"תמיד כדאי לפתוח בדוגמה שתמחיש את נושא הכתבה", יעץ לי עורך מיומן בתחילת דרכי העיתונאית. בכתבה הנוכחית, לא אצטרך ללכת רחוק לשם כך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הצצה מיוחדת לטייסת הרחפנים החדשה של יחידה 9900
– דעתם הלא רלוונטית של מבקרי הקולנוע
– "להתאחד נגד הסיפוח": הפלסטינים מנסים לעורר את השטח
לאחרונה קיבלה משפחת רט מפתח־תקווה דוא"ל המעדכן שכרטיסי הטיסה שהזמינה למילאנו מבוטלים. לא שבאמת היו לנו אשליות שנצליח להגיע הקיץ לצפון איטליה, אבל ההודעה הזו העניקה חותמת רשמית לכך שחופשת הקיץ שלנו בוטלה, או כמו שהילדים אומרים: "פוצצה".
כבר בחודש מרץ ראינו כיצד כל המקומות שגלגלנו את שמותיהם על לשוננו בעת תכנון הטיול, הופכים לזירות אסון: מילאנו, ונציה, גארדה. צפון איטליה היה למוקד התפרצות של הקורונה, ואנחנו הבנו שהחופשה הנכספת לא תצא אל הפועל. ביטלנו בצער את דירת הנופש שהוזמנה. אדריאנה המארחת קיבלה זאת בהבנה, וחתמה באיחולי בריאות לכולנו ובתקווה שנתראה מתי שהוא בעתיד.
בשנים האחרונות, מדיניות השמיים הפתוחים שהובילה לירידה חדה במחירי הטיסות, ומנגד מחיריהם הגבוהים של המלונות בארץ, הביאו משפחות ישראליות רבות לבלות את חופשת הקיץ שלהן מעבר לים. בתכנון נכון, עם כרטיסי טיסה מוזלים שנרכשים ברשת זמן רב מראש, ועם שהייה בדירה ולא במלון – תוכלו לקבל במחיר של ארבעה לילות במלון או בצימר בארץ, חופשה משפחתית בת עשרה ימים בחו"ל. גם אנחנו, שומרי כשרות שמחוברים לשבילי הארץ בכל מאודנו, נכנענו בשנים האחרונות והמרנו את הבניאס באגם אנסי באלפים הצרפתיים.
כעת, בצל הקורונה, חופשת הקיץ הקרבה תיראה אחרת. השמיים הסגורים משאירים את הישראלים בארצם, חוששים שהמלונות ינצלו את הקהל השבוי ויעלו עוד את המחירים. משפחות רבות שהכנסותיהן קוצצו, יצטרכו לחשוב מחדש אם בכלל הן יוצאות לחופשה ולאן. במלונות עצמם, שנפתחו מחדש רק לאחרונה, מתמודדים עם מציאות חדשה של תקנות ונוהלי ריחוק, המכבידים על ההתנהלות השוטפת.
אופטימיות זהירה
ענת אהרון, מנהלת חטיבת מכירות ושיווק ברשת פתאל ואשת תיירות ותיקה, אומרת כי הקורונה מביאה לעולם "מלונאות אחרת" כלשונה, שדורשת מחשבה והשקעה רבה. היא ועמיתיה צריכים לדאוג כעת לא רק לחדרים מטופחים, לאוכל מגוון ולצוותי בידור, אלא גם לקיומן של שורת הגבלות המכבידות על ההתנהלות השוטפת. רשת פתאל, מרשתות המלונאות הוותיקות והגדולות בישראל, פתחה עד כה רק 14 מתוך 38 בתי המלון שבבעלותה. במהלך יולי־אוגוסט ייפתחו בתי מלון נוספים. בין היתר מפעילה הרשת מלונות באילת, ים המלח, טבריה, ירושלים ותל־אביב.
"אחרי חודשים שבהם היינו סגורים, המצב כרגע הוא אופטימיות זהירה", אומרת אהרון. כמנהלת מערך המכירות, היא מקפידה להגיע למוקדי המכירות ולשמוע את הלקוחות. "אנשים באים לחוויית נופש ולא כדי שיעירו להם לשים מסכה. מצד שני הם כן רוצים לחוש תחושת ביטחון, וזה משתקף בשיחות הטלפון שלהם. אנחנו מחלקים מסכות ואלכוג'ל בחדרים, והידיעה שצריך לחבוש מסכות בשטחים ציבוריים מרגיעה את הלקוחות".
