ההגבלות והשינויים הכלכליים בעקבות נגיף הקורונה הובילו בין השאר לספק בדבר החובה לעמוד בחוזים שנחתמו טרום עידן הקורונה. חוזים בתחומים ובענפים שונים במשק כמו שכירת מקומות עסק, דיור, רכישת כרטיסים, הזמנות ועוד נשארו תלויים באוויר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רגע לפני ש"איש הישר בעיניו יעשה"
– הליכוד תתמוך בוועדה לחקירת שופטים. כחול לבן: הם רוצים בחירות
– ארגוני המורים מעדיפים רווח פוליטי על פני החינוך
אתמול (ג') פורסם דו"ח של צוות בין משרדי מיוחד המתייחס באופן פרטני לחוזים בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים. הצוות המליץ לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בתחומים אלו. מנגד, הצוות בחר שלא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים יותר כמו שוק השכירות העסקית.
החשש מפני התנערות מאסיבית מקיומם של חוזים, כמו גם ההשפעה על חייהם של מיליוני אזרחי המדינה הקשורים בחוזים, הביאו להקמת הצוות הבין משרדי על ידי משרד המשפטים, בשיתוף נציגי משרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ורשות שוק ההון. מטרת ההמלצות היא לקדם קביעת מדיניות שתתמרץ את הצדדים להמשיך ולקיים חוזים תוך כדי המשבר ולאחריו.
מאחר ותקנות החירום בתקופת המשבר, צמצמו משמעותית את היקף פעילות המשק ונוצר קושי מהותי לקיים חוזים באופן מלא או חלקי, בתי המשפט צפויים להיות מוצפים בעתירות והשופטים יצטרכו להכריע האם הקורונה היא אירוע בלתי צפוי – הגדרה שיש לה משמעויות נרחבות לגבי קיום חוזים.
מתוך ניסיון לשמר כמה שיותר התקשרויות חוזיות ולחזק את יציבות המשק, הצוות המיוחד מצא שמשבר הקורונה אכן מהווה אירוע בלתי צפוי אך אינו יכול לאפשר לצדדים להתנער מחיוביהם. עקרון זה מתגבר על סעיף 18 לחוק החוזים, שאומר כי במידה והחוזה לא יכול להתקיים בנסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש, ההפרה לא תהיה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים. לכן על הצדדים לעשות מאמצים לקיים את החוזה שנחתם בניהם תוך התחשבות ושמירה על האינטרסים של הצדדים.
המלצה מרכזית בדו"ח מתייחסת להסדרים פרטניים ביחס לאולמות אירועים, מופעים וגני ילדים פרטיים. הצוות המיוחד מבקש לקדם חקיקה שתקבע הסדר ודאי והוגן בתחומים אלו.
בעניין מופעי התרבות למשל, קבע הצוות כי על המפיקים לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי במקום המופע שבוטל שניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה, ככל שהכרטיס לא מומש, יינתן זיכוי כספי לרוכשים.
בהתייחס לאולמות האירועים, נקבע בדו"ח כי על הצדדים לפעול לקיום האירוע במתכונת חלופית תוך התאמה לנסיבות החדשות. אירועים שנקבעו לתאריכים בהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות כלל את קיום האירוע, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע ועד לגובה של 10,000 שקלים לאחר סיום המגבלות.
סעיף זה מתייחס למקרים רבים של זוגות שהתחתנו ועתידים להתחתן בתקופת הקורונה והפסידו את כספי המקדמה לאחר שלא הגיעו להסכמות עם בעלי האולם.
סעיף נוסף בדו"ח מתייחס לאירועים שניתן לקיימם אך עם מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם. במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור על סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15,000 שקלים. "אין הצדקה משפטית להטלת הוצאות אלה על הלקוחות, ויש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות בעניין" נכתב בדו"ח.
לעניין גני הילדים, הדו"ח מציע נוסחה לחישוב תשלומי ההורים. במהלך התקופה, נוצר חיוב עודף מצד הנהלות הגנים עבור ימים בהם לא התקיימה פעילות בגן. בחודש מרץ למשל, נוצר חיוב עודף של ההורים על 15 ימי עבודה, עשרה מתוכם הם ימי חופשת פסח ויום העצמאות. ההורים יישאו בתשלום ההוצאות על ימי החופשה והנהלות הגנים יתנו להורים החזר של חמישה ימים במהלך חודש אוגוסט או לחילופין ישיבו להם את כספם. כספים שנגבו מההורים על חודש אפריל יושבו במלואם ובחודש מאי, הנהלות הגנים ישיבו כספים השווים ל-7 ימי עבודה.
עו"ד רני נויבואר, שעמד בראש הצוות אמר: "בחודשים האחרונים בעקבות הקורונה בחנו את הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו על מנת להביא למיתון השפעות הקורונה על קיום חוזים, מתוך מטרה לצמצם את הפגיעה ביחידים, בענפים שונים, ובמשק הישראלי בכללותו. אנו ממליצים לצדדים לקיים מו"מ מחודש כדי להתאים את החוזים שלהם למציאות המשתנה, וקוראים להם לפעול זה כלפי זה כאדם לאדם". עוד הוסיף נויבואר כי "ניתוח המצב המשפטי המורכב אינו מקנה ודאות משפטית ביחס לרבים מהמקרים, ונראה כי בסיטואציה שבה לאף צד לחוזה אין ביטחון כי ינצח בבית המשפט, מתווה הפעולה הנכון, שגם מעוגן בעיקרון תום-הלב, מחייב את הצדדים להגיע להסכמות".
