"נכנסתי היום לסופר מקומי, והייתי היחיד שחבש מסכה", סיפר לי השבוע חבר וינאי. באוסטריה, שמספר אזרחיה – 8.8 מיליון – דומה למספר הישראלים, החלו להסיר את ההגבלות מיד אחרי חג הפסחא, בראשית אפריל. חובת המסכות הגיעה לאוסטריה מאוחר יחסית, וכיום יש לעטות אותן בתחבורה הציבורית, בבתי חולים ומרקחת ובביקורים אצל הרופא. ההגבלות האחרות נעלמו כמעט לחלוטין, ובכל זאת, מצבה של אוסטריה טוב כעת בהרבה משל ישראל: במדינה כאלף חולים מאובחנים, ושיעור מקרי ההדבקה החדשים עומד על 50 ביממה. עד כה מתו 700 אוסטרים מהנגיף, פי שניים מישראל, אך בשלב הנוכחי נראה שהמדינה בדרך הנכונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ההסדר המשפטי לביטול אירועים, הופעות ופעילות בגני ילדים
– הקורונה פתחה בפנינו אפשרות להיות מגן ליהודי העולם
– מדד המפעלים המזהמים: "רותם אמפרט נגב" שוב בראש
אוסטריה מעניינת את הישראלים לא רק בשל הדמיון בהיקף האוכלוסייה, אלא גם בעקבות ריאיון שהעניק הקנצלר שלה, סבסטיאן קורץ, ל"בילד" הגרמני, ובו ציין לשבח את ההשפעה של נתניהו עליו בראשית המשבר. "אני מודה לא־ל על שיחה שקיימתי עם ביבי נתניהו, ובה הוא אמר לי 'היי, אתה מזלזל בהשפעה שתהיה לזה (הקורונה) על אירופה. תתעורר ותעשה משהו'", סיפר קורץ. "זו הייתה שיחת הטלפון שזעזעה אותי לפעול. לכן היינו אחת המדינות האירופיות הראשונות שהגיבו באופן חריף למשבר הקורונה". ואכן, אוסטריה הייתה המדינה הראשונה שסגרה את הגבולות עם שכנותיה, בהן איטליה המוכה. כעת נראה שהיוצרות התהפכו, ולישראל יש אולי מה ללמוד מאוסטריה.
ד"ר קלמנס מרטין אאואר, המשמש כעת כיועץ מיוחד לממשל האוסטרי לעניין הקורונה, מבקש להמעיט בערכה הדרמטי של השיחה הזו. "השיחה בין הקנצלר לראש הממשלה הייתה בעיקר עניין תקשורתי", הוא אומר לנו בריאיון טלפוני שקיימנו השבוע. "התקשורת אהבה את הסיפור ותיארה כיצד התחלנו להתייחס לנושא כראוי רק לאחר שנתניהו אמר לקנצלר 'סבסטיאן הצעיר, קח את העניין ברצינות'". אבל זה היה סיפור צדדי שפחות השפיע על רמת המדיניות. הרי היינו כבר בסגר כאשר הם שוחחו. כבר בתחילת הדרך הבנו שמדובר במגפה עולמית, וקיווינו מאוד שזה לא יעבור מאסיה לשאר העולם. בתחילת פברואר הייתה ישיבת הנהלה של ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, והבנו שזה הולך להחמיר".
אאואר, 63, כיהן במשך כ־15 שנה כמנכ"ל משרד הבריאות האוסטרי, והוא נציג המדינה בהנהלת ארגון הבריאות העולמי. עד פרוץ המשבר הוא הוגדר כשליח מיוחד של הממשל לנושאי בריאות, וכעת הוא מתמקד בסוגיית הקורונה ומסייע בגיבוש המדיניות האוסטרית.
ב־25 בפברואר נמצאו שני הנדבקים הראשונים באוסטריה, בני זוג שחזרו מחופשה בלומברדיה שבאיטליה. "האישה הייתה פקידת קבלה במלון, והדביקה הרבה אנשים. בתחילה לא שמנו לב שיש מוקד התפרצות גדול בהרים, בסביבת המלון. אנשים רבים שחזרו מחופשות בהרים היו עם תסמיני קורונה. מרגע שהבנו את זה, נכנסנו לנוהל משבר".
