ריבונות אין
גם אתמול (יום ה'), חודשיים לאחר כינונה, העבודה על תקנון הממשלה טרם הגיעה לסיומה. בזמן שהממשלה עצמה צולחת את דרכה ממשבר אחד למשנהו, גם העבודה על הפרטים הטכניים הופכת לאירוע משברי בין כחול לבן לליכוד. בין שלל הוויכוחים שנותרו עד לניסוח הסופי, דרשו בליכוד לעגן את סמכותו של נתניהו להביא את תוכנית הריבונות להצבעה גם ללא הסכמתו של ראש הממשלה החליפי כפי שנדרש בממשלה הפריטטית. גורמים המעורים בנושא טוענים כי זאב אלקין, שתפקידו להכין את התקנון יחד עם אבי ניסנקורן, דרש להוסיף את הסעיף במפורש לתקנון, למרות שסעיף זה נמצא כבר בהסכמים הקואליציוניים. ככה זה כשהאמון בשפל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פגיעה לבבית וירידה בשמיעה: הסיבוכים של מחלימי קורונה
– מצביעה בשלט: יו"ר הרשות השניה מסכמת כהונה סוערת
– האם חסינות העדר הגיעה לברוקלין?
ההתעקשות של הליכוד על ניסוחים והסכמים, מסיטה את תשומת הלב מכך שאבי עסקת המאה כלל לא שם פעמיו כדי להחישה בימינו. גורם בכיר המעורה בהכנת התוכנית הודה השבוע כי "ככל שהזמן עובר הסיכויים למימוש הריבונות יורדים". בבית הלבן ישנם שני עניינים שתפסו את תשומת הלב: הקורונה והבחירות ואילו הבכיר טוען כי ללא אור ירוק מהאמריקנים – לא יקרה כלום כאן בארץ. כל זה בהתאם להתחייבות שניתנה כבר בתחילת הדרך.
מנופי הלחץ עליהם בנו בליכוד כדי להמריץ את הנשיא – האוונגליסטים – עומדים מבולבלים נוכח הקמפיינים של מועצת יש"ע ולא יודעים אם עליהם ללחוץ על טראמפ או להניח לנושא לחלוף. "הם עשו נזק נורא", אמר הבכיר. חוסר הוודאות בצד הישראלי והטיפול הלוחץ בקורונה לצד האדישות האמריקנית הופכים את הבטחת הבחירות הרשמית של נתניהו לזיכרון רחוק. השבוע הוקמה מחדש בכנסת שדולת ארץ ישראל בראשות חיים כץ ובצלאל סמוטריץ' והניחה על השולחן הצעת חוק להחלת ריבונות. אך למעט העלאת מודעות – לא צפויה ההצעה הזו לחולל מהפך בתרדמת שנפלה על הצדדים.
תקציב עדיין
יו"ר ועדת כספים משה גפני התריע השבוע בכל יום שעבר על כך שטרם יצרו איתו קשר מהממשלה לגבי אישור תקציב 2020. אין עדיין לוח זמנים לדיונים בוועדה ואין תאריך יעד וכמובן שההסכמה הנדרשת על תקציב חד שנתי או דו שנתי גם היא טרם הושגה. הסיבה לתבהלה הפרלמנטרית היא תאריך. השבוע עברה הממשלה את היום ה-55 לכינונה, בכנסת רגילה ישנם 60 ימים להעביר תקציב, בחוק היסוד שעודכן נותרו לה פחות מ-45 ימים לדיון ואישור תקציב ולא – הכנסת מתפזרת לבחירות בסוף אוגוסט.
גפני חושש שיש מי שמנסה להביא תקציב ברגע האחרון ולייתר את הדיונים בכנסת שרבים בממשלה כבר מחשיבים אותה לחותמת גומי של החלטותיהם. השבוע הוא וחבריו למפלגות החרדיות גם הביעו את חששם מכך שנתניהו מעוניין בבחירות עוד לפני אישור התקציב, מה שיוביל לנזק מתמשך לקיומו של עולם הישיבות. המחאה על כך בצירוף הטיפול הממשלתי והמשטרתי בחרדים על רקע הקורונה התקיימה במשרד ראש הממשלה כבר בתחילת השבוע. המסרים לנתניהו היו ברורים: לא ניתן יד לפיזור הממשלה בלי תקציב, האכיפה במגזר החרדי חייבת להתיישר עם הנעשה במגזרים אחרים.
