עשרות רבות של ישראלים תכננו לצאת לשליחות הוראה מטעם ההסתדרות הציונית העולמית לקראת שנת הלימודים הבאה, אך משבר הקורונה שהביא לשיתוק בעולם התעופה הביא לירידה ניכרת בכמות שתצא בפועל. התחזית כעת היא שפחות מ-50 אחוז מהשליחים שיועדו בתחילה ייצאו בפועל לשטח. נתון זה מצטרף לנתונים דומים בארגונים רשמיים ותנועות בישראל, ששולחים מדי שנה שליחים לתקופה של שנה ויותר לקהילות יהודיות בתפוצות, ונאלצים כעת להתמודד עם אי וודאות גדולה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רשימת מניעויות העליון: ההחלטה נתונה בידי השופטים בלבד
– דעה: היפים והנאורים: ההגמוניה הישנה זקוקה נואשות למראה
– מיכאל האוזר-טוב: אבא היה צריך להתפטר וללכת הביתה
ראש המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית, סילביו חוסקוביץ, אמר לאתר מקור ראשון שמתוך כ-70 מורים שליחים שהיו אמורים לצאת בחודשים הקרובים לבתי ספר יהודיים בעולם, ייצאו כ-30 בלבד. לדבריו, יש שלוש סיבות לירידה הדרסטית במספרים "הצו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לביטול פתיחה של ויזות חדשות, בהם ויזת J1, באמצעותו נכנסים השליחים לארה"ב, משפיע עלינו בצורה ישירה" הוא אומר, ומוסיף ש-11 שליחים לא ייצאו לארה"ב בעקבות כך. את ההודעה על ביטול השליחות המיועדת קיבלו השליחים בשבוע שעבר.
סיבה נוספת היא המצוקה הכלכלית של הקהילות: "בתי הספר אומרים לנו שהם לא יודעים מתי ואם בכלל הם יפתחו מחדש את השערים שלהם בשנת הלימודים הקרובה, ולכן הם ממתינים עם הבאה של שליחים". אלמנט נוסף וטבעי הוא שחלק מאותם שליחים מיועדים ובני משפחותיהם, החליטו שלא לצאת להרפתקאה חדשה בעידן של חוסר וודאות כזה.
חוסקוביץ מדגיש כי כל השליחים שביקשו להמשיך – ממשיכים בתפקידם, כולל אותם שליחים שחזרו לארץ לחופשת מולדת.
לעומתו, יהודה סטון, סמנכ"ל תוכניות ותפעול של הסוכנות היהודית פחות דרמטי: "עולם השליחות ממשיך, והוא רק התאים את עצמו למציאות החדשה", הוא קובע. "יתרה מכך, פתאום השליחים שלנו הפכו להיות משמעותיים יותר בקהילות רבות. בקהילות שחוו משברים קשים, הפכו השליחים שלנו כמעין עובדים סוציאליים, ואחרים אף יושבים בחדר המצב החירום של הקהילות – שזה ממש לא תפקיד שהם יצאו עבורו לשליחות, אך עושים זאת באהבה. עולם השליחות התאים את עצמו למציאות החדשה".
סטון אומר שמרבית השליחים המיועדים צפויים לצאת, וכי קורסי שליחים מתקיימים בימים אלה ממש. סוג השליחות היחיד כמעט שנפגע בסוכנות היהודית, לדבריו סטון, הוא זה של ה"ש"ש", שליחי שנת שירות, צעירות וצעירות לפני שירות צבאי. אם בשנת 2019 יצאו כ-200 שליחים, השנה ייצאו 155. זאת כאשר התקווה היתה להוציא השנה 240. הביטולים הגיעו דווקא מצד הקהילות, כיוון שמודל השליחות המדובר כולל מגורים ולינה אצל משפחות, ואילו באזורים בהם הקורונה פגעה בצורה קשה – ישנה בעייתיות בהפעלת המודל המדובר. "השליחים שלנו עובדים כיום יותר מתמיד, ודווקא כיום חיוניים יותר בשטח".
מכון שטראוס-עמיאל של רשת אור תורה סטון, נפגע גם הוא מהמצב, ונרשמה בו ירידה מסוימת בשליחים שייצאו, בעיקר לצפון אמריקה. ראש המכון, הרב אליהו בירנבוים אומר כי "השליחים לאירופה ולאמריקה הלטינית ממשיכים כרגיל, אבל אנחנו לא יודעים מתי הם ייצאו. ההבדל המהותי הוא שהשליחים לא טסים למדינת היעד כדי למצוא דירה ולהתארגן מראש, הם נאלצים לעשות זאת בזום", הוא מסביר.
מנכ"ל ארגון תורה מציון – כוללים ציוניים בתפוצות, זאב שוורץ מעדכן שארבעה יעדי שליחות וותיקים נסגרו השנה: וושינגטון די.סי, שיקאגו, מקסיקו סיטי ומלבורן אוסטרליה. לשאר 14 היעדים צפויים להגיע שליחים כרגיל, בין אם מדובר בכאלה שכבר בשטח, ובין אם מדובר בשליחים חדשים, אשר טרם ברור מתי הם ייצאו. "יש לנו שליחים מיועדים לאוסטרליה ודרום אפריקה אבל טרם ברור מתי יהיו ויזות למדינות אלה" אומר שוורץ. "שינינו את עבודת הארגון בחודשים האחרונים, והבנו שאנחנו לא יכולים לחכות שהכל יחזור לשגרה – אנחנו מפעילים שליחים לשעבר שמעבירים תוכניות בזום לקהילות, וגם עשינו מפגש לכל השליחים המיועדים, שנמצאים באי וודאות גדולה".
מזכ"ל בני עקיבא העולמית רועי אביקסיס אומר שלמעט קהילה אחת שביקשה לבטל את תקן השליחות, שאר היעדים עדיין פתוחים, אלא שטרם ברור כיצד ואיך השליחים יוכלו להגיע לשם. "כ-40 אחוז מהיעדים שלנו נמצאים במצב המתנה, כיוון שאין יכולת לשלוח שליחים לאותן מדינות, או שבתי הספר אומרים שהם יהיו מוכנים לדבר על שליח, כשיהיה להם תאריך פתיחה". האזורים הבעייתיים מבחינת השליחות בבני עקיבא, לדברי אביקסיס, הם ארה"ב בעקבות עניין הויזות, ואירופה בעקבות האיסור לכניסתם של ישראלים ליבשת – למעט אם מדובר בשליחים שהם אזרחי אותה מדינה. "השליחות הצעירה בצפון אמריקה היא בסימן שאלה גדול, כיוון שטרם ברור מה מצבם של בתי הספר היהודיים" הוא מוסיף.
