, לא מדובר במערכות זולות. עם זאת, ההערכה היא כי המחירים הם כאלה שגופים מסחריים גדולים, חברות מבוססות ומשרדים ממשלתיים כנראה יכולים לעמוד בהם.
מעבר לכך, קואומו המליץ לכל העסקים והמשרדים בניו־יורק, "לבדוק את הפוטנציאל להתקין מערכות סינון במיזוג האוויר". אם חברות הייטק ובתי חולים כבר עושים שימוש במסנני הפא, אין סיבה שלא להרחיב את השימוש בהם לכל חלל ציבורי אפשרי, מגן ילדים ועד אוניברסיטה, מבית קפה ועד קולנוע.
התקנה של מושל ניו־יורק עשויה להתגלות כבשורה של ממש להתמודדות עם וירוס הקורונה בחללים סגורים. זה מסוג הפתרונות שהיו כל הזמן מתחת לאף ורק חיכו להזדמנות להתגלות. אם פעם, לפני עידן הקורונה, צמד המילים "חללים סגורים" יכול היה בקלות להיות שם של הצגה או פרויקט סיום בבית ספר לאומנויות, כעת הן מייצגות דילמה קיומית יומיומית. הסיכוי להידבק באולמי שמחות, קניונים, תיאטראות ובתי תפילה, מזהירים אותנו, גדול משמעותית מאשר בחללים פתוחים.
העשירים כבר מסננים
האמת היא שלא צריך להרחיק עד ניו־יורק כדי להבין את הפוטנציאל הטמון במסנני הפא. במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה פיתח הצוות הרפואי יחד עם כמה חברות היי־טק מערכת "מנדף אישי", המגינה על הצוותים הרפואיים מפני הידבקות בקורונה. בפרסום של בית החולים מתאר פרופסור יוחנן אדיר, מנהל מכון הריאות בכרמל ומומחה בינלאומי בתחום מחלות ריאה, כי מדובר ב"שילוב של מערכת סינון היונקת את האוויר סביב החולה בסדרי גודל שהיו קיימים עד היום רק בחדרים נקיים של תעשיית ההיי־טק, וסוכך המבדיל בין החולה לצוות המטפל".
בינתיים, ביום־יום אנו מסתמכים בעיקר על השילוש הקדוש – כפפות, היגיינה וריחוק חברתי. זה כנראה עובד, אבל אין בכך את הבשורה המתבקשת לקורונה הכלכלית והחברתית. וזה לב העניין. ארבעה חודשים לתוך עידן הקורונה, וכבר מסתמן רפיון בירושלים. הנחישות והיצירתיות שאפיינו את עבודת הממשלה בשלושת החודשים הראשונים, התפוגגו. אמון הציבור בהחלטות הממשל נמצא בנסיגה, וכך גם המשמעת הציבורית. עַם ישראל מתקשה לוותר לא רק על חוף הים, אלא גם על הברים והמסעדות, המועדונים, הקניונים ובעיקר על השמחות. בקיצור, על החללים הסגורים והפתוחים גם יחד, והתוצאה ניכרת לעין. לרקוד עם מסכה בחתונה, לא כיף. לשבת במסעדה עם מסכה, לא, לא כיף. והתוצאה – השבוע כבר הגיע מספר הנדבקים החדשים ביום לקרוב ל־800. בתנאים הללו לא מן הנמנע שבקרוב יעבור מספר הנדבקים היומי את סף אלף החולים החדשים ביום.
האם זה ה"פטיש בראש" הדרוש כדי לאתחל את המאבק? או שאולי צריך להתחיל לחשוב כאן קצת כמו מושל ניו־יורק. במבט לאחור, טרנד השימוש במערכות סינון אוויר תפס תאוצה מסוימת בראשית ינואר, מיד עם בהלת גל השפעת האגרסיבית של החורף האחרון. מסנני אוויר הפכו לסמל סטטוס, בעיקר בקרב המעמד הבינוני־גבוה אבל לא רק. ביום יום, מערכות סינון אוויר מקלות על מי שסובלים מאלרגיות, מחלות נשימה ומיגרנות, וגם על בעלי מערכת חיסונית חלשה, פעוטות וקשישים.