השוק עבר טלטלה, המשק כולו במצב לא פשוט, איך זה משפיע על מחירי החדרים? העובדה שכולנו "כלואים" בארץ תגרום לעליית מחירים?
"פתחנו את המלונות הראשונים שלנו בחג השבועות, ולמרות הביקושים הגבוהים מצד הקהל, המחירים היו נמוכים ב־25 אחוז. לא העלינו את המחירים כי אנחנו מבינים שיש קושי כלכלי. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה ולהתייחס לישראלים כקהל שבוי. להפך, אנחנו מנסים לכבוש את ליבם כל יום וכל היום, לא רק בהיבט המחירים אלא בכל דבר. תנאי הביטול אצלנו גמישים. חשוב לנו לתת לקהל תחושת ביטחון".
וביולי־אוגוסט המחירים יעלו?
"בהשוואה לשנה שעברה, המחירים נמוכים בכ־15־20 אחוז. אנחנו גם מפעילים אפליקציה של הרגע האחרון, שמאפשרת רכישת חופשה ב־30 אחוז הנחה. לא היינו עושים זאת אם היינו רוצים לנצל את המצב".
אחת הערים שפתאל פעילה בהן היא אילת, שלדברי אהרון טרם חזרה לפעילות מלאה, "יש ביקוש גדול לחופשה באילת בקיץ", היא מדווחת. "נסיים את יולי בתפוסות גבוהות, וגם אוגוסט יהיה מלא". אם אתם מחפשים נופש מוזל יותר, נסו את מזלכם במלונות האורבניים. "במלונות בתל־אביב, ירושלים וחיפה, שבנויים על תיירות נכנסת ועל אנשי עסקים, אנחנו צריכים להיות מאוד יצירתיים כדי להביא קהל. אנחנו מציעים חבילות אטרקטיביות וגם ערך מוסף בדמות סיורים וכדומה. התקווה היא שכשהשמיים ייפתחו, נפתח את שאר המלונות".

ברשת מלונות ישרוטל נצפו בתקופה האחרונה מחירים חסרי תקדים. כך למשל, במלונות היוקרה כרמים ויערות הכרמל הוצעו חדרים במחירים נמוכים בעשרות אחוזים ביחס למחירם הרגיל. גם בשני מלונות מבוקשים אחרים של הרשת – "בראשית" במצפה־רמון ומלון "מצפה הימים" החדש בראש־פינה שנרכש על ידי הרשת והפך לכשר – ניתנו "מחירי יציאה מהקורונה", בניסיון למלא את החלל שהותירו התיירים, המאיישים עשרות אחוזים מהלינות ברשת (70 אחוז באוריינט ו־40 אחוז בבראשית, לדוגמה).
אלא שלקראת יולי־אוגוסט המחירים צפויים לשוב לתעריפים הרגילים, והביקושים, אומר מנכ"ל הרשת ליאור רביב, "עצומים. אחרי סגר כזה, ובכלל אחרי אירועים טראומטיים, אנשים מאוד רוצים לצאת לנופש. הביקושים הגבוהים טבעיים בהתחשב בכך שעם ישראל לא יוצא לחופשה בחו"ל. כולנו תקווה שלא יהיו החמרות בהקלות, ושהישראלים יצאו לנופש".
"מי שנשאר עם מספיק כסף", אני מעירה בזהירות, ורביב טוען בתגובה שאף שנראה שהמשק במצב קשה, עדיין יש לציבור כסף לנפוש. "בכובע המעסיק אני יכול לומר לך שחצי מהסיפור של החל"ת זה בלוף. אנחנו זקוקים להמון עובדים, ויש עובדים שהתאהבו בחל"ת וכנראה גם עושים חלטורות מהצד, ולא רוצים לחזור. אנשים גם לא הוציאו ארבעה חודשים כסף על מסעדות, תרבות או נופָשים. משק הבית חסך הרבה כסף. אנשים רוצים לבלות, ואנחנו כאן כדי לתת להם מענה הכי טוב".
תעלו את המחירים?
"לא. המחירים יישארו דומים לשנים עברו, ואנשים יקבלו חוויית נופש נהדרת בארץ".