אבל החרדים לא הסתפקו רק במסרים שבעל פה, הם ייצרו מעין חזית הולכת ומתגבשת עם גנץ וכחול לבן כדי להוכיח לנתניהו שאין בכוונתם ליישר איתו קו הפעם. גם שר האוצר ניצל את מסיבת העיתונאים השבוע כדי לדרוש מהיריבים הפוליטיים לקבל כבר החלטה על תקציב שתאפשר את המשך היערכות המשק לטיפול בקורונה, אבל נראה שגנץ ונתניהו לא ממהרים. גנץ חושש מנתניהו שיוביל לבחירות אחרי אישור תקציב חד שנתי ומבקש ערבויות פוליטיות, למשל – מינויו של גנץ לראש ממשלת מעבר במקרה של פיזור הכנסת אם התקציב לא עובר אך נתניהו מתנגד.
אם אף אחד מהצדדים בממשלת האחדות הרעועה לא יתעשת בקרוב וינקוט במעשים הנדרשים, למשל – שינוי החוק וקביעת מועד מאוחר יותר לאישור התקציב הכנסת תתפזר מאליה לבחירות. אחרי בחירות מספר שלוש, מי ששבר את תבנית חוסר המעש ומנע בחירות מספר שלוש היה גנץ שהסכים להיכנס לממשלה עם נתניהו, השאלה אם יימצא הביצועיסט התורן שיימנע מאיתנו את בחירות מספר ארבע בחודש הקרוב.
וקורונה כהרף עין
אם כבר ויכוחים בממשלת האחדות, הם מככבים גם בנושא היחיד שלשמו היא קמה – הטיפול בקורונה. השבוע היו אלה פיצוצי משנה בין נתניהו לגנץ בנושא, כשהראשון דוחף להטלת מגבלות נוספות כדי לבלום את העלייה החדה במספר החולים ואילו החלופי מתנגד לכך בתוקף. וכך במקום לטפל יחד בקורונה, מוצאים את עצמם ראש הממשלה והחליפי בהתנגשויות אין סופיות שמונעות טיפול בפועל במגפה.
זה לקח שבועיים וקצב הדבקה שעבר את האלף ו-500 נדבקים ביום ובעיקר הפגנות זועמות מול ביתו של נתניהו שהגיעו השבוע לשיא כדי להוציא את ראש הממשלה הנוכחי מהקיפאון אליו נכנס. נתניהו ויתר על הניסיון לקבל את הסכמתו של גנץ לכל צעד ויצא לדרך: הוא הודיע על תוכנית מענקים כדי להרגיע את השטח מחד, והנחה את ראש המלל מאיר בן שבת להכין צעדי סגר מאידך. המהלכים יצאו לדרך בזמן שגנץ מודיע דרך אמצעי התקשורת בראיונות ותדרוכים על התנגדותו לשניהם. נו מילא.
בינתיים עם התנעת הטיפול במגפה והניסיון המחודש להשתלט על ממדיה, בממד הפוליטי נשמו השבוע לרווחה בליכוד על כך שלא דחפו עד כה לבחירות נוכח מצבם המדרדר בסקרים. זאת בזמן שמי שהפך למתריע הלאומי בנושא הטיפול במגפה, נפתלי בנט, נהנה משיא חדש של 14 מנדטים למפלגתו. "בחירות הן סיכון מטורף מבחינתנו", הודו בכירים בליכוד השבוע נוכח המצב ההפכפך של הכלכלה והמגפה והרגיעו לא מעט חרדים בכחול לבן, יהדות התורה וש"ס.
לא רק בממשלה מרוצים מהדרדרות הליכוד בסקרים שאולי מבטיחה עוד כמה שבועות של קואליציה, אלא גם בימינה המשגשגת. ניסיון לבחון את המשך דרכה של המפלגה נתקל בכל כך הרבה גרסאות שספק אם בחירות בעת הזו יטיבו עם בכיריה. מצד אחד, השר רפי פרץ שפרש השבוע מהמפלגה יחד עם הבית היהודי החבוטה, מצד שני יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' חורש את השטח בניסיון להקים מפלגה ציונית דתית חדשה ומצד שלישי נפתלי בנט שטרם החליט לאן פניו וכך גם שותפתו איילת שקד.
באופן מפליא ח"כ מתן כהנא מהימין החדש החל בשבועות האחרונים לתחזק את הצדדים החרד"ליים אצלו. הוא מטפל בנושאי הרבנות הראשית, מוציא פוסטים נוקבים על התנגדות לשירות נשים בקרבי (אבל כן בעד טייסות) וקיים סדרת פגישות עם רבני המגזר. בניגוד ליו"ר מפלגתו בנט הנמנע מלעסוק בענייני הציונות הדתית, נראה שכהנא מתאמץ מאוד כדי לייצר דיאלוג מחודש עם מצביעי הכיפה הסרוגה של המפד"ל ז"ל. וכך אפשר רק לנחש שהשקט המתעתע בזירת ימינה בין כל השותפים והשותפים לשעבר, הוא רגע לפני תחילת המאבקים על תפקיד הנהגת המגזר.
