על רקע עליית מספר החולים הקשים בצורה חדה בשבועיים האחרונים, רווחת בציבור התחושה כי העלייה היא תוצאה של שינוי הקריטריונים שהועברו לבתי החולים בתחילת השבוע. אולם פרופסור גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא – תל השומר, שבעקבות דרישתה ממשרד הבריאות הוגדרו קריטריונים אחידים לקביעת חומרת מחלת הקורונה בקרב מאושפזים בבית החולים, הסבירה לאתר 'מקור ראשון' שהטענות כלל לא נכונות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם הפתרון לקורונה נמצא כבר בסל התרופות שלנו?
– רגע לפני כיתה א' – הפעילויות וההכנות
– בג"ץ קבע מועד לדיון בעתירה נגד ממשלת החילופים
"אין כל שחר לטענה כי יש קשר בין עליית החולים הקשים לשינוי הקריטריונים". אומרת פרופסור רהב, "יש הגדרות בינלאומיות וכולם חייבים לדבר באותה שפה. כמו שבכל העולם מדברים על רמות התפשטות של סרטן, כך גם צריך שתהיה שפה אחידה לחומרת המחלה ויש לכך קריטריונים ולכן ההגדרה הבינלאומית חשובה".
ההנחיות החדשות הופצו לבתי החולים רק ביום א' האחרון ונקבעו בהן ארבע קבוצות של חולים והתנאים להגדרת מצבם: קל, בינוני, קשה ומונשם או קריטי. את המסמך פרסם אגף רפואה כללית במשרד הבריאות לאחר התייעצות עם צוות טיפול במגיפות (צט"מ).
על פי ההמלצות, חולה במצב קל הוא כזה הסובל מחום, שיעול, חולשה ואובדן חושי הטעם והריח וחולה במצב בינוני הוא זה שמאובחן כסובל מדלקת ריאות. חולה במצב קשה הוא מאובחן שמתקיימים אצלו אחד או יותר מהתנאים הבאים: קצב של מעל 30 נשימות בדקה, סטורציה של 93% ומטה ללא תמיכה חיצונית או הפרעה בתחלופת החמצן. חשוב לציין כי הגדרת רמת החמצן בדם שאימץ משרד בריאות היא על סמך הנחיות ארגון הבריאות העולמי ממארס האחרון ולא על פי ההנחיות העדכניות יותר שפורסמו במאי ומתייחסות לקבוצה קטנה יותר של חולים במצב הקשה יותר.
עוד עולה מהמסמך של משרד הבריאות כי חולה מונשם או במצב קריטי הוא כזה שזקוק לתמיכה נשימתית מכנית ו/או סובל מפגיעה קשה בתפקוד המערכתי – הלם, פגיעה בלב, פגיעה בכבד, פגיעה בכליות.
באחד ביולי מספר החולים הקשה בישראל עמד על 57 בני אדם ובתוך שבועיים בדיוק קפץ ל-192. רהב מסבירה כי הטענה הרווחת בציבור לפיה הקפיצה היא תוצאה של שינוי הבדיקות שהתקבל רק בתחילת השבוע הנוכחי היא מופרכת. "בבתי החולים בכלל עוד לא הטמיעו את ההגדרות הללו. אבל אנחנו רואים את מצב החולים בשטח, והלוואי והייתי יכולה להאמין שהכול עורבא פרח וזה עניין של הגדרות. החולים הרבה יותר קשים אצלנו במחלקות ואנחנו בכלל לא מתייחסים לחולים במצב קל יותר ולא מאשפזים אותם אלא מתמקדים באלו שמצבם קשה".
"כתבתי עוד בתחילת ההתפרצות של הקורונה את ההגדרות המדויקות על פי העולם ועל פיהן אנחנו, בשיבא, פעלנו", מוסיפה פרופ' רהב. היא מציינת כי "נכון שבשטח, הרופאים לא תמיד משתמשים בהן, כי הם רגילים לראות שחולה קשה הוא חולה בטיפול נמרץ, אבל זה לא נכון".
עם זאת וללא קשר לעלייה בתחלואה הקשה, נשמעות טענות בקרב גורמים בבתי החולים על ההגדרות החדשות שאותן מבקש משרד הבריאות להתוות כעת לכלל מחלקות האשפוז לחולי קורונה. על פי הטענות, ההגדרות החדשות "מנפחות" את מספר החולים הקשים שלא לצורך ובשעה שבעבר הוסכם כי בעיקר חולים שנעזרים במכשירי הנשמה נחשבים לקשים ואילו כעת מרבית החולים הקשים אינם נדרשים כלל להנשמה.
בתחילת השבוע התראיין ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, לחדשות 12 והסביר כי "ההגדרה החדשה יוצרת מצב שרק שליש מהחולים הקשים מונשמים. יש בכך סטייה ענקית. זה אמור להיות הפוך. במארס, היחס היה 80 אחוז מונשמים מכלל החולים קשה, וכרגע היחס הוא 36 אחוז. זה בלתי סביר. אין חולה עם קצת דלקת ריאות שלא מונשם או שאיננו זקוק לחמצן. על סמך נתון זה מקבלים החלטות ואלו הגדרות מחמירות מאוד".
עם זאת, על אף הוויכוח הרפואי באשר להתוויית מצב החולים, ברור שאין קשר בין ההנחיות החדשות לבין נתוני התחלואה.