היסטריה של ניקיון
מנהלי המלונות שמחים כמובן על כל אורח ורוצים לראות את כל החדרים מתמלאים, אך מלבד הלחץ הרגיל שבמלון עם תפוסה גבוהה, הם נאלצים להתמודד עם התקנות שנועדו למנוע צפיפות והתקהלות במרחבי המלון, ולהעיר לאורחים נטולי מסכות.

רוני מנור, מנכ"ל מלון חוף גינוסר, פתח את מלונו בסוף מאי, לקראת חג השבועות. "לקח קצת זמן להתרגל לסביבת עבודה אחרת", הוא מספר, "אבל ברגע שהבאנו את הרעיון והבנו מה ואיך צריך לעשות, הדברים עובדים. התאמנו את עצמנו לתו הסגול ואנחנו פועלים על פיו". מתווה "התו הסגול" בבתי המלון כולל שורה של הגבלות בבריכות ובחדרי האוכל, במטרה למנוע צפיפות ומגע קרוב.
אילו שינויים ביצעתם במלון?
"השינויים המרכזיים הם סביב נושא האוכל, פחות מזנונים ויותר אוכל בהגשה אישית. זה דורש היערכות גדולה. בסופי שבוע אנחנו פותחים כמה חדרי אוכל כדי שלא יהיה עומס. יש מחיצות שקופות שמפרידות בין הפקידים לאורחים בקבלה, בבריכה יש שטח מוקצב לכל שוחה. אני אומר לאורחים שיביאו מטר (צוחק)".
איך הקהל הישראלי מקבל את השינויים?
"בהתחלה, הישראלים כמו ישראלים, חיפפו בנושא המסכות, אבל אנחנו ניגשים ומעירים יפה. אנחנו לא רוצים לקלקל את חווית האירוח ללקוח, אבל חשוב לנו לשמור על הכללים".
לדברי מנור, המלון שלו מצוי כרגע בשישים אחוזי תפוסה, והוא מקווה להגיע לתפוסה מלאה ביולי־אוגוסט. המחירים לדבריו לא עלו מהשנה שעברה, ואת הימים הפחות פופולריים הם ממלאים בעזרת מבצעים וקופונים. "אחרי תקופה יבשה של חוסר עבודה אנחנו מפסיקים להפסיד", הוא אומר בסיפוק. "נכון, אנחנו לא כל־כך מרוויחים, אבל לפחות שומרים שהקופה לא תתרוקן".
שלום אשכנזי, מנכ"ל מלון קיבוץ לביא, מוצא עצמו עם לקוחות שמבקשים שוב ושוב ניקיון לחדרים, אף שהם מבריקים. "אנשים בהיסטריה", הוא מאבחן. עד לא מזמן שימש המלון כמלון קורונה לאוכלוסייה החרדית. מאז עבר חיטוי וניקיון יסודי, וכעת הוא כשיר לקבל אורחים.

"קיבלנו החלטה שאנחנו עומדים בתו הסגול גם אם זה לא נוח", אומר אשכנזי. "בשיחה עם מנהלי מלונות אחרים הבנתי שיש כאלה שמעגלים פינות, אבל אנחנו עושים הכול לפי התקן. רכשנו מצלמה תרמית שמודדת חום בכניסה למלון, כדי לבצע את הבדיקה עם כמה שפחות הטרדה של האורחים ולמנוע תור של אנשים בכניסה. זו מצלמה אוטומטית שלא תעבוד בשבתות. פיזרנו עמדות אלכוג'ל, ועשינו שינוי מהותי בעבודת משק הבית והפרדה בין ניקוי לחיטוי. הצוות מבצע בחדרים ניקוי רגיל, ואז עובר שוב ומחטה את המקומות הבעייתיים מבחינת מגע, כמו מתגים, מסעדי ידיים של הספות, מנורות".
גם במלון לביא, השינוי המשמעותי ביותר הוא בחדר האוכל. "האורח לא נוגע בכלי הגשה משותף בעצמו, רק המלצרים", מספר אשכנזי. "הפכנו הרבה מהמנות למנות אישיות, והוספנו צוות בחדר האוכל". במלון, שפעילותו באמצע השבוע מבוססת על תיירות נכנסת, מתקשים להגיע לאותם מספרי לינות כמו בשנה שעברה. "באמצע השבוע בדרך כלל 60־70 אחוז מהשוהים פה הם תיירים. עכשיו אנחנו מתבססים רק על תיירות פנים".