ב־16 במרץ נכנסה אוסטריה להסגר, אמנם לא הדוק כמו בישראל, ובשבועות הבאים הוא השפיע על מספרי הנדבקים. במהלך השבוע של 23 במרץ אותרו במדינה 5,267 מקרי הדבקה, ומאז עקומת הנדבקים החלה לרדת. מספר המתים החל לרדת רק באמצע אפריל.
"הדבר הראשון שעשינו היה לסגור את בתי הספר, לא כי חששנו שהילדים והמורים יידבקו, אלא כדי לצמצם את התנועה ברחובות ובתחבורה הציבורית", מסביר אאואר. "שנית, ניתנה הוראה כללית להישאר בבית. בכל שלב היה אפשר לצאת לעבודה ולסופרמרקט, אבל ביקשנו מהחברות והתאגידים לאפשר עבודה מהבית, כדי ליצור כמה שיותר ריחוק חברתי. התחבורה הציבורית פעלה כל הזמן כרגיל. אמנם הרכבת התחתית בווינה לא פעלה באותה אינטנסיביות, אבל דאגנו שהיא תפעל ותעניק שירות לאזרחים".
המטרה העיקרית, אומר אאואר, הייתה להימנע מהידרדרות למצבה של השכנה איטליה. "ראינו מדי יום בטלוויזיה מה שאירע שם, וכיצד בתי החולים שלהם קרסו. הייתה שם נהירה המונית של אנשים שרצו להיבדק וישבו בחדרי המיון שעות ארוכות, מה שהגביר את ההדבקה. אנחנו שלחנו צוותי בדיקה לבתים, בשיתוף עם הצלב האדום וארגונים נוספים. הורינו שלא לצאת מהבית לצורך בדיקה".
איך מצליחים להגיע לכולם?
"העובדה היא שהצלחנו, וזה עבד יפה מאוד. בשיא היו לנו 8,000 בדיקות ביום בבתים, ורק בשלב מאוחר יותר הצענו גם בדיקות בדרייב־אין, ללא צורך לצאת מהרכב".
מה הסוד שלכם, איך הגעתם למגמה החיובית הנוכחית?
"אני לא חושב שיש כאן איזה סוד כמוס, אבל מה שאנחנו עושים מאז הפסחא הוא מאוד שיטתי: בודקים, מבודדים ואז עוקבים. אנחנו אחת המדינות היחידות שעושות זאת בצורה טובה, ומנתחים מוקדי התפרצות כאילו זה מחקר פלילי. יש קשר בין המקרים, ואתה מגלה דפוסים חוזרים. לדעתי, מדינה בסדר גודל של אוסטריה או ישראל לא יכולה להתמודד עם יותר מאלף מקרי הידבקות חדשים ביום, מבלי להיכנס למצב חירום ולחץ גדול על המערכת".
בישראל יש כרגע יותר מאלף הידבקויות חדשות ביום.
"אז זה מצב מאוד קשה עבור הרשויות, שבו צריך להפעיל את המשטרה ואת הצבא. אני יכול לומר לך שכיום באוסטריה ההידבקויות הן רק במוקדים מסוימים, ואני חושב שכך גם בישראל – אצל הערבים והחרדים. יש לבודד אותם כמחוז, עיר או קהילה. אם לא תעשה זאת – הווירוס ימשיך להדביק עוד ועוד אנשים".
מסעדות כן, ברים לא
מרכיב משמעותי נוסף שישראלים רבים יקנאו בו הוא שבאוסטריה, למרות סגירת מערכת החינוך, לעובדים החיוניים הוצע להמשיך ולשלוח את ילדיהם הקטנים למסגרות, במתכונת מצומצמת. "הצענו להורים שאין להם יכולת להשאיר את ילדיהם בבית במהלך יום העבודה, לשלוח אותם לבתי הספר היסודיים ולגנים. המוסדות היו פתוחים באופן עקרוני לילדים שהוריהם מוגדרים עובדים חיוניים, אבל לא הרבה הורים ניצלו זאת. מובן שהריחוק החברתי נשמר, כיוון שלא היו הרבה ילדים בבית הספר".