ההחלטה של קואומו מראה שבעידן הנוכחי יש למערכות הסינון פוטנציאל להפוך לחלק בלתי נפרד מארסנל המאבק בשפעת ובקורונה גם יחד. המשמעות אסטרטגית ממש, מכיוון שמערכות מיזוג אוויר הממחזרות שוב ושוב את האוויר בחללים סגורים הן חרב פיפיות. אם בחלל סגור נמצא חולה קורונה הפולט רסס טיפתי, מערכת המיזוג יכולה לינוק את האוויר הנגוע ולשוב ולפזר אותו בחלל הסגור.
מיזוג מדבק
מחקר סיני שבדק את השפעת זרימת האוויר בחלל ממוזג במסעדה, הראה באופן מובהק כי רק אנשים שהיו במסלול הזרימה נדבקו – בעוד אחרים שישבו באותה מסעדה לא נדבקו. אבל אין צורך להרחיק עד לסין. בישראל 2020 אין כמעט חלל ציבורי או פרטי בלתי ממוזג, בין שמדובר בדירה, משרד, כיתה או קניון. וככל שהימים הופכים להיות חמים יותר והשימוש במערכות המיזוג הופך אינטנסיבי יותר, דרושה התייחסות אסטרטגית לעניין. מדאיג? בהחלט. באין מערכות מתקדמות, מומלץ בינתיים בעיקר לנקות פילטרים במזגנים ולפתוח חלון.
אם פעם, לפני עידן הקורונה, צמד המילים "חללים סגורים" יכול היה בקלות להיות שם של הצגה או פרויקט סיום בבית ספר לאומנויות, כעת הן מייצגות דילמה קיומית יומיומית
הדבר החשוב ביותר בגישה שמייצג קואומו, הוא שיש בה פוטנציאל להבריא את המשק מקורונה כלכלית. במיוחד אם ההתקנה תפעל על פי מודל שבו תסייע הממשלה במענקים למעסיקים הגדולים במשק, ולכל מי שירצה להתקין מערכות סינון אוויר. החלטה ברמה ממשלתית עשויה לספק עבודה להרבה מאוד אנשים בתעשיות הבנייה ומיזוג האוויר, בחברות הנדסה ובחברות לייצור מסננים.
מעבר למשמעויות הרפואיות, לתוכנית כזו, שתפעל בשילוב בין משרד האוצר לבין משרד הכלכלה יחד עם משרד החינוך ובשותפות של המגזר הציבורי והפרטי, יכולה להיות השפעה מרפאת על הקורונה הכלכלית לצד יצירת תחושה של סולידריות חברתית. זו תהיה אולי תחילתו של תהליך המסמן מעבר מאסטרטגיה של הגנה מפני הנגיף, לאסטרטגיה פעילה יותר, שאינה משלימה עם עצם נוכחותו של הנגיף.
פוטנציאלית, מדובר בתעשייה של מיליארדים, שאולי הולך ומתקרב הרגע שבו תותנע בכל הכוח. זה, לצד החתירה למציאת חיסון נגד וירוס הקורונה, תהליך שכנראה ייקח עוד לא מעט זמן. בבסיס רעיון התקנת מערכות סינון ניצבת ההבנה כי הקורונה היא כנראה לא המגפה היחידה שהמין האנושי יצטרך להתמודד איתה במאה השנים הקרובות. יש סיכוי גבוה שהמאזן האקולוגי השביר של כדור הארץ יביא בכנפיו מגפות נוספות. מערכות מיגון כמו סינון אוויר, יהפכו כנראה לחלק בלתי נפרד ממפרט הבנייה העתידי, יחד עם שינויים נוספים, דוגמת טרמינל ביתי לרחפנים וגינות תלויות.
ולמרות הכול, בשורה התחתונה, עד כמה שהמסננים יהפכו יעילים ומתקדמים יותר, מה שיישאר תמיד אלמנט חיוני ואין לו תחליף הוא האוויר הפתוח.
