בהמשך לדו"ח מבקר המדינה שהצביע על חולשות המשרד להגנת הסביבה בנושאי אכיפה ודיווחים מטעים שאינם משקפים את המציאות בנושאי דיגום אוויר, בארגוני הסביבה חוששים כי "יש מי שמנצלים את חילופי השרים על מנת לצמצם ולפגוע ביכולת הפיקוח על האוויר שאנו נושמים". זאת בעקבות מכרזים חדשים שיצאו לאחרונה ועוסקים בבחירת ספקים חדשים שיבצעו את בדיקות דיגומי האוויר הנפלט ממפעלים מזהמים. המכרזים הרגישים שנועדו לבחור את אלו שיהיו אמונים על ניטור האוויר ושומרי הסף של בריאות הציבור השתנו בצורה מדאיגה. עיקרם: התנאים לעמידה בדרישות שהועמדו בפני ספקי השירותים עד כה נעשו מקילים יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חוזרים לעבוד ביחד: מקור ראשון מתגייס למצוא לכם עבודה
– איבוד השליטה הפוליטית בשמאל גורם לביטויי אלימות נגד נתניהו
– התנצלותו של רוי בוי היא ביזיון שאסור לעבור עליו בשתיקה
במשרד להגנת הסביבה בודקים בעזרת מעבדה חיצונית במספר נקודות דיגום במדינה מגוון מזהמי אוויר הנפלטים מאזורי התעשייה העשויים לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו. בשבוע שעבר פורסם שחברת זוהר דליה מרמות מנשה נקנסה ב-1.1 מיליון שקלים על עבירות שכאלו, עבירות שמלבד העיצומים הכספיים, חושפות גם את מנהלי החברות לסנקציות פליליות.

המכרזים שפורסמו באופן מפתיע בזמן חילופי השרים פוגעים לכאורה באינטרס הציבורי לבדיקות נרחבות, אמינות, מקצועיות ונטולות אינטרסים. ההבדלים בין המכרזים החדשים למכרזים הקודמים עוסקים בין השאר בדרישות האיכות מצד החברות שיזכו במכרז. כך לדוגמא, בעוד בעבר נדרש מהמפעיל להיות בעל תואר במדעים מדויקים, כעת אין דרישה אקדמית כלשהי ולו אפילו של 12 שנות לימוד.
דרישות הניסיון המשמעותיות קוצצו אף הן וכך גם מספר הצוותים שיעבדו בשטח ויהיו אחראים על הדיגום בפועל הוקטן מארבעה צוותים לשניים בלבד. כמו כן, אין במכרז אף אזכור או דרישה למעבדה מוסמכת ISO/IEC 17025 כפי שנדרש עד כה.
בעוד שבשנים עברו החברה הזוכה במכרז הייתה אחראית על דיגומים בתעשייה וברשויות מקומיות כאחד, כעת עבודתה חולקה לשני מכרזים שונים. הראשון, כולל בעיקר בדיקות ארובה ובדיקות לקביעת ריכוז מזהמים בסביבה בשישה מוקדים; השני – מכרז שכולל בעיקר בדיקות סביבתיות לקביעת ריכוז מזהמים בשלושה עשר מוקדים אחרים.

הממצאים המדאיגים ביותר שעולים מהמכרזים החדשים הם אלו שלא דורשים ניתוק מוחלט בין החברה הזוכה לתעשייה. אם עד עתה החברה הזוכה הייתה מחויבת להעניק למשרד להגנת הסביבה בלעדיות על שירותי הדיגום, כעת המכרזים החדשים מקילים משמעותית ויוצרים מציאות של חשד לניגוד עניינים, באפשרות למגוון רחב של פעילויות עיסקיות בין חברת הדיגום והתעשייה. לדוגמה, הזוכה במכרז הסביבתי לביצוע דגימות אוויר במפעלים יכול לספק למפעלי תעשייה – למשל בתי הזיקוק בחיפה – ציוד ניטור, ייעוץ ושירותי תכנון ואחר כך לבדוק את יעילותם ועמידתם בכללים עבור המשרד להגנת הסביבה. ניגוד העניינים היחיד שהמשרד דורש כתנאי סף הוא רק שהגוף הזוכה לא יבצע בדיקות ארובה ודיגומים למפעלים המזהמים.
מנגד, במכרז לביצוע בדיקות סביבתיות אין כלל הגבלה והוא מאפשר לחברה שתזכה להמשיך ולקיים קשרי עבודה עם התעשייה ואף לייצר התקשרויות חדשות תוך כדי עבודתו עם המשרד להגנת הסביבה. גם במקרה הזה עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים: הזכיין מפקח בבוקר מטעם הציבור (מטעם המשרד להגנת הסביבה) אך בהמשך היום ובאותו האזור, הוא מפקח עבור תעשייה זו או אחרת היכולה לשנות את שכרו בהתאם לרצונה. כמו כן, על פי המכרז החדש מנהל האיכות בחברה הזוכה במכרז יכול להיות גם דוגם זיהום. כך שלמעשה לא תהיה הפרדה בין הזרוע הביצועית לזרוע הבודקת.