לדברי אשכנזי, העובדים והאורחים מקפידים בעניין המסכות. "אם צריך אנחנו מעירים לאורחים בדרכי נועם, ולפעמים נוצר קצת מתח בין אורחים שמקפידים לכאלה שלא. יש לנו מסכות למי ששוכח, ואנחנו מתזכרים. רוב הלקוחות מעריכים את זה שאנחנו מקפידים על כללים. מקבלים בהבנה למשל שיש פחות שפע באוכל ממה שהם רגילים, עקב מגבלות ההגשה. מבחינתי כמנהל, בריאות האורחים שלי היא מעל הכול. אנחנו עושים הכול כדי לעמוד בכללים, עם כמה שפחות פגיעה ברמת השירות".
במלון, המתאים במיוחד לקהל הדתי והחרדי, נהנים בכל שנה ממאה אחוזי תפוסה בחודשי הקיץ, במיוחד בימי "בין הזמנים". השנה, מצב ההזמנות עודנו רחוק מכך. "באוגוסט המצב כבר נראה יותר טוב, אבל אנחנו רחוקים מאד מהמצב של השנה שעברה, זאת למרות שהמחירים ירדו ב־15 אחוז. חלק מהאוכלוסייה נפגע קשה כלכלית ולא יכול לאפשר לעצמו חופשה. חלק אחר, כמו אנשים מבוגרים, מפחדים לבוא. הכי מפחיד זה שיגיע גל שני ואז גל שלישי. אנחנו לא יודעים למה לצפות, קיבלנו החלטה לפתוח ונהגנו לפי כל הסנקציות, אני רק מקווה שלא נצטרך להתחיל הכול מההתחלה".
המיקום קובע
עם אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, אני משוחחת בדיוק בשעה שראש הממשלה ועמיתו היווני קיריאקוס מיצוטקיס נפגשים בירושלים על רקע משבר התיירות. הפגישה הזו לא ממש משמחת אותו. "קפריסין ויוון, שמדברים עליהן כמדינות שיפתחו את שעריהן לישראלים ולהפך, אלו מדינות שההדדיות מהן והלאה", הוא טוען. "מאות אלפי ישראלים יוצאים אליהן, ובמקרה הטוב מגיעים מהן אולי עשרות אלפים בשנה. הייתי שמח אם ממשלת ישראל הייתה פועלת מול מדינות שמגיע מהן מספר תיירים גדול".
אבל אי־אפשר לפתוח את השערים למדינות שיש בהן נוכחות גבוהה יחסית של קורונה.
"אי־אפשר גם להמשיך ולהרוס את הכלכלה כשאין איזון".
ענת אהרון, רשת מלונות פתאל: "אנשים באים לחוויית נופש ולא כדי שיעירו להם לשים מסכה. מצד שני הם כן רוצים לחוש ביטחון, וזה משתקף בשיחות הטלפון שלהם"

בישראל יש 400 מלונות, ולדברי חייק, עד כה נפתחו כשלושים אחוז מהם. "כשמלון פתוח בתפוסה נמוכה, העלויות שלו יקרות יותר ממלון סגור. כשכל המלונות היו סגורים, הפסדנו 120 מיליון שקל בחודש", הוא אומר. "המאבק של המלונאים כרגע הוא כפול – לנסות להפחית הוצאות, ומצד שני לייצר ביקושים גדולים".
חייק מבחין בין שני סוגי מלונות, לפי מיקומם בארץ: מלונות אילת וים המלח, שהם מוטי תיירות ישראלית, ומלונות השוכנים בערים כמו ירושלים, תל־אביב, חיפה ונתניה, ופונים לתיירים מהעולם. במלונות אלה, אגב, חלקם יוקרתיים במיוחד, המחירים צנחו פלאים בהשוואה לימים כתיקונם.
השמיים סגורים, חופשת הקיץ מתקרבת, אתה חושב שהמלונות ינצלו את המצב ויעלו מחירים?
"אנחנו לא נכנסים לנושא התמחור. המחירים במלונות הוגנים, אני לא מאמין שהמלונאים רוצים לראות חדרים ריקים".
מה אתה שומע מהמנהלים על הנהלים של התו הסגול?
