נציב התלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, המליץ היום (יום ג') להעמיד לדין משמעתי – ולא פלילי – את השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שהתכתבה בתוכנת הווטסאפ עם נציג הרשות לניירות ערך לפני דיוני הארכת המעצר בתיק בזק. לפי ריבלין, השופטת לא ביצעה עבירה פלילית, אולם נפלו פגמים במעשיה.
בשיחה עם 'מקור ראשון' עורך הדין אריאל עטרי, המתמחה במשפט פלילי, עונה לשאלה האם היה מקום להעמידה לדין משמעתי או פלילי: "כדי לקבל החלטה כזו יש למחוק את הכותרת 'עורך דין' או 'שופט' מהשאלה ולבחון כיצד היו נוהגים באזרח פשוט שהיה מנהל התכתבות כזו, ולתהות אם מדובר במעשה שנועד לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי. אם כן – דיני המשמעת אינם הכתובת".
לדעת עו"ד עטרי, השופטת פוזננסקי-כץ לא יכולה להמשיך לשבת בכס השיפוט. "ככל שהבירור יעלה כי החומר שפורסם נכון ושדברים לא הוצאו מהקשרם – אני מתקשה לראות כיצד השופטת יכולה להמשיך לדון בבית המשפט. איש לא ייתן אמון בהחלטותיה ואמון ויושר הם המסד לכל מערכת השיפוט".
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–סקר 'מקור ראשון':המגזר שיכול להכריע את הבחירות הבאות
–זהירות, דליק: סימני השאלה מאחורי הסכם הגז עם מצרים
–רצועת עזה כמדרון חלקלק: האם אפשר אחרת?
עו"ד עטרי, המייצג חשודים המובאים לבית המשפט לדיוני הארכות מעצר, אומר על ההתכתבות בין נציג החקירה לבין השופטת כי "ההתכתבות היא התגשמות הסיוט של כל סניגור. פעמים רבות התחושה בדיוני מעצר היא שלא משנה מה תהיינה הטענות, בית המשפט יורה על מעצר. דיוני מעצר מתנהלים, ככלל, כשעיני הסניגור והעצור – מכוסות, ללא יכולת לדעת מה מוצג לשופט על ידי נציג המשטרה ללא ביקורת ממשית על מה שמתרחש מאחורי הקלעים. ההתכתבויות שנחשפו מלמדות שיש מקום לשינוי השיטה הקיימת".
עטרי אומר כי אסור שלנציג החקירה יהיה את הטלפון האישי של שופטים. "חד משמעית, הדבר אסור. יש למנוע, בתוקף אפשרות לקשר ישיר בין התובע לשופט. לשם כך קיימת מזכירות וכל פניה חייבת להיעשות דרכה ולו על מנת למנוע לזות שפתים".
