הפלסטינים מונים כבר 50 מתים מקורונה בשטחי הרשות, 40 מהם בגזרת חברון. בשבועיים האחרונים נרשם מדי יום מת נוסף ברש"פ, ועד כה חלו שם 6,992 איש, 5,697 מהם פעילים. לנוכח הנתונים החליטה הממשלה הפלסטינית להטיל סגר כללי בסוף השבוע, עד היום בבוקר (א'), בכל הערים והכפרים. חנויות ובתי מסחר ייסגרו, מלבד בתי מרקחת ומאפיות. המשטרה הפלסטינית ביקשה מהציבור להישמע לתקנות הממשלה החדשות ולהימנע מיציאה מהבית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פגיעה לבבית וירידה בשמיעה: הסיבוכים של מחלימי קורונה
– "הנגיף הזה 'מכור' לחלבונים שלנו, וזה יאפשר לנו לחבל בו"
– להט האלימות המתהפכת: זה הזמן להתחיל לדאוג
לפי התקנות חודש האיסור על עריכת חתונות ניחומי אבלים, פסטיבלים וכל התכנסות אחרת בכל המחוזות. כן הורתה הממשלה הפלסטינית על סגירת מכוני יופי, מספרות ומועדוני ספורט, ועל הגבלת פעילותן של מסעדות למכירה במשלוחים בלבד, ללא מקומות ישיבה בימות השבוע.
הממשלה ביקשה מערביי ישראל, שלפי הערכות מכניסים לרשות 40 מיליון שקלים בחודש, לא להגיע לשטחה מחשש להתפשטות הנגיף. מפועלים פלסטינים ש"יש להם גישה לישראלים" נדרש שילונו במקומות עבודתם, ולא "ידלגו" ביניהם ובין כפרי מגוריהם.
הפועלים הפלסטינים שעובדים בישראל מרוויחים 5,000 שקלים בממוצע, כפליים כמעט מהשכר הממוצע של עובד בשטחי הרשות. כעת הובהר להם שמי מהם שיחזור לשטחי הרש"פ, יצטרך להיכנס לבידוד ולא יורשה לשוב לעבודה בישראל.
צוותים מטעם משרד הכלכלה הפלסטיני בשיתוף המשטרה הפלסטינית ערכו בדיקות במאות מרכזי מסחר במחוזות הרשות, הפועלים בהתאם לתקנות. מרכזי מסחר שלא עמדו בתקנות נסגרו. בעלי מרכזי מסחר ומפעלים שנמצאו אצלם חריגות מתקנות הקורונה ספגו קנסות כספיים.
עוד בטרם הקורונה התמודדה הממשלה הפלסטינית עם משבר כלכלי. הסירוב לקבל את תשלומי המיסים שישראל גובה, כ־65 אחוזים מתקציבה, בגלל ההחלטה הישראלית לקזז מהם את תשלום המחבלים, קלע את הרשות לחובות גדולים. שיעור האבטלה ברחבי הרשות הוא כ־40 אחוזים.
כעת, בעידן הקורונה, המספרים מציגים ירידה של 25 אחוזים בהכנסות משקי הבית: "הסיוע" הממשלתי מסתכם בשחרור חצאי משכורות לפקידי הרשות, שהם רוב המועסקים בשטחיה. "אנחנו רואים שהממשלה שלכם נותנת מענקים למשפחות ולעובדים עצמאיים, ומקנאים בכם. אצלנו אין שום סיוע ממשלתי", אומר לנו פריד משכם. "גם פקידי הרשות, עובדי ממשלה, לא מקבלים משכורות, ואצל מי שמקבלים הן חלקיות בלבד. בחודש יוני קיבלנו רק חצי משכורת".
הסגירה הכללית של המשק הפלסטיני הוציאה את הסוחרים ובעלי החנויות למחאה ברחובות. ברמאללה ובחברון דרשו הסוחרים לפתוח את חנויותיהם מחדש. הם ציינו כי לנוכח חוסר יכולתה של הממשלה לשתף פעולה עם הסוחרים ולספק להם הטבות במס או בתשלומים נוכח היעדר הכנסה, בכוונתם להפר את תקנות הסגר שמאיים על פרנסתם, ללא פתרונות או חלופות מצד היושבים בהנהגה.
לדברי הסוחרים, מנגנוני הרשות והמשטרה הפלסטינית אינם מאפשרים הקפדה על סגר אמיתי, ואנשים "מדלגים" בין שטחים בשליטת הרשות הפלסטינית ובין שטחים בשליטת ישראל. מכיוון שכך, בכוונתם לשבור את הסגר הקיים. "אנשים הולכים מרמאללה לקניות בכפר עקב (במזרח ירושלים, א"ג) וחוזרים הביתה", אמר אחד מהם, "אז מה הטעם בסגר שסוגר רק אותנו, אנשי העסקים?"
סוחר אחר מספר: "אני חי מ־20 שקלים ליום, והמצב גרוע. הסוחרים הפכו למקבצי נדבות, ההמחאות שנתנו לנו חוזרות ואין שום הכנסות. בתי המסחר סגורים, אבל ברמאללה פתחו את הבנקים כדי להעביר משכורות, ושם יש התקהלות מסוכנת שמגדילה את סיכויי ההדבקה בקורונה".
בשל מחאת הסוחרים התירו מושלי מחוזות ברשות לפתוח בשטחיהם חנויות ועסקים קטנים – אך ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה פרסם הוראה חוזרת לסגור אותם. הפעם נראית המוקטעה נחושה לממש את הסגר הכללי על המחוזות הגדולים חברון, שכם, רמאללה ובית־לחם.