"הנהלים מורכבים ולא פשוטים. יחד עם זאת, אלו נהלים שהסכמנו עליהם יחד עם משרד הבריאות, המל"ל ומשרד התיירות, ואנחנו עושים הכול כדי לעמוד בהם. קשה, אבל עושים את זה. אנחנו נשארים אופטימיים ומקווים שכולם ייפתחו, תלוי בתפוסה. בחיבוק עם הקהל הישראלי נעשה הכול כדי להגיע לשהייה נעימה במחירים הוגנים ולהביא את הקהל לחופשה בארץ – בגליל, בגולן, בטבריה, בירושלים, בים המלח, בכל מקום. אנחנו מבינים שהקורונה זה תהליך איטי, ועם זאת מצפים לראות איך המלונות עומדים לאט לאט על הרגליים. כמו תינוק שלומד ללכת. יש לנו את האינסטינקטים, אבל אנחנו צריכים את עזרת הממשלה שתקל על הרגולציה, ואת הקהל הישראלי שיצביע ברגליים".
אחרי הסגר מחפשים ירוק
אחת מאפשרויות הנופש האהובות על הישראלים היא הצימרים, בייחוד אלו שבצפון, בקרבה למקורות המים. הצימרים במושבים ובקיבוצים מאפשרים למשפחה הגרעינית לבלות יחד בלי צורך להיפגש עם אורחים נוספים, וללא המולת המלון. הציפייה היא שבחודשי הקיץ הקרובים, ונוכח השמיים הסגורים, הביקוש לצימרים יגדל.

"אין ספק שהקורונה עשתה מהפך בתיירות הכפרית, זו טריפת קלפים מוחלטת של כל הצרכים", אומר עודד פורת, מנהל אגף התיירות בחברה הכלכלית גולן.
מה למדתם מהמשבר הזה?
"שני דברים. הראשון, שתיירות ונופש זה מוצר צריכה בסיסי. אנשים צריכים את זה. במאה ה־21 זה מוצר חובה, והבנו את זה לפי הביקושים ביום שהסגר השתחרר. והדבר השני הוא שהתיירות הכפרית מושלת בכיפה מבחינת הבטיחות. האירוח בצימר בטוח ממלון, ואנשים רוצים ומחפשים ירוק, שהיה חסר להם מאוד במרחב האורבני בסגר".
במשך שנים נהנים הצימרים מתדמית יקרה למדי. בחודשי יולי־אוגוסט, מחירו של צימר איכותי למשפחה מתחיל מאלפיים שקלים ללילה, ועשוי לטפס בהתאם לרמתו ולהימצאותם של פינוקים כמו בריכה או גקוז'י. פורת מכיר את הטיעון שלפיו במחיר לילה כזה אפשר לקבל כמה ימים בצימר בסלובקיה ובמקומות אחרים באירופה.
"צימר זה מוצר יקר, כי יש לו עלויות גדולות", הוא אומר. "ארנונת התיירות יקרה, מחירי המים יקרים ואנשים צורכים המון מים בחופשה, החוק לא מאפשר לבנות הרבה יחידות צפופות, ובעיקר המיסוי, 17 אחוז שהצרכן משלם. אני מקווה שהעונה יתחשבו בנו ויורידו את התשלום הזה. בסופו של דבר ולמרות העלויות, הצימרים בישראל מאוד מפנקים ביחס ליחידת האירוח באירופה, חלקם ברמה של סוויטות נשיאותיות בבתי מלון. בחו"ל אתה מתפשר על רמת הנופש, פה לא. בעלי הצימרים לא תאבי בצע ולא מנהלי עסקים גדולים. ברגע שיורידו להם את העלויות, הם יעבירו את ההנחה הזאת ללקוח. אנשים יודעים להעריך איכות ושירות טוב, והם מקבלים כאן חוויה מצוינת".
פורת מקווה כי כעת יהיה ניתן להפעיל את אתרי הנופש ברצף עד סוכות. "הביקושים גבוהים, והצימרים הם מנוע הצמיחה לאזור הגולן. בלי זה לא תהיה כאן פרנסה לא לג'יפים, לא לסדנאות, לא לטיולים. אפשרויות הפרנסה כאן באזור מורכבות, מלבד חקלאות וחינוך אין הרבה. אנחנו נותנים את האפשרות לנפוש בצורה בריאה וטובה, ומצפים לעונה ארוכה. אנחנו יודעים לתת חוויה טובה לתיירים הישראלים כדי שיבואו בשנים הבאות, גם כשהשמיים ייפתחו מחדש. זו אופציה טובה לנופש מהיר, קרוב. הזדמנות לגלות את היופי והאיכות שמחכים לכם קרוב לבית".