מיד לאחר חופשת הפסחא, בתחילת אפריל, החלו הדיונים על אסטרטגיית היציאה ועל פתיחה הדרגתית של אוסטריה. כל שלב מהותי נערך בהפרש של שבועיים, כדי לעקוב אחר ההשלכות. "פתחנו בתחילה חנויות קטנות, ורק כשבועיים לאחר מכן נפתחו חנויות גדולות יותר, עד 400 מטר רבוע. כל שבועיים הסרנו הגבלה נוספת, ובחנו את ההשפעה על שיעורי ההדבקה. באמצע מאי כבר שחררנו את מערכת החינוך. למזלנו, מאז תחילת אפריל לא היו התפרצויות נרחבות אלא ממוקדות.
"המסעדות באוסטריה היו סגורות לכל אורך הסגר, אך משלוחים וטייק־אוויי הותרו. כעת הן נפתחו, אבל הברים והדיסקוטקים עדיין סגורים. אין עדות אפידמיולוגית לכך שמסעדה רגילה היא מקום עם פוטנציאל התפרצות, זאת בניגוד לברים ולדיסקוטקים – שבהם יש מוזיקה רועשת, אנשים מדברים בקול וקרובים יותר זה לזה מבחינה פיזית".
מה בנוגע לחתונות?
"בסגר לא היו אצלנו חתונות כלל, והלוויות היו מוגבלות לחמישה אנשים. היה לנו מידע קונקרטי מארה"ב שיש הידבקות גבוהה בהלוויות. בחתונות שרים, רוקדים, צועקים ושמחים – ולכן זה מסוכן. אני אוהב מאוד חתונות יהודיות מסורתיות, אבל יש שם הרבה ריקודים, שמחה ושירה בקול, ובתקופה הזו זה בעייתי מאוד". התקהלויות באוסטריה מוגבלות כעת למאה איש ("אצלנו זו חתונה גדולה"), וכמו בכל האיחוד האירופי חל איסור כניסה לאזרחים ממדינות שונות, בהן ארה"ב וישראל.
מקבלי ההחלטות באוסטריה, אומר אאואר, ממשיכים כמובן לעקוב אחר העדויות הרפואיות המצטברות. "אין לנו כעת הדבקות בחנויות, בתחבורה הציבורית ובמסעדות, אבל כן יש התפרצויות בבתי אבות". רוב מתי הנגיף באוסטריה הם בני 75 ומעלה.
אאואר מכיר את הוויכוח הציבורי בישראל בסוגיית איכון הטלפונים הסלולריים כדי לזהות מי שנפגשו עם חולה קורונה. באיחוד האירופי לא קיימת אפשרות חוקית שמדינה תעקוב אחר אזרחיה, אך האוסטרים התבקשו להוריד אפליקציית איתור, בדומה ל"מגן" הישראלית, כדי לדעת אם אדם היה בקרבת נשא מאומת של הנגיף. עם זאת, לדברי אאואר המידע שהאפליקציה מספקת "ממש לא מדויק ואפקטיבי. רשויות הבריאות לא קיבלו לצערי הרבה מידע רלוונטי מהאפליקציה". הוא מזכיר כמה התפרצויות ממוקדות שהתרחשו ברחבי אוסטריה בשבועות האחרונים, ואומר כי "בכל אותן התפרצויות, האפליקציה לא פעלה. בעיניי אפשר לנצל את הטכנולוגיה כדי ליידע אדם פרטי באפשרות שהוא היה בקרבת חולה קורונה, ואז הוא עצמו יֵדע להיבדק או להיזהר, אבל לא ראיתי שזה סייע לרשויות. אסור להפריז בערך האפליקציות, אך גם לא לזלזל בהן".
