ממשלת ישראל העבירה אתמול (א') את "המתווה הממשלתי להבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות". מדובר, כך על פי הודעת משרד התפוצות, ב"מתווה אסטרטגי כולל, ראשון מסוגו, להבטחת קיום העם היהודי בתפוצות". אין ספק שמדובר בשאיפה יומרנית מאוד, "הבטחת עתיד העם היהודי", משהו שממש לא תלוי רק בממשלת ישראל, מאידך, השאיפה של הממשלה לסייע ליהודי התפוצות ראויה לשבח. את המתווה הגישה שרת התפוצות עומר ינקלביץ', "ברוח מסקנות הוועדה הציבורית המיוחדת שהוקמה לבחינת עתיד העם היהודי", כך על פי ההודעה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קואליציה פלסטינית ברמאללה: פת"ח, חמאס וח"כ איימן עודה
– הקורונה בישראל: 816 חולים חדשים, 90 במצב קשה
– איך כוכב אחד מעז: התעלומה ביצירתו של ואן גוך
הוועדה הציבורית מונתה לפני כשנה וחצי, לבחינת הפעילות הממשלתית בתחום יהודי התפוצות. ככל הנראה המשרד דייק בכוונה תחילה בניסוחו, שהמתווה נוסח "ברוח הוועדה". את המסקנות של הועדה לא ראינו, כיוון שמשרד התפוצות טרם שחרר אותו לציבור.

מטרת הוועדה היתה לתכנן את אפיקי הקשר בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם ולהתאים את החזון הציוני בעניינם למציאות החדשה. בראשות הוועדה עמדו מקסין פרסברג, לשעבר מנכ"לית חברת אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, לצד הפרופסור יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט אפ ניישן ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
מדובר בשני אנשים משכמם ומעלה, עולים וותיקים, אשר הצליחו בתחומם, אך הנושא חשוב להם. הרעיון היה לחשוב מחוץ לקופסא, ולהביא רוח חדשה לעולם הארגונים היהודיים, שלעיתים מעט מרובע ומיושן.
אז האם מדובר במהלך היסטורי? עצם אימוץ התוכנית היא מעין "תקיעת יתדות" בשטח – לא עוד "משרד מדף" שיקום וייפול על פי הצרכים הקואליציוניים, אלא משרד עם סמכויות ברורות שחקוקות באבן. זהו מהלך חשוב ובמידה ובאמת יבוצעו המהלכים המתווה בהחלט עשוי להיות תפנית היסטורית. מאידך, בהחלטה אין בשורה חדשה ומשמעותית מבחינת פרויקטים או יוזמות חדשות – שכן כל מה שהוזכר הוא העתק לפעילות הנוכחית של משרד התפוצות.
במידה מסוימת, מדובר ב"בייבי" של מנכ"ל המשרד בשנים האחרונות דביר כהנא, שהפך למנכ"ל המשרד הממשלתי הוותיק ביותר. ינקלביץ החליטה להשאיר את כהנא בתפקיד, ואף אימצה תוכנית המעצימה ומחזקת את המפעל העצום שבנה בשנים האחרונות. המעניין הוא שאין הבדלים אידיאולוגיים מהותיים בין ינקלביץ לבין בנט בהיבט של היחס והקשר לתפוצות. שניהם מוכנים להיפגש עם זרמים לא אורתודוקסיים, באים ממשפחה עם קשר עמוק לקהילות היהודיות, ושניהם אף ילדים להורים שחזרו בתשובה.
חלק ממסקנות הוועדה לא הגיעו אתמול לשולחן הממשלה, לדוגמה, ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת. לפני שרשרת הבחירות, ומשבר הקורונה הצעה להשקיע מיליארדי שקלים ביהודי התפוצות אולי הייתה עוברת איכשהו בגרון של הציבור הישראלי, אך עם אבטלה של עשרות אחוזים, ובזמן של משבר כלכלי היא אפילו לא עומדת על הפרק.
מהציטוט של פרופסור קנדל, בתום הדיון בממשלה, ניתן להבין שברגע שיהיה אפשר, ישאף המשרד להוציא מהממשלה תקציבים מכובדים לצורך תפעול התוכנית המוצעת. "בכדי לשנות כיוון ישנו צורך מידי במהלך אסטרטגי ארוך טווח מגובה במשאבים מצד ממשלת ישראל תוך שיתוף פעולה עם כל הקהילות בעולם. רק כך יש סיכוי לעצור את קריסת קהילות רבות תוך דור אחד ואת ניתוק מספר רב של צעירים מהעם".
בנוסף, בדוח הוועדה הועלתה האפשרות להעביר את הסמכויות לנושא יהדות התפוצות לבית הנשיא, אך גם המסקנה הזאת לא מופיעה בהחלטת הממשלה מאתמול.
ברקע החלטת הממשלה, ישנן מתיחויות עם המוסדות הלאומיים, כגון הסוכנות היהודית וקרן היסוד, שם חוששים מכך שהחלטת הממשלה נועדה לכאורה להזיז אותם ואת פעילותם הצידה. תגובה דומה היתה לפני מספר שנים, כאשר הודיעה הממשלה על הקמת "היוזמה המשותפת" בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם. חלק מהגורמים בממשלה היו שמחים ליצור "כביש עוקף" למוסדות הלאומיים, שחלקם רואים בצורה ערכאית ולא אפקטיבית את הקשר בין ישראל לתפוצות.
החשש מבוסס על העובדה שבהצעת המחליטים הראשונה, המוסדות הלאומיים לא הוזכרו, ורק בגרסה השנייה, עליה הצביעו השרים, הוסיפו חובת התייעצות עם גופים אלה ועם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים כגון משרד החוץ, שבמשך שנים רבות היה אמון על הקשר עם התפוצות.