דרישה נוספת שהשתנתה בתנאי המכרז היא סף אקדמי ומקצועי. אם בעבר נדרשו עובדי הזכיין להיות בעלי מקצוע מוסמכים, בעלי ניסיון עם תארים והכשרות רלוונטיות, הרי שבמכרז החדש נעשו הקלות משמעותיות בתנאי זה. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי במקרה של תביעה בבית משפט. שם, במקרה של מחלוקת יידרש הדוגם להציג את עמדתו בבית המשפט ומי שאיננו מומחה בתחום כנראה שלא יוכל להתמודד בהצלחה עם שאלות של מומחים ובודקים מוסמכים שיעמיד המזהם. באופן מוזר ובניגוד לאינטרס הציבורי, הוצאו מן המכרזים החדשים שיטות בדיקה ומזהמים שהיו קיימים במכרזים הקודמים. נראה כי במקום לנצל את המכרז החדש על מנת להגדיל את מגוון הכלים לבדיקה ואת מגוון החומרים הנבדקים, פעלו במשרד להגנת הסביבה לצמצם את הבדיקות ולהקטין את הפיקוח על החומרים אותם אנו נושמים.
במכרז החדש ניכרת גם הזנחה של הפריפריה. מתברר כי גם באיכות הסביבה ישראל מתחילה בחיפה ומסתיימת באשדוד. אזורים שלמים עתירי תעשייה – דוגמת עכו, אשקלון, נאות חובב, באר-שבע, קריית גת, מישור רותם וים המלח – אינם זוכים להתייחסות המשרד במכרז. מצופה היה כי במיוחד בעת פרסום מכרז חדש יורחב הדיגום לאזורים נוספים כך שישרת את כל אזרחי המדינה, ובעיקר את אלו הגרים ליד תעשייה מזהמת. אך נראה כי לא כך הוא.
המכרזים החדשים שמועד ההגשה הסופי מצד החברות המשתתפות נקבע ל- 3.8.20 עומדים גם בניגוד לרוח שיתוף הציבור שנושבת מהמשרד הממשלתי. ערב פרסום המכרזים, פורסמה על ידי המשרד להגנת הסביבה טיוטת "הנחיות הממונה לדיגום מזהמי אוויר בסביבה – 2020" – נהלים שאמורים להסדיר את איכות ואופן מדידות מזהמי האוויר – להערות הציבור. המכרזים, שעוסקים באותו נושא בדיוק ושיושפעו בצורה ישירה ומהותית מן ההנחיות, פורסמו ועומדים להחלטה עוד טרם גובש הנוסח הסופי של הנוהל. נותר רק לתהות האם המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ההנחיות להערות הציבור כלאחר יד תוך ציפייה מהקבלנים המתמודדים במכרז לתמחר את הצעות המחיר שלהם ללא מפרט הדרישות הסופי שעודנו ממתין להערות הציבור.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:
המשרד להגנת הסביבה מוציא מכרזים לפי כל דין רלוונטי, תוך שמירה על עקרונות מנהל תקין ועקרון השוויון – וכך גם במקרה של המכרזים הללו. התנאים במכרזים נקבעו בכובד ראש גם מתוך ניסיון של תפעול המכרז הקודם ולאחר הליך הפקת לקחים מסודר שנעשה במסגרת דיונים ממושכים בוועדת המכרזים. בין העקרונות שהמשרד נתן להם דגש במכרזים: שהשירות ימשיך להינתן על ידי גופים בעלי הכשרה מקצועית מתאימה והסמכות מתאימות, וכן להרחיב את מעגל הספקים הפוטנציאליים במשק שיוכלו לעבוד עם המשרד.
הנתונים שבכתבה אינם מדויקים: כך למשל, היקף הבדיקות והשיטות כלל לא צומצם, ההסמכות הנדרשות קיימות במכרזים ועוד. מכל מקום, בשלב הנוכחי של המכרז פנו מציעים בשאלות הבהרה, שיידונו ויוכרעו בקרוב בוועדת המכרזים, והתשובות אליהם יפורסמו לכל המציעים באתר המכרז בצורה שקופה ושוויונית. מכיוון שההליך המכרזי עדיין תלוי ועומד, המשרד ימשיך וינהל אותו בדרך המקובלת, בהתאם לדיני המכרזים, ולא באמצעי התקשורת.