באחד ממקרי ההתפרצות, מספר אאואר, "גילינו מהר מאוד שכל הנדבקים הם חברים באותה כנסייה אוונגליסטית. המזל הוא שזו קהילה סגורה שלא נפגשת עם יותר מדי אנשים מבחוץ. בעקבות זאת הכנסנו אלפיים איש לבידוד. רק כך אפשר לעצור את ההדבקה. מקרים נוספים התרחשו באתרי בנייה. גילינו למשל קבוצה של עובדים זרים מיוון, שעשרה מהם מתגוררים בקונטיינר באתר עצמו. לא מפתיע שאחד מהם הדביק את כל התשעה הנוספים. אנחנו עורכים כעת בדיקות נרחבות באתרי בנייה כיוון שאנחנו מבינים שיש שם מוקדי התפרצות, בעיקר בגלל אופי המגורים של הפועלים".
כך קרה גם בקהילות רבות של יהודים חרדים בארץ ובעולם.
"נכון, מהשיחות הרבות שלי עם ישראל אני יודע שהקהילות האורתודוקסיות בישראל, וכך גם המגזר הערבי, חיים בצפיפות ולכן יש שם מוקדי התפרצות".
מעבר לשיחה בין ראשי המדינות שהקנצלר קורץ סיפר עליה, אילו קשרים מתקיימים בין משרד הבריאות האוסטרי למקבילו הישראלי?
"אנחנו מדברים בתכיפות רבה, כמעט על בסיס שבועי, עם המחלקה הבינלאומית במשרד הבריאות הישראלי".
יש משהו שלמדתם מישראל?
"לא במיוחד. מהרגע הראשון לקחנו את עצמנו ברצינות, ובגלל השיחות התכופות אני מודע לקשיים שיש לכם כעת. לא אוכל לפרט את תוכן השיחות והמידע שעובר בינינו, כיוון שמדובר בדיונים סגורים".
כיצד אתה רואה את מה שקורה כעת בישראל?
"בשיחה עם חבריי במשרד הבריאות בישראל לפני כעשרה ימים, הבנתי שיש התפרצויות בבית־לחם, ובקרב קהילות ערביות ויהודיות־אורתודוקסיות. גם לנו יש דוגמאות דומות של קהילות צפופות, אבל אצלנו זה בקנה מידה קטן בהרבה. הווירוס אוהב אזורים צפופים, זה משפט שאני חוזר עליו שוב ושוב בראיונות שלי בתקשורת".
עניין פסיכולוגי
למרות תפקידו המרכזי בייעוץ לממשלת אוסטריה בימים אלה, לא תמיד דעתו של אאואר מתקבלת. כך למשל הוא מותח ביקורת על צמצום חובת המסכה בארצו, שכאמור איננה חלה כעת באופן גורף אלא רק במקומות מסוימים. "לצערי הממשלה שלנו הושפעה בעניין הזה מהלחץ של הקהילה העסקית. אם תשאל אותי, לדעתי זו טעות. לא טעות ענקית, אבל סמלית ופסיכולוגית. אנשים חושבים שהכול חזר לשגרה, אבל זה לא נכון".
מספר המובטלים באוסטריה עומד כעת על כ־800 אלף, והתמ"ג ירד בשבעה אחוזים. "ענף התיירות הושפע מאוד, וכך גם המסעדות. הממשלה השיקה חבילת סיוע בהיקף של 600 מיליארד אירו, ופועלת לסייע לאוכלוסיות שנפגעו בצורה הקשה ביותר. אנחנו מדינת רווחה בסופו של דבר, אז האדם הפרטי לא נפגע או סובל יותר מדי. יש הרבה מאוד מענקים והלוואות זולות לעסקים". מובטלים באוסטריה מקבלים בין 55 ל־80 אחוזים משכרם כשעבדו, לפרק זמן שנע בין 39 ל־117 חודשים – תלוי במשתנים שונים ובהם גיל, ותק ותעסוקה.
"אני עדיין חושש מגל שני", אומר אאואר בסיום שיחתנו. "אחת הבעיות כעת היא שהתסמינים של הקורונה דומים לאלה של השפעת ושל וירוסים נוספים. לכן יש לחץ גדול בקרב מורים, הורים וילדים, במיוחד במוסדות החינוך. מישהו מתעטש וכולם נלחצים. לכן צריך לחשב מסלול מחדש כל הזמן".
